במעבר תרקומיא שביהודה פרצה לפני שבועיים שביתה: אלפי פועלים עצרו ביום ראשון שעבר למשך כמה שעות את התנועה במעבר שבין חברון לקריית־גת, במחאה על רפורמה במערכת תשלום שכרם.
"לא מספיק שאנחנו משלמים על אישור עבודה 2,500 או 3,000 שקל בחודש, עכשיו יעבירו את המשכורות שלנו לבנקים וייקחו לנו מיסים?", קבל אחד המפגינים. "אני קם בבוקר ומגיע למעבר אחרי שאני משלם על הנסיעות, עובד שעות וחוזר הביתה פעם בשבוע כדי להביא אוכל לילדים שלי. עכשיו מחליטים לקחת לי כסף, לקחת אוכל מהפה של הילדים שלי".
הרפורמה צפויה להיכנס לתוקף רק בינואר 2023, אך הפועלים כבר נדרשים לאשר דרך אפליקציה של מתאם פעולות הממשלה בשטחים את הסכמתם לקבל את המשכורות דרך הבנק, ולמסור את פרטי חשבונות הבנק שלהם. לעובדים הובהר שאם לא יסכימו לעשות כן, אישורי העבודה שלהם לא יחודשו. לפי מתפ"ש, יותר מ־70 אחוזים מהפועלים הרשומים במאגר כבר הכניסו את פרטי חשבון הבנק שלהם, אבל המחאה מעידה שפועלים רבים אינם מרוצים מהשינוי: הם חוששים שחלק מהכסף המשולם דרך הבנקים יעבור לידי הרשות הפלסטינית. "הם ייקחו מיסים בלי לתת שום דבר בתמורה", אמר אחד הפועלים במעבר, "ייקחו 15־17 אחוז מס הכנסה. מה הרשות הפלסטינית תעשה בכסף? אנחנו רוצים לדעת מה הולכים לעשות בו לפני שלוקחים אותנו מהכיס שלנו".
ראש ממשלת הרשות הפלסטינית מוחמד אשתיה ושר העבודה הפלסטיני הבהירו שהרשות אינה מתכוונת לגבות מיסים נוספים מהמשכורות שיעברו בבנקים, אך ללא הועיל. הפלסטינים אינם בוטחים במערכת הבנקאית המקומית וגם לא בממשלתם, והפועלים דורשים להמשיך לקבל את הכסף המזומן בלי מתווכים.
"עשרות שנים הפועלים עובדים בישראל באותה צורה, ודווקא עכשיו, כשהכול מתייקר – החשמל, הדלק, הגז – רוצים לקחת אוכל מהפה של הילדים שלנו", אמר אחד המפגינים בתרקומיא, והזהיר כי "הפגיעה בשכר היומי שלנו תביא לגנבות, עוני, סמים ותופעות שליליות אחרות, כי לאנשים לא תהיה ברירה אלא לשרוד. אנחנו עייפים, אין סיבה שייקחו מאיתנו כסף".
אחד המפגינים במעבר הכריז, בלי הצדקה, על הצלחת המאבק: "ההפגנה שלנו הצליחה להעביר את המסר לכיבוש ולרשות הפלסטינית", קבע. מישהו השיב לו בצעקה: "לכיבוש השני". "עכשיו נחכה לראות מה יהיו ההחלטות שלהם", המשיך המפגין. "נמתין שבוע, ואם לא יהיו שינויים, נחדש את השביתה שלנו. גם במעברים וגם כל אחד במקום מגוריו". לעת עתה לא היו כל שינויים; השביתות, לפיכך, צפויות להמשיך להתקיים במעברים מדי יום ראשון.
כ־160 אלף הפועלים הפלסטינים העובדים היום בישראל מועסקים בהתאם לאישורי עבודה. אלה ניתנים לפי מכסות ורשימות שמיות שנבחנות ברשות האוכלוסין, ובכפוף לבדיקת רקע ביטחונית. המעסיקים הישראלים מוציאים תלושי שכר לפועלים, אך רוב הסכום ניתן עד היום במזומן.
כעת המצב צפוי להשתנות: בחודש פברואר השנה שלח הפיקוח על הבנקים מכתב המורה למערכת הבנקאית להיערך לרפורמת תשלום שכר העובדים באמצעות העברות בנקאיות מחשבונות המעסיקים, כדי לנהל סיכוני הלבנת הון ומימון טרור. החשב הכללי, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, רשות האוכלוסין וההגירה ובנק ישראל החלו לפעול בשיתוף עם הבנקים בישראל ליישום הרפורמה, ותאריך היעד נקבע כאמור לתחילת השנה האזרחית הבאה.
הפועלים העובדים בישראל נחשבים ברשות הפלסטינית לקבוצה חזקה מבחינה כלכלית, בשל פערי השכר בין ישראל ובין הכפרים והערים ברשות. בחברה הפלסטינית רבים מתפרנסים מהם בעקיפין: בני משפחותיהם, נהגי המוניות שמסיעים אותם, המוכרים בצמתים שמספקים להם אוכל לאחר יום העבודה או לפניו, חלפני כספים הפודים את המחאות התשלום שלהם, ועוד. השימוש בכסף מזומן שחרר לרחוב הפלסטיני מאות אלפי שקלים שהתגלגלו ללא פיקוח ובקרה, ובמובנים רבים היו כסף שחור, ששימש בחלק מהמקרים גם לפשיעה וטרור.
לפי גורם הבקי בפרטים, תשלום השכר בהעברה בנקאית נועד גם למנוע ספסור באישורי עבודה. "למעסיקים בישראל יש צורך במכסת פועלים חודשית, אבל קבלנים רבים מתלוננים על בירוקרטיה ארוכה בדרך לקבלת אישורי ההעסקה, ועל אישור רק חלק מן המכסה הדרושה", הוא אומר לנו. את הבעיה הזו פותרות לדבריו חברות, בעיקר במזרח ירושלים ובקרב הבדואים בדרום, ש"מספסרות באישורי עבודה: יש להן קשר עם גורמים פלסטיניים, והן פשוט מוכרות אישורי עבודה לפועלים בתמורה לכמה אלפי שקלים. החברות האלו מזמנות פועל לעבודה, מוציאות לו תלוש שכר מינימלי וגובות ממנו אלפי שקלים מדי חודש על אישור העבודה. אחרי שהוא נכנס לישראל הן משחררות אותו לחפש עבודה באופן עצמאי. הפועלים הפלסטינים נכנסים באישור עסק מסוים, אבל עובדים כקבלנים עצמאים ומקבלים מזומן".
העברת הכספים מהבנקים בישראל לבנקים הפלסטיניים תלויה גם באמון ביניהם, ובהסרת החשש מפני קיום עסקאות עם בנקים הקשורים בכספי טרור ובהלבנת הון.
השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' מאמין שהחוק החדש יחזק את הרשות הפלסטינית. "חיזוק הרשות מבחינה כלכלית הוא אינטרס ישראלי", סבור פריג'. "ישראל והרשות הן גוף כלכלי אחד, והאינטרס הכלכלי משותף. העברת המשכורות לבנקים תיתן מענה לכמה צרכים. הראשון הוא מלחמה בהון השחור. ברשות הפלסטינית סוחרים עושים עסקאות במיליונים במזומן, ללא אפשרות למנוע את זה. אבל ברגע שמעבירים את הכספים לפועלים דרך המערכת הבנקאית, הכסף יהיה בבנק, הוא יגבה עליו עמלות ויוכל לעבוד עם הכסף ועל בסיסו לתת אשראי לרשות הפלסטינית. זה עניין קריטי. היום הבנקים הפלסטיניים נמצאים בקריסה, ואין להם מענה לחוב של הרשות הפלסטינית. העברת המשכורות דרך הבנקים תיתן זריקת עידוד לכלכלה הפלסטינית".
מאמצי ה"חיזוק" של הרשות הפלסטינית אינם עוצרים ביו"ש, ובימים אלו נשקל מתן היתר לפועלות מעזה לצאת לעבודה בישראל, כדי לצמצם את האבטלה ברצועה. התוכנית הניסיונית אמורה לכלול 500 נשים שיועסקו בחקלאות, בניקיון בתים, בתפירה ובטיפול באוכלוסייה המבוגרת. במשרד העבודה של חמאס בעזה מיהרו להכחיש את המגעים בעניין, אך בישראל אומרים שהם נמצאים בבחינה.
"אנחנו מתנהלים מול חמאס כל הזמן", אומר השר פריג'. "אפשרנו כניסת 15 אלף פועלים וסגרנו את זה מול חמאס בתיווך מצרי. זה חלק מהמערך שמטרתו לשדר יציבות. כיום, 150 עד 200 אלף העובדים החוקיים והלא חוקיים שעובדים בישראל הם החמצן הכלכלי של הרשות הפלסטינית. בלעדיהם אין רשות ואין כלום. אנחנו צריכים להילחם בחלפנים ובספסרי אישורי העבודה, ומקווים שכשלא יהיה שוק אפור לא יהיה להם מרחב מחיה. לא נשקר לעצמנו – בכל פעם שעושים מהלך כדי לצמצם את הפעילות הבלתי חוקית, העבריינים מוצאים דרך לעקוף אותה. אבל צריך כל הזמן לאתגר ולצמצם את מרחב הפעולה שלהם".
