העימות הפנים־חרדי סביב רצונה של חסידות בעלז לזכות בתקציבים נוספים למוסדות החינוך שלה תמורת התחייבות ללימודי ליבה, סיכן את הריצה המשותפת של אגודת ישראל ודגל התורה.
הוויכוח האידיאולוגי והחינוכי אף חרג מגבולות המגזר, לאחר שנתניהו זיהה כי פיצול חרדי עלול לסכן את היעד הנכסף: 61 מנדטים לגוש הימין. ראש האופוזיציה נכנס לעובי הקורה, והפתרון שהציע התקבל על דעת הצדדים. לפי נוסחת הפשרה, אם גוש נתניהו יגיע ל־61 ח"כים ותורכב ממשלה בראשותו, היא תדאג לשיפור והשוואת תקציביהם של המוסדות החרדיים גם בלי לימודי ליבה. בהסכם בין המפלגות החרדיות הן גם התחייבו שלא להצטרף לכל ממשלה, בלי שהעניין ייקבע בהסכם הקואליציוני. במקרה שלא תקום ממשלה כזו, הליטאים יסכימו לכניסתם של חלק ממוסדות בעלז למסגרת החינוך העצמאי. מוסדות אחרים של החסידות ישולבו ברשת החינוך של ש"ס, "בני יוסף".
נתניהו ספג השבוע ביקורת רבה בתקשורת על ההסכם הזה שהוא היה שושבינו, בעקבות הסכמתו העקרונית להשוות את תקצוב המוסדות שאינם מלמדים ליבה לאלו שכן מלמדים. גולדקנופף מאשר את מעורבותו העמוקה של ראש הממשלה לשעבר מאחורי הקלעים. "הייתי אצלו שלוש פעמים רק בשביל זה, הוא רצה להיות מעורב. אני לא צריך לשדל אותו, הוא בא מעצמו לסייע ולתת פתרונות. אני שומע על סערה, הרי גנץ נתן לנו נייר ריק שנכתוב מה שאנחנו רוצים והוא יחתום, אז מה הם מדברים שטויות?" הוא מתייחס לביקורת התקשורתית.
איך קורה שבציבור החרדי מעריצים את בנימין נתניהו, אדם שאינו שומר כשרות ושבת?
"אני לא יודע להתייחס להערצה. אני יודע שנתניהו קרוב אלינו בערכיו ובעמדותיו, ועובדה שיש לו איתנו שיתוף פעולה והבנות. שילמנו מחיר עבורו כשישבנו באופוזיציה כחלק מגוש הימין, ואני מקווה שהוא יהיה נאמן אלינו באותה מידה. הוא אדם נבון והציבור שלנו מעריך את זה".
מה עמדתך בנוגע להתיישבות ביהודה ושומרון ובאשר לפתרון המדיני מול הפלסטינים?
"אני איש ימין, הולך מימין. יהדות התורה לא תמכה בהסכמי אוסלו. אני מלא הערכה והתפעלות מהמפעל הזה. שוחחתי שם בלימוד עם בחורים וראיתי שהם שקועים בתורה. ראיתי מוסדות חינוך, וראיתי את מסירות הנפש כשהם גרים בסמיכות לערבים ללא כל הגנה ושמירה. בהתיישבות יש פתרון ריאלי למצוקת הדיור. אני מתכוון בעזרת ה' לסייע להתיישבות ולעמוד לצד הציבור החשוב הזה גם מתוך הכנסת".
"אנחנו מערכת של למעלה מ־40 אלף ילדים עם מאות מוסדות חינוך בכל הארץ", מתייחס גולדקנופף לאחת הטענות, בדבר פיטורי גננות מדי קיץ. "יש אחוז מסוים של עובדות הוראה שאנחנו לא יודעים אם נוכל להעסיק אותן בשנה הבאה, ואם ייפתחו מספיק גנים. יש תאריך מסוים שעד אליו אנחנו מודיעים אם תהיה העסקה או לא. כשאנחנו מפטרים את העובדת אנחנו מודיעים לה שזו חגורת ביטחון ואנחנו מקווים שבשנה הבאה היא תמשיך לעבוד, אבל אנחנו שומרים את האופציה. זה קורה גם במשרד החינוך. אם העובדות האלה חוזרות לעבוד התנאים שלהן לא נפגעים, לא הזכויות ולא הוותק. ההשמצה שאנחנו עושים זאת כדי לא לתת להן זכויות סוציאליות, זה משהו שלא יכול להיות בעולם. אם אתם חושבים שיש עובדים שלקחתי מהם את הזכויות שלהם, לא היה אף אחד שיתבע אותי?"
הראיון המלא מחר (ו') במוסף "יומן" של מקור ראשון
