בג"ץ אישר היום (ה') ברוב קולות את הריסת בית המחבל אסעד אלרפאעי, שנאשם בביצוע פיגוע הטרור הרצחני באלעד. את דעת המיעוט כתב השופט חאלד כבוב שהחל לכהן בבית המשפט העליון לפני כחודש, ובה טען כי יש לקיים דיון בהרכב מורחב בשאלה העקרונית של הריסת בתי מחבלים.
כזכור, לפני כחודשיים נרצחו שלושה מתושבי אלעד בפיגוע רצחני, שבו נטלו חלק שני מחבלים – אסעד אלרפאעי וצבחי אבו שקיר. לאחר שנתפסו הוצאו צווי הריסה לבתים בהם התגוררו המחבלים, ונגד צווים אלה עתרו משפחות המחבלים בסיוע ארגון שמאל בשם "המוקד להגנת הפרט".
היום הכריעו שופטי בג"ץ כי ביתו של אלרפאעי ייהרס. בהחלטה כתב השופט יוסף אלרון כי השימוש בהריסת בתים "נועד אפוא למנוע פיגוע טרור נוסף המותיר אחריו משפחות אומללות, יתומים כואבים, וקורבנות הנכים מבחינה פיזית, ולא פחות מכך נפשית". השופט אלרון אף דחה את ההצעה כי צה"ל יסתפק באטימת החדר בו התגורר המחבל, וכתב כי צעד כזה צפוי לשחוק במידה רבה את האפקט ההרתעתי של המהלך, ואולי אף יאיין אותו לגמרי.
לדעתו של השופט אלרון הצטרפה גם השופטת גילה כנפי-שטייניץ, אולם בדעת המיעוט כתב השופט חאלד כבוב כי בכל הקשור בשימשו בהריסת בתים לצרכי הרתעה "ראוי בעיניי לשוב ולדון בשאלות אלו, בהרכב מורחב של בית משפט זה, כך שהן יזכו לבירור עדכני, יסודי ומקיף".
בדבריו טען השופט כבוב כי "ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, בפרט לאחר שנחקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מובילים למסקנה שאין לנקוט באמצעי הדרסטי, של הריסת בית המשפחה הגרעינית של המפגע בשלמותו".
כבוב הבהיר כי "דעתי-שלי אינה נוחה מהפגיעה החמורה בקורת הגג והחרמת קניינם של בני משפחה, חלקם קטינים, מקצתם חולים, כולם חפים מפשע, בשל מעשיו הרצחניים של בן משפחתם המפגע", וכי "בהיעדר מעורבות מצד בני הבית, הפגיעה החמורה בזכויות בלתי מעורבים מטה את הכף וגוברת על שיקולי ההרתעה שעומדים מנגד, ככל שאלה אכן הרתעתיים ולא עונשיים".
כבוב אף טען כי הריסת בתים עלולה להוביל לתגובת נגד וכי "בצד הטיעון בדבר אפקטיביות ההרתעה, על מגבלותיו האמורות, אין להתעלם מהחשש שמא הפגיעה החריפה והבלתי מידתית בבני משפחה חפים מפשע, שבְּאִבְחָה אחת הופכים לדרי רחוב חסרי כל, תוביל לתחושות כעס ותסכול, שיניבו תוצאה הפוכה מהמבוקש".
בנוסף טען כבוב כי הריסת בית המחבל פוגעת בשכניו וכי "מצטיירת תמונה עגומה בכל הקשור לפיצוי הכספי שמעניק משרד הביטחון לשכנים אשר ניזוקו בשל מימוש צו הריסה. העדר התחייבות מפורשת לפצות את בעלי הנכסים הסמוכים, על כל נזק שייגרם להם, לבטח בשים לב לסכומים שתוארו לנו ובפרט מקום בו בחר המשיב למשש את ההריסה בדרך של חבלה חמה', אינה מניחה את הדעת".
כאמור, למרות דעת המיעוט של כבוב קבעו שופטי הרוב כי בית המחבל ייהרס.
