קיבוץ מצר, יום רביעי, 18:00
מילה לפתיחה: בשבועיים האחרונים רעשה וגעשה מפלגת מרצ. עזיבתו של ניצן הורוביץ העלתה את התהייה מה גרם לכעס הגדול כל כך עליו, עד שנאלץ לפרוש. הוא החזיר את המפלגה לקואליציה אחרי יותר משני עשורים, דאג לזכויות הלהט"ב ולא הקים התנחלויות; מה היה יכול לעשות טוב יותר? נסענו לשאול את מי שמצביעים למרצ בשיעור הגבוה ביותר בארץ: 50.99 אחוזים מבעלי זכות ההצבעה בקיבוץ מצר של השומר הצעיר, שנמצא ליד באקה אל־גרבייה, הצביעו למרצ, במעין מחווה לשם הקיבוץ. המבוגרים מספרים שאינם יכולים להצביע דבר מלבד "מרצ", כמו הבל־יינתק בין מצביעי ליכוד רבים ל"מחל". גם מי שלא מרוצים ימשיכו להצביע למפלגת השמאל, כי "אין אפשרות אחרת". הצעירים פתוחים יותר לשינוי.
אופיר גת, איש שיווק
על המפה: אני חבר הקיבוץ, עובד בחברת שיווק.
המצפן: אני לא מרצ, זה בטוח. לא ליכוד או ימינה, אבל לא מרצ. בבחירות הקודמות הצבעתי ללפיד.
מרצ לאן: הממשלה הזאת הייתה טובה בסך הכול ועצוב לי שהיא התפרקה. המפלגות שלא היו מוכנות להיות בממשלה, כמו מרצ או ימינה, חוו נטישה. מותר להם לשנות את הדעה, אבל זה לא אחראי כלפי מי שהצביע וקיווה לשינוי.
אני מבסוט מלפיד. התחושה היא שהוא היחיד שבא לעבודה ולא רק לשמור על הכיסא. זאת מפלגה בלי ההתלהמות הבהמית שיש בשני הצדדים. אני לא חושב שאפשר לבחון בן אדם בשנה. יש פה תהליכים שקרו במשך עשור ויותר, ואי אפשר בשנה לתקן הכול. אני רואה שיפור ביחס בין האנשים, בשקט, בתרבות הדיבור, בהתנהלות היומיומית. האם יש שיפור במלחמה בפשע או ביוקר המחיה או בחינוך או במחירי הדלק? לא, אבל זה לא ייפתר מהיום למחר.
עדנה בארס, פנסיונרית
על המפה: הגעתי שנה אחרי שהוקם הקיבוץ ומאז ועד היום אני "החדשה". כשהקימו צוות להפקת חגיגות השישים לקיבוץ, אחד החברים הוותיקים ממני שאל את ראש הצוות למה אין בו ותיקים. כשהיא ענתה לו שאני נמצאת שם, הוא אמר לה: "אבל היא לא הייתה ביום העלייה לקרקע".
המצפן: אני חושבת שמרצ תמשיך. יש קהל שבוי. גם אם הייתי רוצה להתרחק ממרצ לא יכולתי. זאת מסורת וגם אידיאולוגיה.
מרצ לאן: הורוביץ לא היה יכול לעשות יותר משעשה מבחינת רעיון השלום, וללכת לקראת הערבים ושתי מדינות וכו'. אני חושבת שחברת הכנסת שהוא הביא מנצרת שברה את העניין. הוא השתיל אותה והיא לא הייתה חברת מרצ. כעסו כשהוא הביא אותה, כי היא תפסה מקום של חברי מפלגה, וכעסו גם כשהיא שברה את האמון. הוא בחר ללכת והוא כנראה ידע למה. ההגעה של גלאון היא אולי קרש הצלה. יאיר גולן, יש לו פה קצת בוטה ולא מכבד ומצד שני יש לו יכולות ועבר מפואר. אני לא חושבת שהוא ייבחר.
ליאור יפה, מורה לטבע ומדעים
טומי יפה, עסקי נדל"ן
על המפה: ליאור: נולדתי פה, והוא התחתן איתי.
טומי: אני מגני־תקווה במקור. כל הזמן על הקו ישראל־ארה"ב, בעסקי נדל"ן.
המצפן: טומי: חזרנו לפני חודש אחרי שלוש שנים בארה"ב. אז אני לא יכול להגיד לך שאנחנו מעורים יותר מדי. הצבעתי מרצ כל חיי. סבתא שלי ממקימות מרצ, אבא שלי אפילו התמודד פעם מטעם המפלגה. אחותי אקטיביסטית, והייתה פעילה בנוער מרצ.
ליאור: אני מצביעה מרצ אבל אני מודה שמאז שהילדים נולדו אני בקושי רואה חדשות. בבחירות הראשונות חזרתי במיוחד כדי להצביע, אבל אחר כך כבר הבנו שלא נוכל לנסוע לכל בחירות.
מרצ לאן: ליאור: ההתנהלות של השמאל בקורונה עצבנה הרבה אנשים. הייתה ציפייה שהשמאל יילחם על זכויות האזרח ולא יפגע בהן.
אני לא מדברת על מצר. כאן אלה קיבוצניקים שמצביעים חמישים שנה למרצ, או אנשים שנולדו לזה. אני מדברת על קולות מרצ הצעירים, שרוצים שינוי במדינה, שיפסיקו להשקיע את הכסף בביטחון ויתחילו להשקיע בדור הצעיר. שיפסיקו לשמור על גבולות הארץ ויתחילו להשקיע בתוכה. שיפסיקו להשקיע בהתנחלויות ויתחילו להשקיע בפריפריה. זה הדעה הכללית הרווחת.
מעבר לזה יש הרגשה של קיפאון בשמאל. אחרי כל כך הרבה שנים הורידו את ביבי, ניסו לגשר ושום דבר לא קרה. אני אומרת לך שהרבה אנשים מאוד מתלבטים. אני יודעת שיש הרבה שלא יצביעו מרצ עכשיו. הרבה ליברלים התאכזבו. אני בפעם הראשונה כנראה לא אצביע מרצ. אצביע למרב מיכאלי.
איציק רותם, מהנדס מכונות
צוקי רותם, פנסיונרית של המועצה האזורית
על המפה: איציק: אנחנו חברי קיבוץ הרבה שנים. אני חיפאי במקור. ב־67' עשיתי מילואים. הייתי מנהל הנדסה ופיתוח במפעל פה בקיבוץ ואני עדיין מייעץ להם.
צוקי: אני מחולון במקור, סבתא גאה ל־12 נכדים. עבדתי במועצה, בניהול מערכת של בתי ספר למבוגרים.
המצפן: איציק: הבעיה היום היא הכיבוש. אני ציוני, אני לא מהפוסט־ציונים בשמאל. אני חושב שצריכה להיות מדינה יהודית. ואני חושב שזה הולך פייפן. האפרטהייד לא יוכל להימשך. אני רוצה מדינה יהודית עם השפה והתרבות שלי, ואם נלך למדינה אחת זה יתפורר ויישארו פה רק מי שהציונות לא מעניינת אותם. אי אפשר לשלוט ככה על חצי מהאוכלוסייה.
בעיניי שום מקום קדוש לא שווה את החיים של הבן שלי. אני לא פציפסט, אני לא רוצה לפרק את הצבא, לא נוכל להתקיים בלעדיו, אבל כדי להמשיך לחיות פה נצטרך לחלק את הארץ.
צוקי: אין לי משהו אחר להצביע ולכן אני מצביעה מרצ. אנחנו משתדלים לא להגיע לדיונים על פוליטיקה בבית. אני חושבת שאין דבר כזה להשפיע על דעה של מישהו אחר. בדרך כלל זה מגיע לצעקות, לדיבורים לא נעימים.
מרצ לאן: איציק: אני לא מרוצה ממרצ, כי לא יכול להיות שמרצ לא תקים קול זעקה כשרוצים לגרש מפה אמא וילדה בת 12, אלה מעשים שלא ייעשו. שלא לדבר על מה שקורה בשטחים, על מה שצה"ל עשה בשנה הזו.
המפלגה שלי צריכה להביע את דעתה גם אם היא פועלת בעניינים אחרים. זה לא כל כך משנה לי מי יהיה בראש מרצ. אני לא חושב שיאיר גולן הוא אסון, אבל אצביע לזהבה כי אני חבר שלה.
