עד מדינה ש"הפיל" ארגון פשע מהגדולים בישראל זכה החודש בעתירתו נגד המדינה על הפרת חוזה. היא תיאלץ לאפשר לו למצוא ארץ מקלט אחרת מזו שתכננה בתחילה לשלוח אותו אליה, תוך הפרת ההסכם איתו.
וזו הייתה השתלשלות העניינים בפרשה, שרובה הגדול לוט בערפל לשם הבטחת שלומו של העד: רשויות האכיפה גייסו לפני שנים אחדות עד מדינה באחד מתיקי הפשיעה החמורה הגדולים שהיו בישראל. הוא התחייב להעיד ולספק ראיות על פעילותו העבריינית של ראש ארגון מסוכן ואלים במיוחד. ראש הארגון הורשע, והוא מרצה כעת את עונשו מאחורי סורג ובריח.
תמורת המידע שברשותו חתם עד המדינה על הסכם עם הרשות להגנת עדים שלפיו יוברח מישראל למדינה זרה, ושם תיבנה לו ולמשפחתו זהות בדויה כדי שיוכל לשקם את חייו. מאחר שהתיק עסק בארגון פשע שפעילותו חוצה את גבולות המדינה, הסודיות הייתה מרבית. עד המדינה אף לא קיבל עותק מההסכם שחתם עליו, משיקולי ביטחון. הרשות להגנת עדים התחייבה בפניו שתבנה לו זהות בדויה ומוגנת במדינה מסוימת, אולם מאוחר יותר גילה העד שהוא עתיד להישלח למדינה אחרת.
האיש פנה לרשות להגנת עדים בתלונה, אולם זו דחתה את בקשתו. בעקבות כך הוא ביקש מהרשות לשכור לו עורך דין כדי להגיש נגדה עתירה לבג"ץ. לאחר גיבוש הסדרים ביטחוניים למגעים בין עד המדינה לפרקליטו המיועד, גויסה להגן עליו עורכת הדין חדוה שפירא. המגעים בין השניים נערכו בתיווך הרשות להגנת עדים.
ב־2016 הגיש עד המדינה את עתירתו. הדיונים בבית המשפט נערכו בדלתיים סגורות בפני השופטים יורם דנציגר, נעם סולברג ודפנה ברק־ארז. חומרים רבים הועברו במעטפות חומות לעיון השופטים בלבד, וחלק מן המידע אף לא נמסר לשופטים. "זה תיק חריג", אמר ל'מקור ראשון' גורם במשרד המשפטים. "למעשה, השופטים ונציג המדינה בדיון דנו בנושא בקודים ורמזים מאחר שלא נחשפו כלל למידע. הדיון בין הצדדים בנוגע למדינות אפשריות נעשה באמצעות אותיות – למשל, 'אנחנו מתנגדים למדינה A אבל מוכנים למדינה C'. למעט הרשות להגנת עדים והעד עצמו איש לא ידע מהן המדינות המסתתרות מאחורי האותיות".
בסופו של דבר, כעבור שנתיים של דיונים אילצו השופטים את המדינה להגיע להסכם עם עד המדינה ולהחליף את המדינה שאליה נשלח. העד הגיש כמה הצעות למדינות שאליהן הוא מעוניין לעבור, והרשות להגנת עדים השיבה לאילו מהן תהיה מוכנה להעבירו. בלחץ השופטים הגיעו הצדדים להסדר שלפיו העד יועבר אל אחת המדינות שהוא ביקש. בית המשפט חייב את הרשות להגנת עדים בתשלום הוצאות המשפט בסך עשרות אלפי שקלים. כעת עובדים ברשות על בניית תשתית להעתקת חייו של עד המדינה אל המדינה האחרת, ובניית סיפור כיסוי שונה לזהותו הבדויה.
עו"ד חדוה שפירא מסרה: "מדובר בפרשייה גדולה, חסויה ורגישה במיוחד. לצערי אינני יכולה להגיב". מהרשות להגנת עדים במשרד לביטחון הפנים נמסר: "על פי הוראות החוק להגנה על עדים, כל מידע הנוגע לתוכנית הגנה של עד הוא חסוי, וגילויו או פרסומו אסורים. נוסיף כי בהתאם להחלטה, מדינת המסתור של העד הוחלפה".
