שר המשפטים גדעון סער מרוצה מאוד מהמינויים במערכת המשפט במהלך השנה החולפת. "גביש של מצוינות", הוא מכנה את ארבעת השופטים שמונו בפברואר האחרון לבית המשפט העליון. "הבחירה מאוזנת וגם מגוונת. בשיטה של 7 מ־9 אתה חייב להתפשר", הוא אומר על הקואליציה שהתגבשה בתוך הוועדה לבחירת שופטים, מול השרה איילת שקד וח"כ שמחה רוטמן. "הצורך לספק את קואליציית השבעה הכתיב את זהות הנבחרים. אגב, השיטה הזו גם מגינה, כי הרוב בוועדה היום הוא לא בצד שלנו".
מעניין שאתה עוד אומר "הצד שלנו".
"בכל ההשבעות של השופטים דיברתי נגד האקטיביזם השיפוטי, על הסכנה שבו, אבל את צודקת, אולי כדאי באמת לחדד מה זה 'הצד שלנו'. כי הצד שלי הוא צד שבא לתקן את המערכת, לא להרוס אותה. יש היום שיבוש מוחלט של המושגים. שמרנים רוצים לשמור על המערכות, תוך כדי תיקון. אלו שרוצים להרוס את כל ההסדרים הקיימים, זה בעיניי קרוב יותר לאנרכיזם – אבל אלו נחשבים היום לשמרנים החדשים. אני לא שם. אמרתי לחבר הכנסת רוטמן שקרה דבר מפתיע. החלטתי למנות את המועמדים שאני רוצה, ולא את אלו שהוא רוצה. בעיניי עו"ד יחיאל כשר מדהים. בעיניי השופטת כנפי־שטייניץ מועמדת מעולה"
במקרה או שלא במקרה, הוא לא מזכיר את השופטים ח'אלד כבוב ורות רונן. "אני לא רוצה לתת סימנים בשופטי העליון, אבל אני בטוח שהרביעייה שנבחרה היא מצוינת. זו תוספת מעולה לבית המשפט ואני גם משוכנע באיזון שלה, בגיוון שלה בכל הממדים. מעבר לעליון, איישנו כ־170 שופטים בשנה הזו, זה המון. יש לי סיפוק גדול מאוד".
בסך הכול, הוא מסכם השבוע ממרומי לשכת שר המשפטים ברחוב מנחם בגין בתל־אביב, יש לו בעיניו כמה הישגים בתפקיד. הוא מונה את קידום השימוע הפומבי למועמדים לשיפוט בעליון (שטרם התרחש), את תחילת החקיקה בחוק יסוד זכויות בהליך הפלילי, ואת עונשי המינימום לעבירות נשק בלתי חוקי. "אני כבר רואה את רף הענישה בנושא משתנה, וזה נותן כלי אמיתי למדינה להיאבק בפשיעה".
"אומרים לי – למה לא הספקת את פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה", הוא משיב לשאלה עוד בטרם נשאלה, "אז באמת, בשנה אחת לא הספקתי לממש את כל המצע שלי, אבל הספקתי לא מעט".
אכזבה נרשמה בחוגי הימין כאשר סער החליט למנות ליועצת המשפטית את גלי בהרב־מיארה האלמונית למדי. בתפקידה היא אישרה למנות רמטכ"ל בתקופת ממשלת מעבר, אך לא מפקד לגלי צה"ל – שתי החלטות שנחשבות נוחות לשר הביטחון בני גנץ, שלא הצטער על חוסר היכולת להזיז מתפקידה את המפקדת הזמנית של התחנה הצבאית.
"זה חלק מהשיח הלא אמיתי ולא ישר שמתנהל פה", אומר סער. "הרי במשך כל השנים הימין בא בתפיסה שהייתי חלק ממנה, שצריך להיות ייעוץ משפטי שלא קושר לדרג המדיני את הרגליים ושנותן חופש פעולה, כולל בתקופת בחירות. עכשיו באה יועמ"שית ששקלה את הדברים, התייעצה וקיבלה החלטה לאפשר את מינוי הרמטכ"ל. לדעתי אדם שבאמת מונע מתפיסת עולם שמסתייגת ממה שמכנים 'שלטון המשפטנים', צריך לומר שטוב שהיא מאפשרת יותר חופש לדרג המדיני. וזה גם לא ממש אקוויוולנטי – מינוי רמטכ"ל ומינוי מפקד גל"צ".
המשותף היחיד הוא שמדובר בשתי החלטות ששר הביטחון מרוצה מהן.
"אז לא. שר הביטחון ביקש את שתי הבקשות, מקרה אחד הוא קיבל והשני לא. יכול להיות שבנושא גלי צה"ל הייתי מאפשר את המינוי, אבל זו החלטה שלה".
"במחוזות הימין היותר רדיקלי יש גישה שלא מאפשרת להגן על האינטרסים של מדינת ישראל, וגם של ההתיישבות. אם נתניהו היה עומד מול הממשל הנוכחי, לא היינו מגיעים לרבים מההישגים שלנו"
גם בהחלטה של בהרב־מיארה לאשר את מינוי השופט בדימוס מני מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים, הוא לא רואה בעיה. "אנשים לא בוחנים את ההחלטה לגופה. מדובר בוועדה שנוגעת לשבעה מינויים בכירים, בראייה של טוהר המידות. זו לא ועדה עם כוחות אדירים, וכל הכהונות של החברים בה הן לשמונה שנים. גם פרופ' טליה איינהורן, שבנט לא רצה, נשארה בוועדה לשמונה שנים. אז יכול מישהו להגיד שהוא מעדיף שופט אחר בראש, אבל זה ויכוח סרק. גם אם יש לך בעיה עם פסק הדין של מני מזוז בנושא הריסות בתים, וגם לי יש בעיה עם הנושא הזה, מה זה קשור לנושא של טוהר המידות? מישהו יכול לטעון שמזוז לא היה הגון בנושאים שקשורים לטוהר המידות? הוא העמיד לדין את אולמרט, את חיים רמון, את הירשזון. אני גם חושב שיש יתרון בתפקיד הזה למי שבא מהייעוץ המשפטי לממשלה, מכיוון שהוא צריך לבחון ראיות. לא כל שמועה צריכה לפסול בן־אדם. ראש הממשלה בא עם המינוי הזה, ובכנות בתפקיד הספציפי הזה אני לא רואה מה יכולה להיות הבעיה עם מזוז. זה מין עניין פבלובי כזה".
בתחילת החודש שעבר התאחדה סיעת תקווה חדשה של סער עם מפלגת כחול לבן בראשות בני גנץ. עם הצטרפות הרמטכ"ל לשעבר גדי אינקוט לרשימה, בחרו חבריה לקרוא לעצמם "המחנה הממלכתי". סער, בכיר הליכוד לשעבר, מנסה השבוע להסביר מדוע הרשימה החדשה מתאימה בעיניו גם למצביעים מקרב הימין ההתיישבותי.
"לצערי הדיון הציבורי לא מתבסס על עובדות, אלא על תדמיות שבעלי עניין מנסים להדביק. בחיבור שנוצר תחת המחנה הממלכתי יש מרכז ביטחוני וימין ממלכתי, והוא אוהד את ההתיישבות. אנחנו דוגלים בכך שהתיישבות צריכה להתבצע על פי חוק. יש איזו תפיסה שכשמדובר בהתיישבות אין רלוונטיות לחוק; זו לא התפיסה שלנו. במסמך שהכנו לפני החיבור בין המפלגות, שעבדו עליו בעיקר השרים זאב אלקין וחילי טרופר, יש התייחסות ליהודה ושומרון ובאים בו לידי ביטוי גם היחס הרגשי אל האזורים הללו, גם המשמעות הביטחונית וגם ההתנגדות למדינה פלסטינית".
גנץ ואיזנקוט לא מסתייגים מהקמת מדינה פלסטינית.
"זה את אומרת, אבל אני שומע מהם דברים אחרים. ביסוד הסיכום שלנו, של החיבור בין כחול לבן לתקווה חדשה – יש התנגדות למדינה פלסטינית וגם למדינה דו־לאומית. אנחנו מסתכלים על הרשות הפלסטינית או על האוטונומיה הפלסטינית כדבר שלא יכול להיות מדינה, אבל ככל שניתן יש לעבות את הסמכויות שנוגעות לשלטון העצמי שלהם על בני עמם. נושאים כמו ייבוא בשר לשטחי הרש"פ, לדוגמה. בדברים שלא מסכנים את הביטחון שלנו ולא מפריעים לנו, אני חושב שצריך לפעול לצמצום הסכסוך. לא גדי אייזנקוט, לא בני גנץ ולא אנוכי, לא רואים אפשרות ריאלית לסיום הסכסוך בעתיד הנראה לעין. ייתכן שאם הייתה היתכנות כזאת אז היו בינינו אי־אלו הבדלים באשר לאופי הסדר הקבע. זה לא רלוונטי. דנו בדברים האלה לעומקם. הגענו להסכמה גם על סור מרע וגם על עשה טוב. כל ההיבטים".
פעם היית מדבר על ארץ ישראל, על התיישבות. עכשיו המונחים שלך הם "צמצום הסכסוך".
"אנחנו מאמינים בארץ ישראל, מאמינים בזכות של התיישבות בכל חלקי ארץ ישראל, וגם מודעים לקיומו של סכסוך בינינו ובין הפלסטינים, לא מתכחשים לו, ואנחנו צריכים להחליט איך מתמודדים איתו. בדרך של מדינה פלסטינית? לא. בדרך של מדינה דו־לאומית? גם לא. התפיסה של צמצום הסכסוך מתבססת על רעיון של אוטונומיה פלסטינית, שהוא בעצם רעיון של מנחם בגין בהסכמי קמפ־דיוויד.
"החלק שהיה יותר שמאלי במפלגתו של גנץ נשר בסוף התקופה של הממשלה המשותפת עם נתניהו. עם פנינה תמנו־שטה, אורית פרקש־הכהן, חילי טרופר, יש בסיס משותף. בטח עם מתן כהנא וזאב אלקין. אני חושב שאנחנו אנשי ימין ממלכתי. לצערי במחוזות הימין היותר רדיקלי יש גישה שלא מאפשרת להגן על האינטרסים של מדינת ישראל, וגם לא על האינטרסים של ההתיישבות. לממשל הנוכחי יש תפיסה מסוימת שהיא לא התפיסה של פומפאו. אני משוכנע שאם נתניהו היה עומד מול הממשל הנוכחי היה לנו הרבה יותר קשה, ואני לא חושב שהיינו מגיעים לחלק ניכר מההישגים שהגענו אליהם, כמו בנושא פתיחת הקונסוליה האמריקנית לפלסטינים".
ונוח לך עם זה שגנץ מארח את אבו־מאזן אצלו בבית?
"גם בזה יש צביעות מפה ועד הודעה חדשה. נתניהו אירח את אבו־מאזן, כולל במעון ראש הממשלה בבלפור. הוא לחץ את ידו של רב־המרצחים ערפאת וקרא לו חבר. גם אריק שרון נפגש עם אבו־מאזן. לא ראיתי בעצם הפגישה איזושהי הפרה של עיקרון שהוא קו אדום מבחינתי. אני בוחן את התוכן של הפגישות. חייב להגיד שבתקופת נתניהו היו ויתורים הרבה יותר מרחיקי לכת".
גם אם זה נכון, היית נץ לנתניהו.
"זה לא השתנה".
לפני החיבור הפוליטי לגנץ, אמרת שהפגישה שלו עם אבו־מאזן מיותרת. שלא צריך לחזק את הרשות הפלסטינית כך.
"כחבר הממשלה אתה נושא באחריות משותפת. אם הייתי חושב שיש משהו עקרוני מבחינתי, לא הייתי נמצא במקום הזה. בכנסת הראשונה שנבחרתי אליה סירבתי להיות חבר ממשלה בזמן ביצוע ההתנתקות, כי הצבעתי נגדה בכנסת. זה היה נושא עקרוני. פגישה כזו או אחרת עם אבו־מאזן בנסיבות האלו כשזה סדר היום, באמת, כמה אפשר להתרגש מהעניין הזה או לייצר התרגשות מדומה? הייתה ממשלה אחת בשלושים השנים האחרונות שלא קיימה במוצהר משא ומתן מדיני עם הפלסטינים, רק זו הנוכחית. אז מה הטענה?"
כחבר הקבינט, לא מכעיסה אותך העובדה שחוק הקיזוז מתמסמס? מקזזים לרש"פ ביד אחת את הכספים שהיא ממשיכה להעביר למחבלים, וביד השנייה גנץ נותן להם הלוואות ענק.
"אנחנו מימשנו את חוק הקיזוז פעמיים, בניגוד לממשלה הקודמת שלא מימשה. המדיניות של הממשלה הזו מבחינה ביטחונית הייתה הרבה יותר אקטיביסטית מהממשלה הקודמת. גם ביחס לטרוריסטים ביהודה ושומרון, גם ביחס לרצועת עזה, ללא הכר, ומבחינה מדינית הייתה לה עמדה מוצהרת שלא מתקיים משא ומתן עם הפלסטינים. אילו געגועים יכולים להיות לימים אחרים וקודמים? אינני יודע. אני לא מוצא לזה שום צידוק, באמת".
עם כניסתה של תקווה חדשה לממשלה, היא כללה בדרישותיה הקואליציוניות הוספת תקנים ניכרת למנהל האזרחי, כדי להגביר אכיפה על השתלטות פלסטינית לא חוקית על שטחי סי. בתחילת הדרך, השאיפה הייתה אפילו למעין מִנהלת שתרכז את המערכה בנושא, אולם הדבר הלך והתמסמס, ובמבחן התוצאה לא התרחש שינוי של ממש לטובת האחיזה הישראלית בשטחי סי, שנתונים להשתלטות פלסטינית מואצת.
"ראי איזה פלא", אומר סער, "בכל העשור האחרון, כולל בממשלות שסמוטריץ' היה חבר בהן, והליכוד וימינה, אף אחד לא דרש את תגבור האכיפה בשטחי סי בהסכם קואליציוני, זולת תקווה חדשה. התקנים האלה אושרו במסגרת תקציב המדינה, ואני מבין שהם בתהליכי איוש. אנחנו היחידים שעשינו את זה והשגנו את זה. אלו העובדות. יכול להיות שהן קשות לכל מיני לוחמים מדומים בנושא שטחי סי. התגבורת הזו לפקחים אושרה, ואני מקווה שהיא תתרום לאכיפה דרמטית יותר בעתיד. אין מישהו שלא מעוניין באכיפה בשטחי סי".
בינתיים נראה שהאקטיביזם של שר הביטחון מופנה בעיקר כלפי מאחזים.
"התיישבות צריכה להיות על פי חוק, זו התפיסה שלנו. אנחנו בעד התיישבות, אבל היא צריכה להיות על פי חוק".
כולל הקמת יישובים חדשים?
"אני מאוד בעד. בממשלת נתניהו השנייה נאבקתי להכיר בסנסנה, ברוכין ורחלים", הוא מזכיר יישובים קיימים שאושרו לפני עשור. "לעשות את הדברים על פי חוק זה חשוב מהרבה בחינות, כולל היכולת שלנו לחזק את ההתיישבות במערכה הבינלאומית שהיא קשה מאוד. יצא לי לשמוע את בנימין נתניהו בנושאים האלו, הוא לא רואה את זה באופן שונה. אז אם יגידו שיש הבדל בינינו לבין אורית סטרוק – כן, יש הבדל. אבל התפיסה שלנו היא אוהדת להתיישבות".
"השחרה והכתמה של יריבים פוליטיים זו שיטה שביבי הוביל, והיא הפכה לדפוס שאני לא מקבל. יש דברים מסוימים של איבוד רסן, היבטים שלא היה להם תקדים"
לדבריו, על אף איחור של כשנה בלוח הזמנים המובטח, גם בהסכם שגובש בתחילת ימי הממשלה בנוגע להקמת ישיבה באביתר, ואז אולי גם יישוב, גנץ עוד מתכוון לעמוד. "יש לו כוונה, בלי להיכנס לפרטים, לעמוד במה שסוכם. יש שיקולים שונים, לרבות בסוגיית העיתוי, אבל יש לו כוונה כזו", טוען סער. "כשנתניהו עמד מול ממשל דמוקרטי הוא הסכים להקפאת הבנייה בהתיישבות, הסכים להרבה מאוד דברים. אני יודע, הייתי שם, אי אפשר לספר לי סיפורים. איזה ויתור עקרוני הממשלה הזו ויתרה בתחום המדיני? היא עמדה יפה מאוד בלחץ גם בנושא פתיחת הקונסוליה האמריקנית לפלסטינים".
ומה יקרה בממשלה הבאה, שבנט לא יהיה חבר בה וגנץ אומר בריאיון שאין לו בעיה עם הרשימה המשותפת?
"אני אומר בצורה הכי ברורה – לא תהיה ממשלה שנשענת על הרשימה המשותפת. לא מבחוץ, לא מבפנים, לא בדרך כלשהי. לא יהיה דבר כזה. אני אומר את זה גם על דעת בני גנץ".
איך זה יתכנס מספרית?
"הממשלה הבאה תהיה אחרת. היא תהיה ממשלת אחדות לאומית רחבה שאיננה נשענת על הקצוות. אנחנו לא שוללים ממשלה עם הליכוד, רק לא חושבים שנתניהו צריך להיות ראש ממשלה. זה מה שאני מקווה שיהיה. צריך יהיה לפעול בתבונה, ביצירתיות, בסבלנות. אם נתניהו יגיע ל־61, הוא יהיה ראש ממשלה. אני לא חושב שזה טוב, גם לא לאינטרסים של ההתיישבות. מי שחושב שנתניהו יוכל להשיג מול ממשל דמוקרטי בנושא ההתיישבות יותר מכפי שהביאה הממשלה הנוכחית, לפי דעתי הוא טועה לחלוטין. עוד דוגמה – ביידן נכנס לבית הלבן בינואר 2021, ועד יוני, כשנתניהו עזב את לשכת רה"מ, מועצת התכנון העליונה לא כונסה אפילו פעם אחת לקידום אישורי בנייה ביו"ש".
וכאשר מת"ע כונסה, גנץ הצמיד לה גם רשימה של אישורי בנייה לפלסטינים, מתוך השקפה אידיאולוגית.
"אני חושב שאנשים רציניים מבינים שכשאנחנו הריבון בשטחי סי, יש תוכניות שצריך לאשר. הוויכוח הוא אילו תוכניות. בנוגע לחירבת זכריה בגוש עציון, אני וחברים נוספים באנו לבני גנץ ואמרנו שאנחנו חושבים שלא טוב לאשר אותה, ובאמת לא אישרו אותה. אבל אם לא יאשרו שום דבר – זה לא נכון לגופו וגם לא יעזור להתיישבות. אני לא נגד אישור של כל תוכנית בנייה פלסטינית בשטחי סי, צריך לראות במה מדובר.
"גם לגבי הישיבה בחומש. הלכתי לגנץ אחרי הרצח של יהודה דימנטמן ואמרתי שלא מתאים לפנות, שזה יכול להתפרש בצורה לא נכונה. אבל יש גם בעיה אובייקטיבית – המקום שיושבים בו היום הוא קרקע פלסטינית פרטית. על מה הטענות בדיוק לבני גנץ בנושא הזה? על חוק ההתנתקות? הייתי בכנסת ה־16, לא בני גנץ הצביע בעד ההתנתקות", הוא רומז שוב לנתניהו בלי להזכיר את שמו.
כחזון אידיאולוגי, היית מבטל את חוק ההתנתקות?
"השאלה אם מתייחסים לצפון השומרון או לחבל עזה. אבל חלומות בצד, אני אדם ריאלי. אני מאוד תומך בהתיישבות. לא שיניתי את עמדותיי, צריך גם תבונה מדינית".
קראת בזמנו להחיל מיידית ריבונות במסגרת תוכנית טראמפ. גנץ מתגאה בכך שהיה שותף לזה שהריבונות לא יצאה אל הפועל. איך הדברים מתחברים?
"אני חושב שזו הייתה החלטה של נתניהו. בזמן אמת היה לי קצת קושי עם השעיית הריבונות, כי חשבתי שיכול להיות שהנסיבות לא יחזרו על עצמן, אבל אין לי ביקורת על זה היום. היה פה שיקול שאני מבין אותו".
ומבחינתך החלת ריבונות היא עדיין יעד?
"בוודאי, בוודאי על ההתיישבות. תלוי באיזה שטח. לא על השטחים של הרש"פ, אני מתנגד למדינה דו־לאומית, אבל על ההתיישבות היהודית – ודאי שכן. מתי אפשר יהיה לממש את זה? אין לדעת. אין ממשלה שלא תכבד את מה שנתניהו התחייב עליו בפני טראמפ, להשעות את הריבונות. זה המצב כרגע. בדברים האלה אין קפיצת דרך. אני מכיר גם בחשיבות של הסכמי אברהם. זו הייתה הכרעה של ביבי, ואני לא מותח ביקורת על ההכרעה הזו".
התבטאת בעבר נגד גנרלים שמנהלים את המדינה, והנה, אתה חבר במפלגת גנרלים. רמטכ"ל לשעבר יכול לצאת בקבינט נגד הערכות צבאיות?
"כשבני גנץ נכנס לפוליטיקה ב־2019 אמרתי שלא נכון שהתפקיד הראשון שלו יהיה ראש ממשלה, כי המערכת הפוליטית דורשת ניסיון והבנה, ואני עומד מאחורי מה שאמרתי. אולם מאז הוא הוכיח כושר ספיגה ויכולת לעמוד בכל מיני תלאות של הפוליטיקה, בתנאים מאוד קשים. גדי איזנקוט עשה יפה שהצטרף למקום שלישי. הוא איש מאוד איכותי, הכרתי אותו מקרוב כשהייתי מזכיר הממשלה הראשונה של אריאל שרון והוא היה מזכיר צבאי. הוא אנליטי, מאוד ערכי וישר. תפיסת הביטחון שלו אקטיביסטית. וכן, איזנקוט יכול לאתגר את הצבא. למשל כל התפיסה של המב"מ, המערכה בין המערכות, בסוריה, זו תפיסה שהוא פיתח כרמטכ"ל. זו תפיסה נדירה בביטחון הלאומי שלנו כי ישראל בדרך כלל לא יצאה למערכות על התעצמות. זו מעין מלחמת מנע. אני שמח שהוא הגיע לפוליטיקה. ניסיתי לשכנע אותו להצטרף לתקווה חדשה לפני הבחירות הקודמות, לא הצלחתי".
השבוע ניסתה הצמרת הישראלית לנהל מאבק אחרון בשאיפה האמריקנית לשוב להסכם הגרעין עם איראן. סער תמך ב־2018 בדרישה הישראלית לפרוש מההסכם. אחת ההאשמות של ראש הממשלה הפורש נפתלי בנט כלפי נתניהו היא שהוא לא הכין את המערכת הביטחונית למציאות שאחרי הפרישה מההסכם.
"זה נושא ביטחוני רגיש", אומר סער, "אבל נכון שנוצרו פערים בהיבטים שונים. אני לא אוהב את הדיון הפוליטי המובהק בנושא הזה. לנתניהו יש כאן זכויות – הוא זיהה את הנושא של הסכנה האיראנית ופעל בו באופן עקבי. בזמן אמת חשבתי שנכון לפרוש, ויש דברים שאני רואה בדיעבד אחרת, אז מה, אני אלקה היום את נתניהו? נכון, הוא נשא באחריות והיה מופקד על דברים מסוימים, ולא בכולם הוא פעל בצורה טובה לפי מיטב הכרתי את החומר. אבל עדיין הוא עשה הרבה, ואי אפשר לבוא בתפיסה בינארית שרק אני יודע והוא לא עשה דבר. יש פה נושא שמאחד את כולנו, באמת אין חילוקי דעות בעם ישראל מול הגרעין האיראני.
"גם מצד לפיד, שהתעקש השבוע על תמונה מהמפגש עם נתניהו בנושא, אני חושב שהשיח צריך להיות אחר, וזה אחד הדברים שמטרידים אותי. אני משתדל בבחירות האלו לדבר באופן שלא מקטין את הצד השני, לא מבזה".
גיבשתם כבר מצע משותף עם חוסן לישראל?
"כן. קודם כול עוד לפני ההסכם של ה־10 ביולי חתמנו על שני מסמכים שעוד לא פרסמנו בשורה של סוגיות תוכן, כולל בנושא המדיני, והיום אנחנו עובדים על הרבה יותר דברים – מאזרחים ותיקים דרך משילות ויוקר המחיה. עובדת על כך קבוצה מעורבת שלנו ושל כחול לבן. ביותר מ־90 אחוז מהדברים אנחנו מסכימים. הציבור מאוד חי את התיוגים של העבר, אבל אני אומר לך כמי שישב בממשלה – ראיתי שעם אנשי כחול לבן בהרבה נושאים, גם לאומיים, לא היו לנו מחלוקות".
מה דעתך על רכבת קלה בשבת?
"במצע תקווה חדשה דיברנו על זה שיינתן לרשויות המקומיות חופש בנושא של תחבורה ציבורית בשבת, בהתאם למבנה קהילתי, מבנה שכונתי. לא דובר אז על הרכבת הקלה. עכשיו יש שאלה איך זה ייושם במתווה שעובר בבני־ברק ובפתח־תקווה. אני לא יכול להגיד שאני נגד תחבורה ציבורית בשבת. אני חושב שצריכה להיות מעין אמנה ישראלית ברוח גביזון־מדן, אבל יודע לצערי שההסתברות שזה יקרה היא לא גדולה".
תילחם על הרפורמות של מתן כהנא בנושא כשרות וגיור מול המפלגות החרדיות?
"אני מאוד מאמין בכך שלא יכול להיות מונופול של המפלגות החרדיות על נושאי דת ומדינה. אני מכבד מאוד את הציבור החרדי, אבל במשך השנים נוצר דפוס שהציונות הדתית לא הייתה שחקן על המגרש הזה. זה לא לטובת הציבור הכללי שרוצה יהדות מקרבת. אני בעד הפשרה של ועדת נסים בנושא הגיור, בעד גיור אורתודוקסי ולעשות מה שצריך במסגרת הזו. כשאתה עושה קואליציה אתה צריך להתפשר, אבל זה לא אומר להתבטל ולתת הכול לצד אחד. צריך להיות משהו שמחבר. מאוד שמחתי על ההצטרפות של מתן, ואני רואה בזה ערך גדול. הסתכלתי על הרשימה שלנו ואני לא חושב שיש רשימה עם ייצוג יותר פרופורציוני לציונות הדתית, זולת סמוטריץ' למי שמזדהה איתם. המורשת היהודית מאוד חשובה גם לגנץ ולאיזנקוט".
לצד הגלישה הקבועה בתשובותיו אל נתניהו, מה עשה ומה לא עשה ראש הממשלה לשעבר בשלל תחומים, מורגש גם הרצון של סער להיזהר בביקורת שהוא מותח עליו. כשהוא נשאל אם לדעתו בנימין נתניהו הוא איש מושחת, סער הרהוט מהסס לרגע. "רוב השנים שלי בחיים הציבוריים עבדתי ביחסי קרבה ואמון עם נתניהו, יש לו הרבה יכולות וכישורים יוצאי דופן, וגם חולשות. במהלך השנים ירדו שם הרבה מעצורים ובלמים. אני לא מאמין בלהיות הרבה זמן בשלטון, זה לא טוב. אני לא רוצה לדבר נגד ביבי, אני לא חושב שזה מוסיף. כל הישראלים כבר מכירים אותו ויש להם דעות לגביו. אני רק רוצה לקבל גם ממי שלא מסכים איתי את הקרדיט שאם אני אומר שאני לא חושב שטוב שהוא יחזור להיות ראש ממשלה, זה כי אני לא חושב שזה טוב למדינה בשלב הזה".
למה? הוא השתנה?
"אנשים משתנים וההתנהלות שלהם משתנה ויחסי הכוח בינם ובין אנשים אחרים משתנים. פעם היו יכולים לקיים דיון בסיעת הליכוד ולקבל החלטות בניגוד לדעתו של ביבי. הייתי יו"ר סיעת הליכוד שש שנים ואני זוכר דיונים כאלו. היום יש ביבי וזהו. יש גם דברים שקשורים למשפט. מותר לו לפי החוק להיות ראש ממשלה, אבל לא טוב שאדם שעומד למשפט פלילי מנהל את המדינה. גם השחרה והכתמה של יריבים פוליטיים זו שיטה שביבי הוביל יחד עם אנשיו והמערכות שבשליטתו, והיא הפכה לדפוס שאני לא מקבל".
הוא לא המשחיר היחיד במערכת הפוליטית.
"מתבצעים דברים מאוד ייחודיים, נאמר את זה בלשון המעטה. יש דברים מסוימים של איבוד רסן, היבטים שבאמת לא היה להם תקדים, באופן שבו מתנהלים ומכפישים יריבים פוליטיים. לדעתי, לנתניהו יש בזה את החלק הארי. זה לא אומר שהיחס כלפיו לאורך השנים היה הגון, יצאתי נגד זה הרבה פעמים, הרבה פעמים הוא לא קיבל הכרה בדברים שעשה והיחס אליו היה פבלובי. במצב היום אני לא חושב שנכון שהוא יחזור להיות ראש ממשלה. זה לא אומר שלא היו שנים שבהן הוא תרם למדינה. הוא מאוד מוכשר ומנוסה אבל בסופו של דבר הוא בשר ודם, וחשוב מאוד להגביל בשלטון. גם ביבי האמין בזה פעם. אני חושב שעבורו היה נכון בנקודת הזמן הזו לא להיות בחיים הפוליטיים. לא מבחינת המדינה, מבחינתו. היו הרבה שנים שחשבתי שזה טוב למדינה. בשלב מסוים לא יכולתי יותר".
