בית הדין השרעי לערעורים, ירושלים
29.10.67
כבוד ראש הממשלה,
הנדון: הסגות הגבול החוזרות והנשנות בהר הבית
בהמשך למכתבנו אל הוד מעלתו מיום 15.10.67 בו פירטנו את הסגות הגבול הנ"ל, הנני להוסיף בזה מקרה נוסף חדש הראוי, יחד עם המקרים הקודמים, לטיפול מהיר ונמרץ, ומדגיש שיש להעריך את התוצאות הבלתי נעימות העלולות לנבוע מהם.
קיבלתי מכתב ממנהל הווקף בירושלים, בצירוף דו"ח מאת ראש השומרים בהר הבית, ובו הוא מודיע כדלהלן:
ביום ג', 14.10.67 בצהריים, נכנסו כמה יהודים לתוך הר הבית ואמרו בו תפילות ותהילים. השומרים והנוטרים במקום ניסו למנוע אותם מלעשות כן, אבל [הם] סירבו להפסיק והמשיכו בתפילתם עד הסוף.
אין זו הפעם הראשונה, והיה לה תקדים על ידי הרב הצבאי, רבי שלמה גורן וחבריו, וכתבנו לכם בשעתו בנידון.
מתברר מכל זה שהיהודים המבקרים בהר הבית מנסים מדי פעם לעשות דברים מסוג זה, מזלזלים על ידי כך ברגשות המוסלמים וגורמים לאירועי סכסוכים בעיר ובמקומות הקדושים והמכובדים ביותר.
אנו חוזרים וכותבים על כל מה שקורה בכוונה להודיע לכם על כל המקרים המסעירים האלה ובתקווה לשים להם קץ. אני חוזר ומדגיש להוד מעלתו כי תפיסת השלטונות לשער הר הבית הידוע כשער אל־מגארבה (שער המוגרבים, כיום שער הלל. א"ס) ופתיחתו לרווחה שללו ממחלקת הווקף כל אפשרות לשלוט על נעשה בו ועל הסדר ועל הפיקוח במקום, כיוון שזכותה הוחרמה ממנה. כל זה גרם לבלבול ולהפרעה ולאי־סדר בתוך הר הבית, ועודד מבקרים אלה להתגרות ברגשות המוסלמים ולעבור על הסדר. לפני סיום מכתבי זה ברצוני לציין כי על אף פניותיי הרצופות בעניינים חשובים אלה לא ראיתי כל תגובה להן או טיפול רציני בהן. ברצוני להוסיף כי לא קל לנו להעלים עין ממקרים אלה או להזניחם.
בתקווה שהעניינים יתנהלו במסלולם.
בכבוד רב,
חלמי אל־מוחתסב, ראש מועצת הווקף והעניינים המוסלמים
העתק אל:
כבוד שר הביטחון
כבוד שר הפנים
