פיגוע הירי ביום שלישי בשכם, שבו נפצעו שני מתפללים שנכנסו לקבר יוסף ללא תיאום עם מערכת הביטחון, נתן פומבי לתופעת הכניסות הבלתי מתואמות לערים הפלסטיניות ביהודה ושומרון, אשר לא פעם כרוכות בסיכון גבוה. אנשים מסוימים נכנסים לשטחי A מדי לילה כמעט, ולא רק בשכם: חסידי ברסלב מקהילת "שובו בנים" עושים זאת כבר שנים ארוכות.
"למדתי בישיבה בגבעות ליד איתמר", מספר נפתלי גלהר, ירושלמי בן 23, חבר הקהילה. "במשך שבע שנים היינו לוקחים רכב וכמעט מדי לילה נכנסים לשכם להתפלל בקבר יוסף. ולא רק שם. נסענו לכיפל חארת, לקבר כלב בן יפונה, יהושע בן נון ונון, נכנסים לעוורתא, מתפללים על קבר איתמר בן אהרן ומערת 70 הזקנים. זה סיבוב שלוקח כשלוש שעות, והיינו עושים אותו כמעט מדי לילה".
זה לא מסוכן?
"לא יודע אם זה מסוכן. יותר מפחיד אותי לא לנסוע מאשר לנסוע ולהסתכן. אנחנו לא רוצים למכור שוב את יוסף הצדיק. יש בכניסות האלה סייעתא דשמיא. אנשים שצריכים שידוך, פרנסה, פרי בטן, חינוך לילדים – אנשים שהיו צריכים ישועות ובאו איתנו להתפלל – במקומות הקדושים האלה הם נושעו. יש פה אולי סיכונים, זו כניסה לשטח A שבשליטה פלסטינית, אבל אנשים מוכנים למסור את הנפש כדי להתקרב ליוסף הצדיק".
גלהר הוא חלק מקהילה של כ־70 חסידים מרחבי הארץ שמדי ערב חלקם מגיעים לשכם. "הרצון שלנו הוא להתקרב ליוסף הצדיק. הכניסה היא כדי להתפלל, לומדים תורה קודם כמה שעות, נכנסים עם טלפון כשר, לא נכנסים עם טלפון עם אינטרנט, טובלים במקווה קודם. עושים הכנה".
אין מי שמנסה לחסום אתכם?
"יש בקבר שוטרים פלסטינים כל הזמן, חמושים בנשק ארוך עם כדור בקנה, והמתחם עצמו נעול, אבל אנחנו מנסים להיכנס. פעם טיפסנו בסולם או על גג של מבנה סמוך, פעם אחת שיחדנו את השוטרים. לפעמים מצליחים ולפעמים גם לא. אם לא מצליחים אז מתפללים מחוץ לציון, צמוד אליו, אבל יש שם כזה אור שאי אפשר שלא להגיע לשם אחר כך שוב".
אתם מנסים להתחפש לפלסטינים כשאתם הולכים בשכם?
"ממש לא. אנחנו באים עם הכיפות, הפאות, החולצה הלבנה. לא מסתיר את מי שאני. אין לי מה להסתתר. תושבי שכם רואים אותנו ואין להם בעיה. אפילו לא מזמן איזה זקן אירח אותנו, נתן לנו תה. הכניס אותנו הביתה. אני מכיר את כל הכניסות לעיר, את כל הקסבות, יודע להתנהל בה. גם הפלסטינים מכירים אותנו ויודעים שאנחנו נכנסים. נקלעתי גם לאירועי ירי במקום או זריקות אבנים, זה קורה, אבל יש זכות מיוחדת במקום הזה".
ביום שלישי לפנות בוקר השבוע יצאו חמישה מתפללים לעבר קבר יוסף, ופלסטינים פתחו לעברם באש. הרכב בער כולו, והחמישה נמלטו ממנו והסתתרו בסמטה קרובה לקבר. שניים נפצעו מהירי, אחד באורח קשה והאחר באורח בינוני: הקבוצה יצרה קשר עם צה"ל, וכוחות שנכנסו לעיר חילצו אותם. הלוחמים שנכנסו לעיר חברו אל המתפללים והביאו אותם למחסום סמוך לכיכר חטיבת שומרון, שם חיכו להם האמבולנסים שפינו את הפצועים. אין זו הפעם הראשונה שעליות לשכם נתקלות בירי. באפריל 2011 נרצח בן־יוסף לבנת בפיגוע ירי שביצעו שוטרים פלסטינים, וחמישה מתפללים נפצעו.
"אלה כנראה אנשים שלא מכירים את שכם", אומר נחמן רבני, מוותיקי העולים לעיר, על חמשת המתפללים שהסתבכו השבוע בדרכם לציון הקבר. "כשנכנסים לשם צריך לדעת בדיוק לאן נוסעים, איפה יש בורות בכבישים, איפה צריך להיזהר. מי שנקלע לאירועים כאלה כנראה לא כל כך מכיר את השטח".
לדבריו, "הקבוצה שנכנסת באופן קבוע עושה זאת שנים מאז מבצע חומת מגן, זה לא דבר נדיר. לא פעם כשאני מגיע לשם, נוסע בכבישי שכם, אני רואה מולי עוד רכב של אחד החברים. היו תקופות שניסינו להסדיר איזה מתווה מול השלטון המקומי בשכם והמשטרה הפלסטינית, שיהיה איזה סטטוס־קוו. בסוף אנחנו באים עם סידורים וספרי לימוד, לא עם נשק, ולא רוצים לחפש בעיות, רק להתפלל. היו תקופות שזה עבד".
לפי הסכמי אוסלו הרשות הפלסטינית מחויבת לשמור על גישה חופשית ליהודים בקבר יוסף, אלא שבשל רצף אירועי טרור בקבר פונתה משם הנוכחות היהודית הקבועה בדמות ישיבת עוד יוסף חי שפעלה בקבר במשך שנים. כעת מתקיימות מדי חודש כניסות ליליות מאובטחות בתיאום עם הצבא. כניסות "פיראטיות" כמו אלה שעורכת קבוצת החסידים מעוררות ביקורת רבה.
לאחר התקרית השבוע קרא ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן "להיכנס לתפילה בקבר יוסף רק באופן מתואם ומוסדר עם צה"ל… כל כניסה לא מתואמת היא סכנת נפשות".
אך הוא גם הוסיף והטיל את האחריות לפיגוע על המחבלים הפלסטינים, והבהיר שישראל צריכה לשוב לשלוט בקבר: "אני קורא לצה"ל לשים ידיו על המחבלים, ולמגר את קיני הרוצחים בשכם. רק שליטה מלאה של צה"ל בקבר יוסף תוכל לשמור על הביטחון המתפללים בשכם".
