כמבוגר האחראי לגורל גוש השמאל, זימן ראש הממשלה יאיר לפיד אמש (מוצ"ש) את יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי ויו"ר מרצ זהבה גלאון, במטרה ללחוץ על השתיים לאחד את המפלגות בראשותן. אך הפגישה הסתיימה תוך 40 דקות וללא הסכמות.
לפני הפגישה ציינה מיכאלי שהיא תגיע אליה "בלב פתוח", אך חזרה על כך שהיא מתנגדת בתוקף לכל איחוד, ואילו גלאון, שפרסמה הודעות כל הערב, חזרה על כך שהיא תומכת בהתלהבות בריצה משותפת.
גלאון ציינה עם סיום הפגישה כי "העמדות הידועות הוצגו, מרצ מחויבת לאיחוד על מנת לחסום את נתניהו ובן-גביר". מיכאלי מצידה טענה גם היא כי "המטרה המרכזית והעיקרית שלי – למנוע את חזרת הימין הממשלה". אולם הוסיפה ש"הסוגיה שנדון בה היא מה הדרך הכי טובה לעשות את זה".
הזמן המועט בו נועדו השלוש יכול לספר את האירוע כולו. להבדיל, לפני שבועיים זימן נתניהו את איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ' לקיסריה, ישב איתם בדיונים שלוש שעות ובסוף נחתם ההסכם המיוחל.
אולם כאן לא מדובר בגוש הימין. נתניהו שולט ביד רמה במפלגה שלו וגם בסביבתו ויכול לשחק בקלפים ולהציע הצעות שימתיקו צעדים מרים, כמו למשל כשהעניק שריון בליכוד לח"כ של הציונות הדתית כדי לוודא אחדות בבחירות הקודמות. לפיד לא הציע הצעות דומות, וגם לא קיבל תמיכה למהלך כזה. בנוסף, לפיד מכהן כראש ממשלה חודשים מועטים וגם לא נמצא בפוליטיקה שנים כה רבות כמו נתניהו, כך שמעמדו עוד לא הגיע לרמה שתעניק לגיטימציה למשחקים כה בוטים במפלגות אחרות.
משתתפים בסקר חדשות 12 בשבוע שעבר שנשאלו על האיחוד צידדו בו, אך לא במספרים מוחצים: 45 אחוזים ממצביעי מרכז-שמאל השיבו כי על מיכאלי וגלאון לרוץ יחד ברשימה אחת. לעומת זאת, 35 אחוזים השיבו שעליהן להתמודד בנפרד. בימים הקרובים עוד יתקיימו סדרות של שיחות ופגישות לטובת הגברת הלחץ להסכים לאיחוד, אך כרגע נראה שהסיכויים לאיחוד רק הולכים וקטנים.
