הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן, פרסם היום את דו"ח השכר בגופים הציבוריים לשנת 2020. הדו"ח כולל התייחסות לחברות ממשלתיות, שלטון מקומי, מערכת ההשכלה הגבוהה ולתאגידים הסטטוטוריים. על פי נתוני משרד האוצר, השכר הממוצע של עובדים בגופים הציבוריים עמד על כ-16,600 שקלים בחודש, בהשוואה לשכר ממוצע של כ-11,500 שח בכלל המשק באותה השנה. הוצאות השכר של הגופים הציבוריים בשנת 2020 עלו בכ-2% והם עמדו על כ-85 מיליארד שקלים.
הדו"ח השנתי מתייחס לשנה חריגה במיוחד: שנת הקורונה. בעוד המגזר הפרטי חווה אבטלה גבוהה בשנה הזאת, במגזר הציבורי שמרו רוב העובדים על משרתם. למרות שבשנים 2015-2019 נרשמת עלייה ממוצעת של 3% בכמות המשרות בגופים הציבוריים מדי שנה, עלייה גבוהה מגידול האוכלוסייה באותן השנים שעמדה על 2% מדי שנה, בשנת הקורונה היה דווקא קיפאון במספר המשרות. זאת למרות גידול בקרוב גופי מערכת הבריאות שגייסו עובדים רבים לצורך התמודדות עם המשבר הרפואי החריף. במקומות אחרים היו צמצומי עובדים כתוצאה ממשבר הקורונה, כך, שבסך הכל, מספר המשרות בגופים הציבוריים לא הצטמצם משמעותית.
הירידה במספר המשרות חלה בעיקר במקומות שבהן הייתה ירידה בנפח הפעילות. כמו למשל בחברות העירוניות, שכבר לא נדרשו לאותה כמות עובדים בגלל מגבלות ההתקהלות שמנעו אירועים המוניים. במוזיאונים ובאתרים הייתה ירידה משמעותית במספר המבקרים, שהשפיע על כמות המשרות. וברשות שדות התעופה שצמצמה את מספר העובדים שלה ב-38%, בגלל סגירת השמיים לחודשים ארוכים.
זה כמובן לא השפיע על השכר בקרב הגופים הללו, שהמשיך לגדול על טייס אוטומטי. הסדרי הוותק והסכמים קיבוציים מבטיחים העלאות שכר אוטומטיות, והן הגדילו את הוצאות השכר בגופים הציבוריים גם בשנת הקורונה בשני אחוזים עד ל-85 מיליארד שקלים. זה אמנם שיעור נמוך מהגידול ב-4.5 אחוזים שנראה בשנים שקדמו לשנת הקורונה, אך עדיין שיעור לא מבוטל של העלאות שכר, בתקופה בה המשק מצא את עצמו במשבר כלכלי.
בחברות הממשלתיות למשל המשיכה חגיגת השכר כרגיל, למרות שנת הקורונה ולמרות ביצועים לא מספקים בחלק מהחברות לאורך שנים. בכלל החברות הממשלתיות מועסקים 54,666 עובדים בשכר ממוצע של 24,436 שקלים בחודש. הוצאות השכר של החברות הממשלתיות תופס נתח גדול מאוד מהוצאות התפעול שלהן, שכמובן מתגלגלות אל הציבור.
הוצאות השכר בכלל החברות הממשלתיות עמדו בשנת 2020 על כ-19 מיליארד שקלים. הוצאות השכר של חברת חשמל, שמעסיקה 21% מהעובדים בחברות הממשלתיות, הן הגבוהות ביותר ועמדו על כ-5 מיליארד שקלים. בחברת נמל אשדוד כ-1300 עובדים ושכרם מהווה כ-60 אחוזים מכלל הוצאות החברה. בחברת דואר ישראל, שרק השנה הודיע שר התקשורת כי תצא להפרטה מלאה, כ-5300 עובדים ושכרם מהווה כ-70 אחוזים מכלל הוצאות החברה. בחברת רכבת ישראל כ-4000 עובדים והוצאות שכרם מהוות כמעט 50 אחוזים מכלל הוצאות החברה. שכרם הממוצע של עובדי רכבת ישראל מגיע ל-20,000 שקלים.
בחברת חשמל שכר ממוצע גבוה במיוחד ועומד על כ-30,000 שקלים, עם שיעור גבוה של בעלי משרות בכירות שמרוויחים כ-40,000 שקלים בחודש. שיאני השכר הם כמובן עובדי הנמלים, שדווקא בשנת הקורונה עבדו הרבה פחות בשל הירידה במסחר העולמי, ושכבר למעלה משנה מתקשים להתמודד עם ריבוי האוניות המגיעות. השכר הממוצע בנמל אשדוד עומד על כ-32,000 שקלים והשכר הממוצע בנמל חיפה גבוה אף יותר ומגיע לכ-35,000 שקלים.
עוד סקטור נדיב במיוחד של הגופים הציבוריים הוא מערכת ההשכלה הגבוהה, הכוללת תשע אוניברסיטאות ו-23 מכללות. בגופים הציבוריים במערכת ההשכלה הגבוהה הועסקו בשנת 2020 כ-54,500 עובדים ושכרם הממוצע עמד על 17,740 שקלים בחודש, עלייה של 2.5 אחוזים בשנה. סך כל הוצאות השכר במוסדות ההשכלה הגבוהה מגיע קרוב ל-10 מיליארד שקלים בשנה, מרביתו (כ-80%) מגיע לאוניברסיטאות. על פי משרד האוצר, קיים פער של 17% בגובה השכר בין המכללות לאוניברסיטאות, בעיקר בשל רובד 'עבודה נוספת' שגבוה יותר באוניברסיטאות. הפער הגדול ביותר קיים בקרב עובדי הסגל האקדמי, כששכרם באוניברסיטאות עמד על 25,044 שקלים בחודש בממוצע ואילו במכללות על 19,582 שקלים בחודש בממוצע.
בשנים האחרונות נחתמו מספר הסכמי עבודה שמנסים לייצר מודל שכר חדש, המבוסס על איכות וביצועים ולא רק על פי וותק במודל הישן. המטרה היא לייעל את ההעסקה במגזר הציבורי ולהתאים אותו לשוק העבודה החדש. מרבית המגזר הציבורי עדיין פועל על פי המודלים הישנים, אך הסכמים ברוח הזאת נחתמו עם העובדים הסוציאליים, הסכמי השכר בחברת תומר, במכון וינגייט, וכן הסכם שכר המהנדסים בטכניון. משרד האוצר חתם על הסכם ייעודי לסקטור המהנדסים בטכניון, שנתקל בקשיי גיוס מהנדסים בשל התחרות מהשוק העסקי, ובעיקר מענף ההייטק. ההסכם העניק שכר גמיש ותחרותי, וכן כלל העלאות שכר לפי איכות, היצועים וצרכי הטכניון.
אחד העיוותים הגדולים בתוך המגזר הציבורי הוא רכיב "השלמה לשכר מינימום" המשולם לעובדים המקבלים בפועל שכר הגבוה משמעותית משכר המינימום. מדובר בעובדים ששכר הבסיס שלהם נמוך לכאורה משכר המינימום, ועל כן מקבלים תוספת מיוחדת של "השלמה לשכר מינימום", אלא שבפועל השכר האמיתי של העובדים הללו גבוה בהרבה משכר המינימום, בשל התוספות השונות הנהוגות במגזר הציבורי. שכרם הממוצע של עובדים אלו עומד על כ-10,700 שקלים בחודש, כפול משכר המינימום החוקי. בשנת 2020 שיעור העובדים המקבלים את תוספת השכר הזאת זינק לשיא של כ-43% מהעובדים, כתוצאה מעדכון סכום הבסיסי, שחלה באפריל 2020. אם תאושר העלאה של שכר המינימום במשק כולו – עובדים אלה יקבלו אותה באופן אוטומטי.
הממונה על השכר והסכמי עבודה, קובי בר נתן מסר כי "בשנים האחרונות חתמנו על מגוון הסכמים חדשניים, אשר תרמו לשיפור הפריון במגזר הציבורי. בנוסף, משבר הקורונה אפשר לבחון כלי גמישות ניהולית חדשים בגופים הציבוריים. את הכלים האלו שכוללים, בין היתר, ניוד עובדים ושינוי הגדרות משרה – הטמענו בעסקת החבילה שנחתמה בשנת 2021 בכדי להתאים את המגזר הציבורי לשוק העבודה החדש".
