בית המשפט העליון פרסם היום (ה') פסק דין לפיו המדינה תוכל לשלול אזרחות של מחבלים שביצעו פיגועים, כפי שאומר החוק, אך השלילה מותנית בכך שבמידה ואין למחבל אזרחות זרה יוענק "רישיון ישיבה", המזכה את המחבל בהטבות סוציאליות ממדינת ישראל. בנוסף קבע בית המשפט כי נפלו פגמים טכניים בהליך שלילת האזרחות של שני המחבלים שעניינם נידון בעתירה, ולכן אזרחותם לא תבוטל. עם זאת, לשרת הפנים יש אפשרות להגיש מחדש את הבקשות לשלילת האזרחות.
ההחלטה שפורסמה עוסקת בחוק משנת 2011, המאפשר שלילת אזרחות למי שביצעו פיגוע טרור או הורשעו במעשה בגידה במדינה, זאת לאחר ששר הפנים יגיש לבית המשפט, באישור היועץ המשפטי לממשלה, בקשה לשלילת האזרחות. אחת ממטרות החוק שהוזכרו בדיונים במפורש הייתה שלילת ההטבות הסוציאליות ממחבלים, שכידוע מקבלים תשלומים מהרשות הפלסטינית.
ב־2017 החליט לראשונה שר הפנים דאז אריה דרעי לעשות שימוש בחוק, וביקש לשלול את אזרחותם של שני מחבלים; הראשון הוא עלאא זיוד, תושב אום אל־פחם שדרס חיילת ופצע אותה קשה בצומת גן־שמואל ב־2015, דרס חייל נוסף, ולאחר מכן יצא ממכוניתו ודקר שני אנשים נוספים; השני הוא מחמד מפארג'ה מהעיר טייבה שהטמין ב־2012 מטען חבלה באוטובוס בתל־אביב וגרם לפציעתם של 24 אנשים. בבית המשפט נקבע כי אזרחותו של זיוד אכן תישלל, אולם מפארג'ה ימשיך ליהנות מאזרחות ישראלית בטענה ש"במדד מעשי הטרור", מעשהו אינו "חריג או קיצוני".
לבית המשפט העליון הוגשו שני ערעורים – האחד מטעם המדינה נגד ההחלטה לא לשלול את אזרחותו של מפארג'ה, והשני מטעם האגודה לזכויות האזרח ועדאלה נגד שלילת אזרחותו של זיוד, ובבקשה לבטל כליל את החוק לשלילת אזרחות ממחבלים.
מכיוון שבמקרה המדובר לשני המחבלים אין כל אזרחות אחרת, נוצר מצב שבמסגרתו, כדי להישאר בישראל, עליהם לקבל מעמד חוקי כלשהו. לאור זאת קבע היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט כי המעמד היחידי שניתן להעניק הוא רישיון ישיבה הקרוב לתושבות, שאינו מעניק זכאות לדרכון ולהצבעה בבחירות, אבל כן מעניק את כל סל ההטבות הסוציאלי של מדינת ישראל. שר הפנים דאז התנגד להחלטה זו, אולם, בדיון שנערך בבית המשפט לפני מספר שבועות אישר נציג הפרקליטות כי זו עמדתה של המדינה.
היום, כאמור, קיבלו השופטים את עמדת המדינה וקבעו המדינה תוכל לשלול אזרחות של מחבלים שביצעו פיגועים, רק בתנאי שבמקרה בו מי שאין לו אזרחות נוספת תעניק המדינה רישיון ישיבה המזכה את המחבל בהטבות סוציאליות מישראל.
באשר למקרה הפרטי של זיוד ומפארג'ה הצביע בית המשפט על פגמים מהותיים שנפלו בהליכים אלה כבר בשלב הגשת הבקשות לביטול אזרחותם. השופט סולברג הוסיף כי במקרה זה יש אומנם לבטל את פסקי הדין של בתי המשפט המנהליים מן הטעמים שצוינו, אך הדגיש כי לשרת הפנים נתונה הסמכות ואף החובה לשקול להגיש מחדש את הבקשות לביטול אזרחותם של זיוד ומפארג'ה לערכאה המתאימה.
