אור עקיבא, קיסריה, יום רביעי, 18:30
מילה לפתיחה: בספר "שם משמואל" מובא בשם רבי יצחק מוורקי פירוש נפלא על הביטוי שנאת חינם: "חינם" לא במובן של "ללא סיבה", אלא במובן "החן שלהם". שנאת החן שבכל אדם, שבט או דעה. תרומתו הצנועה של המדור לרגל תשעה באב היא לנסות להוסיף מעט פרגון ועין טובה. השבוע ניסינו לתפוס את כל הגוונים שבין קצוות המפה הפוליטית, במרחב המשתרע בין המרכז המסחרי באור־עקיבא למגרש הגולף בקיסריה. ביקשנו מהמרואיינים למקם את עצמם על הקשת הפוליטית, ובנוסף להגיד משהו טוב אחד על היריבים הפוליטיים. אם פגשנו באור־עקיבא תושבת קיסריה מצביעת ביבי גאה, ששמחה שהממשלה משקיעה בחברה הערבית – הגיע הזמן שנפסיק לחשוב במושגים מוחלטים על אנשים ודעות.
עמנואל דנילוב, חייל משוחרר
על המפה: כרגע אני מובטל כי השתחררתי ממש לא מזמן. שירתּי במודיעין באזור הצפון.
המצפן: אני מגדיר את עצמי מרכז־ימין. אני חושב שאצביע ליאיר לפיד כי בינתיים הוא היחידי שמוכיח את עצמו. הייתי רוצה לבחור בגנץ אבל מפריע לי שהוא לא מספיק פוליטיקאי. הוא אוהב את המדינה ורואים את זה, אבל הוא לא יודע לדבר. אם הייתה לו הכריזמה של ביבי אז זה היה משהו אחר. אני רוצה אותו נטו כי רואים שהוא רוצה את הטוב בשביל המדינה. כשהוא הגיע לפוליטיקה כולם עבדו עליו.
אהבת חינם: אני מעריך את הכריזמה של ביבי. אתה יכול לצפות בנאום שלו ולהגיד שהשתכנעת גם אם אתה בצד השני, גם אם אתה שמאל קיצון ואנטי־ביבי.
הוא מוכיח את עצמו בבמה הבינלאומית, בכל מקום בעולם יודעים מי זה ביבי נתניהו. זה משהו שהייתי רוצה שיהיה לפוליטיקאים בארץ, שידעו איך לדבר ולמשוך את הקהל, ולא להסתכל בערוץ הכנסת ולהרגיש כאילו אתה בשוּק.
אידיאולוגית, אני מרגיש שביבי של עכשיו דואג יותר לעצמו ופחות למדינה, ולא רואה את כלל העם. בתחילת דרכו הוא נטה למרכז והכוונות שלו היו טובות יותר. כרגע ביבי זה לא המנהיג הנכון.
דינה שמר, מתכנתת מחשבים
לימור שליט, נדל"ן בארה"ב
על המפה:
דינה: אנחנו חברות כי הבנות שלנו היו חברות בבית ספר. אני מקיבוץ החותרים ולימור מקיסריה.
המצפן:
דינה: אני ימנית ומצביעה בדרך כלל ביבי. חשוב לי הקטע המדיני, אבל אני לא אוהבת את כל מה שמתגלה במשפט ומה שעשה. אני מתלבטת. אני לא רוצה להצביע למפלגות קטנות. לא אצביע לשמאל ולא אצביע למפלגות דתיות, אז אין לי כל כך הרבה ברירה.
לגבי גנץ, אני קצת מאוכזבת. הוא לא כל כך חזק והיו לו הזדמנויות. הוא לא מסוגל להיות מנהיג. לפיד מנהיג טוב יותר ממנו.
יש קיטוב לצערי. אני ממשפחה מרוקאית. יש לי קבוצת ואטסאפ של המשפחה, אסולין, ויש לי חברים תל־אביבים שאף אחד מהם לא יכול לשמוע את המילה ביבי. על אותו אירוע אפשר לקרוא בדיוק את הדעות המנוגדות. בקבוצות האלה. אבא שלי הוא ליכודניק שלא הסכים לקחת את הפנקס האדום.
לימור: אני מצביעה לביבי וגאה בזה. אני בת של רופאים, שניהם אשכנזים, מקיסריה, וכולנו מצביעים ביבי. היית מאמין? לא שגרתי.
אהבת חינם:
דינה: לפיד משדר אישיות אמינה וישרה. אני מעריכה כל מה שהממשלה עשתה למען הלהט"ב וקידמה את הזכויות שלהם, ובכלל בקטעים החברתיים. זה מאוד חשוב.
לימור: הממשלה דואגת לאוכלוסייה הערבית וזה בסדר גמור, כל עוד זה לא פוגע בדברים אחרים. מרגיז אותי שזה כאילו במקום לתת לחרדים. צריך לתת לכל מי שצריך. לא זה על חשבון זה.
תמי ברונפלד, מנהלת שיווק
על המפה: לפני שלושה שבועות התחלתי לעבוד בחברה חדשה, ופה עושים לי מסיבת פרידה מהחברה הקודמת. אני אימא לשלושה ילדים, מספיק גדולים כדי שהקיץ לא ישגע אותי.
המצפן: אני שמאלנית. אין לי מושג למי אצביע הפעם, באחד בנובמבר. אני מבולבלת כמו כולם, עוד לא חשבתי על זה מרוב שהבחירות קורות בתדירות כזו. בבחירות הקודמות הצבעתי ללפיד, והלוואי שהממשלה הזאת הייתה ממשיכה כי הם היו בכיוון הנכון. כנראה אצביע להם שוב. מבחינתי כל דבר טוב כל עוד הוא לא ביבי, כי חייבים שינוי. אם יכולתי להצביע יותר שמאלה בלי להרגיש שאני מבזבזת את הקול כדי להזיז את ביבי הצידה, הייתי עושה את זה.
אהבת חינם: את ביבי אני מעריכה בתחום הכלכלי. הוא הצליח לשמור על הכלכלה יציבה יחסית. זה החוזק העיקרי שלו. בתחום המדיני, הסכמי השלום היו בעיקר יחסי ציבור ולסמן וי, ולא השלום שאנחנו צריכים. וגם הם בעצם קשורים מאוד לתחום הכלכלי.
רועי אבני, מתקין מצלמות אבטחה
לילך אבני, סמנכ"ל תפעול בחברת "זאוס"
על המפה: אנחנו מרחובות. באנו לקיסריה ליום כיף לכבוד יום ההולדת של לילך.
המצפן:
רועי: שנינו בוחרים ליכוד. אבל אפשר להגיד שבכל כך הרבה מערכות בחירות ניסינו את כולם.
לילך: היה ליכוד, וכחלון, ונראה לי שהצבענו גם לליברמן פעם אחת. זה בא מהרצון שיהיה שינוי. אנחנו מאמינים בדרך של הליכוד, אבל אני שמחה שדואגים לאחרים, כמו לקהילת הלהט"ב ולאימהות חד־הוריות. אבל לא על חשבון אחרים. נניח, לא צריך להעלות עכשיו את מחיר הלחם ולגרום לכך שהחרדים לא יאכלו. גם אם הימין יעלה עכשיו לשלטון, צריך לשים דגש שלא רק אחד או שניים אוכלים מהעוגה אלא כולם.
אהבת חינם:
לילך: אהבתי את זה שהם שמו במרכז את כל מי שהיו בשוליים עד עכשיו. כל קהילה שלא קיבלה עד היום, קיבלה בשנה האחרונה.
בני גנץ כשר הביטחון, מגיע לו שאפו. היה חשש שהערבים יעשו לנו פיגועים, אבל הוא הגיב בלי עליהום ובלי מסיבות עיתונאים, והם הבינו. היה שקט עכשיו.
רועי: אהבתי את איילת שקד כשהייתה שרת המשפטים ואת בנט כשהיה במשרד החינוך. אז היה שינוי לטובה. אחר כך הם התחילו לעשות שטויות. בשנים האחרונות אני כבר כמעט לא רואה חדשות. רק במקרים דחופים.
