"קהילת החברה להגנת הטבע במודיעין והסביבה אבלה וכואבת על לכתה של רותי הצבועה שנדרסה למוות", כך נפרדו היום (א') במודעת אבל כואבת תושבים רבים במודיעין וחובבי טבע וסביב שהצטערו על מותה של הצבועה ששמה רותי, שחיה בשולי העיר ומתה מדריסה בסוף השבוע.
רותי הצבועה מצאה את מותה בשולי הכביש המהיר 443 שבפאתי מודיעין. "קיבלתי דיווח מהווטרינר בעיר מודיעין על צבועה שנמצאה דרוסה בכביש 443 סמוך לאזור התעשייה ליגד ביום שבת אחר הצהריים", מתאר אור מילשטיין פקח רשות הטבע והגנים. "הגעתי לנקודה וזיהיתי כי מדובר הצבועה רותי לפי המשדר שהיה על צווארה".
"ממעקבינו ידוע שרותי גידלה גורים לפחות פעמיים, ואולי יותר", מספר ד"ר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז. "כנראה שבישראל 2022, תוחלת החיים של צבוע, גם אם היא מנוסה בתווך העירוני כמו רותי, הוא 6-5 שנים. מדובר בסגירת מעגל עצובה ביותר".
שמה של הצבועה הנדירה נודע למרחקים ולא אחת ליוו אותה כלי התקשורת שדיווחו על תנועותיה ושיטוטיה ברחבי מודיעין. הגילוי על קיומה נחשף בסוף שנת 2017 כאשר החלו לרוץ שמועות ברחבי העיר על צבוע שמתרוצץ ברחובות. חלק מהתושבים הצליחו ללכוד אותה במצלמותיהם ולהעלות את הצילומים לרשתות החברתיות ולאחר זמן מה, התברר שמדובר בעצם בצבועה.
בחברה להגנת הטבע סיפרו היום כי לאור העובדה שחלק מהתושבים הביעו חשש ממנה, אנשי הארגון החליטו להתערב ולתווך בין הצבועה היפה, שוחרת השלווה, לבין תושבי העיר, שידיעותיהם על צבועים היו ככל הנראה מוגבלות. בחברה להגנת הטבע החליטו לקרוא לה רותי ולפתוח לה בלוג בפייסבוק שיאפשר לה "לנהל דיאלוג" עם תושבי העיר. כך, לאט-לאט, נבנתה לה אישיות משלה.
הפוסטים נכתבו על ידי אביטל יוגב מהחברה להגנת הטבע. וכדי שיהיו מדויקים מבחינה אקולוגית, הם לוו על ידי אנשי מקצוע רלוונטיים מתחום חיות הבר. רותי הסבירה לתושבי העיר מדוע היא מסתובבת ברחובות, למה האכלת חיות בר היא בעייתית, וכמה חשוב לכסות פחי זבל. כך למדו תושבי מודיעין על ההבדלים בין הצבוע המפוספס הארץ ישראלי, אוכל הנבלות ושוחר השלום, לבין בן דודו האפריקני, המנוקד, הטורף שחי בלהקות, אבל יתרה מכך, מספרים בחברה להגנת הטבע כי "רותי הצליחה להתנחל בלבבות האזרחים – בחורים כתבו לה שירי אהבה, ילדים ציירו לה ציורים, היא קיבלה הצעות לרוץ לראשות העיר, ואף שימשה השראה ליצירות אומנות".
בדף הפייסבוק של החברה להגנת הטבע במודיעין הגיבו עשרות תושבים בצער על מותה. "נשבר הלב שככה היא סיימה את חייה", כתבה רווית בר. "ממש עצוב. המפגשים איתה היו מלמדים ומחכימים ומרגשים", כתבה עליה דניאלה קנדלר-אלמוג. רותי חכים לובל סיפרה כי "כל כך אהבנו לראות אותה בלילות המאוחרים, הולכת לדרכה בביטחון". מירי שרון דה פריס הזמינה את חבריה, תושבי העיר, למפגש זיכרון בכיכר השוטר שבמרכז העיר. תושבת אחרת, איילת ערמוני-מסר, הציעה גם כי "מכיוון שהיא חלק אינטגרלי מהעיר הזאת, האם ניתן, במקום להשליך את גופתה, אולי לתת לה מקום של כבוד בעיר?"
"רותי הצבועה, נולדה בעיר וידעה לחצות כבישים ולאכול מפחי זבל", ספדה לה אביטל יוגב. היא התייחסה למותה של הצבועה בתאונת דרכים והסבירה כי "לצערנו, למרות בקשות אין ספור, סוגיית המעברים האקולוגיים הבטוחים לחיות הבר, עדיין לא נפתרה במודיעין, כמו גם במקומות אחרים. רותי, היא רק קורבן אחד, מני רבים, שמתה אתמול, בשל הכישלון שלנו, בני האדם, לחיות לצד חיות הבר".
