בבוקר שאחרי יום הבחירות בפריימריז לרשימת הליכוד, עולה תמונה שונה מהמדגמים שהוצגו אמש. לאחר ספירה של 60% מהקולות, יריב לוין שומר על מקומו במקום הראשון, ואלי כהן נמצא במקום השני. אחריהם: גלנט, דודי אמסלם ואמיר אוחנה. בהמשך נמצאים, יואב קיש, ניר ברקת, מירי רגב ואבי דיכטר. שלמה קרעי חותם את העשיריה הראשונה, כץ יורד לעשרייה השנייה. בהתחשב בכך שקרעי הוא ממחנה כץ ומזוהה עימו זו עקיפה משמעותית לשלב הזה
ותיקי הליכוד שהיה נדמה על פי המדגם, כי לא יקבלו מקומות ריאליים, נמצאים ברשימה אך במקומות דחוקים יותר: ישראל כץ פותח את העשירייה השנייה, דוד ביטן, שלמה קרעי שנותן קפיצה ענקית למקום ה-13, דני דנון שהצליח להתברג ברשימה אחרי 7 שנים מחוץ לכנסת, חיים כץ ששומר על מקומו, יולי אדלשטיין שנדחק הרבה לאחור מהמקום הראשון עליו שמר, אופיר אקוניס, גילית דיסטל עולה מקום, בועז ביסמוט, אתי עטיה, אופיר כץ וקטי שטרית שהצליח להיכנס לרשימה וסוגר את העשירייה השנייה.
נדחקו לאחור ולעת עתה נמצאים במקומות ספק ריאלים: גילה גמליאל, מאי גולן, צחי הנגבי, קרן ברק, גלעד שרון, ארז תדמור, טלי גוטליב ואורלי לוי אבקסיס.
צריך לזכור כי אלו המספרים ללא המקום הראשון השמור לנתניהו, השריונים המבוקשים, ונציגי המחוזות שדוחקים את חברי הרשימה הארצית בשישה מקומות אחורה.
ממפת נציגי המחוזות עולה כי צריך צריך להתרגל לגלגל שמות חדשים על הלשון: אליהו דלל במישור החוף, שלום דנינו בנגב, דור חרלפ בתל אביב, חכ"ל אריאל קלנר בחיפה, ליאור לסרי בגליל ועמקים, אבי פוקס במועצות איזוריות, חנוך מילביצקי בדן, חכ"ל עמית הלוי בירושלים, וביו"ש 100 קולות בלבד לטובת בוארון מול גרשון מסיקה.
בנוסף, מהמפה הפוליטית המתגבשת עולה כי המתפקדים אישרו לנתניהו להציב שריונים משלו במהלך הרשימה, מהלך שאתמול היה נראה שנתקל בקשיים לאחר שרבים מהמתפקדים בכלל לא השיבו על השאלה הזו בקלפי.
