בטירת הקיץ המלכותית בלמורל מתה היום (ה') מלכת בריטניה הכמעט נצחית אליזבת השנייה, והיא בת 96. רק לפני יומיים עוד הספיקה לקבל ולמנות את ראש הממשלה הבריטית החדשה, ליז טראס.
"מותה של אמי האהובה, הוד מלכותה המלכה, הוא רגע של עצב גדול עבורי ועבור משפחתי", אמר בנה הבכור, שעם ההודעה על מות אמו הפך למלך צ'רלס השלישי. "אנו מתאבלים עמוקות על לכתה של מלכה נערצת ואם נאהבת. אני יודע שאובדנה יורגש עמוקות ברחבי המדינה, הממלכה וחבר העמים, ועל ידי אינספור אנשים ברחבי העולם. במהלך תקופת האבל והשינוי, משפחתי ואני נשאב נחמה ועידוד מידיעתנו שהמלכה זכתה לכבוד ולחיבה עמוקה".
אליזבת השנייה משלה בבריטניה יותר מכל קודמיה על כס המלוכה של הממלכה המאוחדת, ורק בחורף השנה חגגה שבעים שנים למלכותה. בשעות הבוקר היום הודיע בית המלוכה כי רופאיה "חוששים לבריאותה של הוד מלכותה ומשגיחים על מצבה עת שהיא במנוחה בטירת בלמורל". ליז טראס הייתה ראש הממשלה ה-15 של הממלכה המאוחדת שכיהנה תחת המלכה, כאשר הראשון היה לא אחר מווינסטון צ'רצ'יל.
אליזבת נסיכת יורק נולדה בשעה 02:40 לפנות בוקר ב-21 באפריל 1926, בימי מלכותו של סבה המלך ג'ורג' החמישי. אביה, הנסיך אלברט דוכס יורק, היה בנו השני של המלך. אמה, אליזבת אנג'לה מרגריט באוס-ליון, הייתה בת הזקונים של האריסטוקרט הסקוטי קלוד באוס-ליון, רוזן סטראטמור וקינגהורן הארבעה-עשר, שבביתו בלונדון נולדה אליזבת הקטנה בניתוח קיסרי.
כשנולדה, הייתה אליזבת השלישית בסדר הירושה לכתר הבריטי, אחרי דודה אדוארד ואביה. אולם אדוארד היה צעיר וצפוי להינשא ולהביא ילדים משלו, ולכן אליזבת, שזכתה לכינוי "ליליבת" בקרב משפחתה הקרובה, לא נחשבה כבעלת סיכוי של ממש לעלות לכס המלוכה.
היא הייתה בת עשר כשהמלך ג'ורג' החמישי הלך לעולמו ובנו עלה למלוך במקומו תחת השם אדוארד השמיני. אולם באותה שנה בחר המושל הטרי לוותר על כס המלוכה כדי שיוכל להינשא לאהובתו האמריקנית ואליס סימפסון, שהייתה במהלך הליך גירושין מבעלה השני. השערורייה זעזעה את בריטניה, ובסופה עלה אביה של אליזבת למלוכה בתור המלך ג'ורג' השישי, והיא הפכה ליורשת העצר.
אליזבת עברה תהליך חניכה בארמון והחלה למלא משרות ציבוריות במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר שרתה בחיל העזר לנשים. אחרי המלחמה, בנובמבר 1947, נישאה לפיליפ מאונטבאטן, נסיך לשעבר של יוון ודנמרק. בשמחה ובאבל, נישואיהם החזיקו 73 שנים, עד למותו של פיליפ בגיל תשעים-ותשע באפריל 2021.
ב-6 בפברואר 1952, המלך ג'ורג' מת בעת שבתו יורשת העצר ובעלה היו בקניה, במהלך מסע מלכותי למושבות. היא הוכרזה כמלכה ומיהרה חזרה הביתה, שם היא ופיליפ עברו להתגורר בארמון בקינגהאם. עם תחילת כהונתה החליטה לשמור גם כמלכה על שמה מלידה.
במהלך שבעים שנות מלוכתה, ראתה אליזבת משברים דרמטיים, אירועים טרגיים וגם רגעים מרוממים – מהמקומי לבינלאומי, מהאישי ללאומי. תחת הנהגתה בריטניה עשתה את צעדיה האחרונים מאימפריה החולשת על העולם לחבר עמים, כאשר מושבות לשעבר נטשו בהדרגה את הכתר, ואלו שנותרו משויכות אליו הפכו עצמאיות יותר.
אחד המשברים הבינלאומיים הראשונים שאיתם התמודדה בריטניה האליזבתית אירע ב-1956, אז פרצה מלחמת סיני, מבצע קדש, שבמהלכה ישראל, צרפת ובריטניה פלשו למצרים בעקבות החלטתו של מנהיג מצרים גמאל עבד אל נאצר להלאים את תעלת סואץ. ב-1979 נרצח דודו של בעלה, לורד לואיס מאונטבאטן, על ידי טרוריסטים אירים. ב-1979 היא גם מינתה את מרגרט תאצ'ר, האישה הראשונה שנבחרה לראשות ממשלת בריטניה. אליזבת' הייתה גם שם כשתאצ'ר הכריזה מלחמה על ארגנטינה במלחמת פוקלנד, ב-1982.
ומנה עוד אירע בתקופת כהונתה המרתונית: טיסתו הראשונה של מטוס הנוסעים הבריטי-צרפתי העל-קולי קונקורד, שיבוט הכבשה דולי, מיתונים ושביתות, אסונות טבע והמצאות מרעישות, אליבת צעדה יחד עם ממלכתה מהימים החשוכים שאחרי המלחמה למערב מודרני ויחסית שקט יותר, לפחות עד לפלישה הרוסית לאוקראינה.
חייה האישיים של המלכה היו סוערים גם כן, אולי טבעי למושלת ממלכה שישבה על כסאה במשך שבעה עשורים. לאלזיבת ופיליפ נולדו ארבעה ילדים: צ'רלס, נסיך ויילס ויורש העצר (1948), אן, הנסיכה המלכותית (1950), אנדרו, דוכס יורק (1960) ואדוארד, רוזן וסקס (1964). בניגוד לאמו, צ'רלס היה יורש העצר כבר מרגע שנולד. את הכותרות בעיתוני העולם הוא כבש בעיקר בשל נישואיו לנסיכה דיאנה, שהסתיימו בגירושין מתוקשרים ב-1996 לאחר שנולדו לזוג שני ילדים. דיאנה מתה בתאונת דרכים בפריז בשנה שאחרי. ב-2005, צ'רלס ניסה בשנית לבת זוגו משכבר הימים קמילה פארקר בולס.
בשנים האחרונות היה זה הנסיך אנדרו שכבש כותרות, הפעם בשל קשריו הקרובים למיליארדר ג'פרי אפשטיין, שלאחר שנים רבות של דיווחים ושמועות נעצר ב-2019 והואשם בסחר בקטינות למטרות מין. בעקבות קשריו עם איש העסקים – שהתאבד זמן קצר לאחר מעצרו – נשללו מאנדרו כל תאריו הצבאיים ותפקידי הכבוד שלו, וכן חסות משפחת המלוכה. אליזבת', בלשון המעטה, לא רוותה נחת מכל הפרשניות הללו. ואולם, בד בבד חלה נסיקה ביוקרתה בבריטניה ומחוצה לה, ולו רק לאור הוותק המצטבר והולך שלה וגינוניה המלכותיים. עם כל שנה שעברה, היא הפסיקה להיות עוד חברה בשושלת המלוכה של הממלכה המאוחדת והפכה לדמות כמעט מיתית עוד בחייה, כאמור בשל אורך כהונתה ושלל האירועים, הסיפורים, השערוריות והדמויות שנקשרו אליה בחייה.
אליזבת מלכה על בריטניה שבעים שנים ותשעה חודשים, תקופת המלכות השנייה באורכה בהיסטוריה המלכותית בכל העולם, אחרי לואי ה-14, שמלך על צרפת 72 שנים ושלושה חודשים, מ-1643 עד 1715.
כאשר היא עלתה למלוכה ב-1952, וינסטון צ'רצ'יל היה בשנותיו האחרונות בראשות ממשלת בריטניה, ונהג לייעץ למלכה בת 25 על תחומים שונים בתפקידה. ראש הממשלה הראשון שקיבלה היה "יורש העצר" של צ'רצ'יל, אנתוני אידן, שנכנס לתפקידו ב-1955. ב-1957 היא קיבלה את הרולד מאקמילן, ב-1963 את אלק דאגלס-יום, ב-1964 את הארולד וילסון, ב-1970 את אדוארד הית', ב-1976 את ג'יימס קלהאן, ב-1979 את מרגרט תאצ'ר, ב-1990 את ג'ון מייג'ור, ב-1997 את טוני בלייר, ב-2007 את גורדון בראון, ב-2010 את דיוויד קמרון, ב-2016 את תרזה מיי, ב-2019 את בוריס ג'ונסון, ולבסוף, ביום שלישי השבוע, את ליז טראס.
אגב, בכל שבעה עשורי מלכותה אליזבת' מעולם לא ביקרה בישראל, ארץ הקודש שנשלטה כמעט עד ימי מלכותה בידי בריטניה.
