שופטת בית המשפט המחוזי בנצרת אוסילה אבו־אסעד אסרה בשבוע שעבר על רשויות התכנון ועל המועצות בגליל התחתון להרוס את הגדרות של מתחמי הנופש הפרטיים שהוקמו על אדמות חקלאיות באזור.
בעקבות הפסיקה שיגרו אתמול ראש המועצה האזורית הגליל התחתון, ניצן פלג, ראש המועצה המקומית כפר תבור, עודד הלפרין, ויו"ר הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה בגליל המזרחי, אלי אבוטבול, מכתב בהול לשר המשפטים גדעון סער ולשר החקלאות עודד פורר. במכתבם ביקשו ראשי המועצות מהשרים לסייע להם בקבלת אישור מהפרקליטות להגשת ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון. הם טענו כי החלטת השופטת, ולפיה גידור שטחים חקלאיים במחוז צפון פטור מהיתר, נסמכת על "פרשנות שגויה מהיסוד, עד כדי חוסר הבנת הנקרא". גורמים בכירים שעימם שוחחנו רמזו שבפני שופטת המחוזי בנצרת עמדו שיקולים לאומניים ולא משפטיים.
תחילתו של הסיפור באוגוסט אשתקד, כאשר פורסמה במקור ראשון כתבת תחקיר שתיארה כיצד בעלי הון בחברה הערבית רוכשים מחקלאי המושבות היהודיות הוותיקות בגליל אדמות חקלאיות, ומחלקים אותן לעשרות מתחמים קטנים לשם הקמת שטחי נופש ופנאי מגודרים. מתחמים אלה נמכרים לתושבים ערבים, וקיומם מסב פגיעה אנושה לנוף ולשטחים הפתוחים באזור כפר תבור והגליל התחתון.
התופעה קיימת באזורים נוספים ברחבי המדינה, ובהם הגליל המערבי ובנימינה. בעקבות הפרסום הורה שר החקלאות עודד פורר על הקמת צוות בין־משרדי למאבק בתופעה. כשלב ראשון של עבודת הצוות, הוציאה הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה בחודש פברואר צווי הריסה לעשרים מתחמים לא חוקיים הסמוכים לכפר תבור. ההחלטה על הוצאת צווי ההריסה התקבלה בעקבות חוות דעת משפטיות, ולפיהן אסור לגדר שטחים חקלאיים שלא לצורכי חקלאות אלא מטעמים קנייניים ורצון לקבוע עובדות בשטח. בעלי הקרקע ערערו על ההחלטה בפני בית משפט השלום בבית־שאן, אך נדחו. כעת, משפנו לערכאה גבוהה יותר, קיבלה השופטת את טענותיהם וקבעה כי צווי ההריסה שהוצאו לגדרות אינם חוקיים.
בפנייתם לשרים סער ופורר טענו ראשי המועצות כי ברור שאין מדובר בגידור לצורך הגנה על עיבודים חקלאיים, אלא בכזה שנועד לייצר מתחמי "זולות" ולשם שימושי פנאי שונים. לדבריהם, לשטחים אלו מובאים חלקי ריהוט ואביזרי בית וגן כמו גרילנדות, שולחנות פיקניק, כיסאות פלסטיק, ספות ועוד, "עד כדי יצירת 'סלאמס', תוך פגיעה נופית, אסתטית וקניינית".
במכתב צוין עוד כי "בחלק מהמקרים, על מנת לטשטש את מטרת השימוש האמיתית, נשתלו בשטח מספר עצים – אולם אין באלו כדי להפוך את השימוש לחקלאי". ראשי המועצות הוסיפו כי "מדובר בתופעה נרחבת, שמשתלטת על השטח במרחב שלנו ומשנה לחלוטין את הנוף החקלאי הפתוח, ומהווה מפגע בכל היבט אפשרי".
בשיחה עם מקור ראשון אמר פלג, ראש המועצה האזורית הגליל התחתון, כי "השופטת לא התייחסה לגופו של עניין לפסק הדין של בית משפט השלום, והתעלמה מחוות הדעת של היועץ המשפטי. היא נתנה את פסקה ממניעים שלא קשורים לאירועים בפועל אלא מטעמים אחרים – ואני רוצה להיות זהיר בדבריי".
לדבריו, על הפרקליטות לערער על החלטת השופטת בפני בית המשפט העליון, שכן פסיקתה מהווה "פגיעה תקדימית בריבונות ובמשילות בשטחים הפתוחים בגליל ובכל רחבי המדינה. יש לכך השלכות עצומות על שטחים חקלאיים ברחבי המדינה, שנמכרים למרבה במחיר והופכים משטחים חקלאיים מוריקים ויפים ומניבים – חלק מהנוף של המדינה שלנו – לפינות 'זולה' ומתחמי פנאי ופארקים פרטיים, גני אירועים ומה לא".
פלג התריע כי אם פרקליטות המדינה תבחר לא לערער על ההחלטה, "משמעות הדבר היא שכל הגליל ישנה את פניו. עצוב לחשוב ששטחי החקלאות יהפכו מתוחמים עבור שימושיים פרטיים, פיקניקים או חאפלות המוניות".
גם יושב ראש הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה בגליל המזרחי, אלי אבוטבול, משפטן בהכשרתו, אמר כי אינו מצליח למצוא היגיון משפטי מאחורי הפסיקה. "נדמה כאילו ההחלטה נכתבה מראש, וכי בית המשפט רק חיפש פרשנויות כדי להגיע למסקנה שגידור השטחים הללו הוא חוקי", טען.
בעקבות פניית ראשי המועצות אמר לנו שר החקלאות פורר כי בכוונתו לפנות כבר ביום ראשון ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, כדי שתתערב בעניין וכדי שהפרקליטות תגיש ערעור לבית המשפט העליון על החלטת המחוזי בנצרת.
