בתום חודש חפירות ליד היישוב נווה צוף שבבנימין, נחשפו ממצאים רבים מתוך עיר קדומה ששימשה לבירת המחוז בסוף תקופת הבית השני. החפירה בתל תבנה, אותה ניהל ד"ר דביר רביב מאוניברסיטת בר אילן, היא מהראשונות ביהודה ושומרון מאז שנות ה-80 וקיבלה את אישור קמ"ט ארכיאולוגיה של המנהל האזרחי.
אזכוריו של המקום במקורות ההיסטוריים מלמדים על יישוב מרכזי מתקופת הברונזה הקדומה ועד ראשית התקופה העות'מאנית, שלעיתים היה בעל חשיבות אזורית, מנהלית וצבאית. האתר מזוהה עם תמנת חרס, עירו של יהושע בן נון ועם תמנתה, אתר מבוצר בתקופה ההלניסטית ובירת מחוז בתקופה הרומית.
בחפירות שנערכו במהלך חודש אוגוסט נחשף מקווה ציבורי גדול, ונמצאו כלי חרס שלמים, מטבעות ועצמות. כמו כן נמצאה מטבע נדירה מתקופת המרד הגדול שעליה נכתב "שנת שתיים לחירות ציון".
תל תמנה הוא מהתילים הגדולים בהר המרכזי של מדינת ישראל. מיקומו של האתר לצד אחת הדרכים הראשיות העולות מן השפלה אל ההר ולצד עמק פורה משופע במעיינות, משכו למקום מתיישבים למן תקופת הברונזה הקדומה ועד ראשית התקופה העות'מאנית.
על אף גודלו וחשיבותו האתר טרם נחפר עד לחודש האחרון, והמידע על אודותיו הגיע מסקרים ארכיאולוגיים וממקורות ספרותיים. לפני מלחמת ששת הימים, המקום הפך לגבעת תחמושת ירדנית, ועד היום נמצאים במקום תעלות קשר ששימשו את צבא ירדן.
התל משתרע על פני שטח של כ-50 דונם ונחלק לשני חלקים עיקריים – ראש התל ומדרונותיו הדרומי והמערבי. ממצאי הסקרים מאפשרים להניח שראש התל יושב מתקופת הברונזה ועד התקופה הרומית ואילו המדרונות יושבו החל מהתקופה הרומית ועד לתקופה הערבית המאוחרת, אז מוקד היישוב שכן במדרון המערבי של התל. ממצאי הסקרים מצביעים על שתי תקופות שיא בתולדות האתר – הברזל 2 והרומית הקדומה.
מדרום לתל משתרע נקרופוליס גדול ובו שני קברים בעלי חזיתות מעוטרות שמשתייכים לשלהי ימי הבית השני. לרגלי הקברים, במרכז האוכף שמדרום לתל, תועד מקווה טהרה גדול מימי הבית השני ששימש את תושבי האתר ואולי אף עולי רגל שעברו במקום.
החפירה נערכה מטעם המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן בהובלת ד"ר דביר רביב. לדבריו, "מחקר ממצאי החפירה ישפוך אור על תולדות האזור והתרבות החומרית של תושביו במגוון תקופות ובמיוחד על התקופה הרומית הקדומה עת שכנה בתל תמנה, אחת מבירות המחוז של יהודה".
"כאן, במרכז בנימין, מרכז הארץ, נחשפה עיירה יהודית מבוססת שהייתה אבן שואבת על אם הדרך לירושלים", אמר ראש המועצה האזורית בנימין, ישראל גנץ. "התגליות האלה הן תשובה לכל מי שמפקפק בצדקת הדרך ובנוכחות שלנו כאן ובכל ארץ ישראל".
לפני כשלושה שבועות נמצאו בחפירות באתר שילה הקדומה בבנימין חמישה קנקני ענק שלמים בני 2,000 שנה. הקנקנים נמצאו טמונים מתחת לרצפה ככל הנראה כדי לשמור על תכולתם בטמפרטורה קרירה וקבועה. קבורתם בתוך מילוי היא גם זו ששמרה עליהם שלמים לחלוטין.
