הסכם Creative Europe הונח ביום חמישי על שולחן הכנסת בכינוס מיוחד בתקופת הפגרה, וזאת לאחר שהממשלה אישרה אותו לפני חודשים אחדים. בכך עבר ההסכם משוכה נוספת לקראת החתימה עליו בחודש הבא בכינוס מועצת האסוציאציה האירופית בהשתתפות ישראל, לאחר עשור שלא כונסה.
"אירופה היצירתית" היא תוכנית הדגל של האיחוד האירופי להענקת תמיכה כלכלית למיזמי תרבות, וכמו הסכמי מענקים אחרים בין ישראל לאיחוד, גם ההסכם הזה כולל סעיף מפורש המחריג אזורים שלא היו תחת שליטה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים. מה שמחריג מהתקצוב הניתן בו מיזמים ויוצרים מיהודה ושומרון, מרמת הגולן ואף מאזורים מירושלים, דוגמת העיר העתיקה.
את הצעת ה"מחליטים" בנושא הביאו בזמנו להחלטת הממשלה שר התרבות והספורט חילי טרופר וראש הממשלה יאיר לפיד, בכהנו אז כשר החוץ. איש מחברי הממשלה לא הסתייג מהתוכנית, גם לא ראש הממשלה דאז נפתלי בנט.
ב־2017 הקפיאה שרת התרבות דאז מירי רגב את החתימה על הסכם התרבות עם האיחוד האירופי, בשל התנגדותה לסעיף המחריג חלקים מישראל. השר טרופר החזיר אותו אל השולחן. יש לציין כי לאחרונה הגיב טרופר על מכתב יוצרים משמאל שקראו לא לשתף פעולה עם קרן קולנוע שומרון, וכתב כי הוא "משתדל להקפיד על הפרדה בין פוליטיקה לתרבות ומציע לכולם, מכל צד, לנהוג כך".
ראש הממשלה לפיד מתייחס אל חידוש כינוסה של מועצת האסוציאציה כאל הישג של התקרבות מחודשת בין ישראל לאיחוד האירופי. מועצת האסוציאציה האחרונה התכנסה בשנת 2012. שנה אחר כך ביטלה ישראל את כינוס המועצה בגלל פרסום ההנחיות האירופיות שהחריגו את האזורים הישראליים שלא היו בשליטת ישראל לפני 67'. ומאז ועד לתחילת אוקטובר הקרוב, לא כונסה המועצה.
הסכמי שיתוף פעולה מדעיים שנחתמו בשנים האחרונות בין ישראל לאיחוד האירופי מחריגים את יו"ש, הגולן וחלקים מירושלים, אך כאן מדובר במענקים לשם יצירות תרבות, שאפשר להתווכח על מידת חיוניותם תמורת ויתור ישראלי כזה.
בפורום קהלת טוענים שההסכם בעייתי ביותר הן מבחינת תוכנו, הן מבחינת המסר שהוא מעביר והן מבחינת התזמון שלו. "ההסכם להעמקת המעורבות האירופית במימון הממשלתי ליצירה התרבותית בישראל מעורר ספק לגבי תועלתו. אולם חמור מכך, הוא כולל למעשה הסכמה לחרם על שטחים שנוספו לישראל במלחמת ששת הימים, ובכלל זה חלקים מבירת ישראל. בכך ישראל נותנת יד לארגוני BDS בהחרמת חלק נכבד מאזרחיה ואפלייתם, בניגוד לחוק בישראל. התזמון של אשרור החוק בתקופת בחירות מוסיף לבעייתיות בכך שהוא קובע עובדה מוגמרת בנושא שנוי במחלוקת בזמן שאין ממשלה הנהנית מאמון הציבור".
