שופט בית המשפט המחוזי בחיפה ארז פורת גזר 6 שנות מאסר נגד מוחמד שאער (23), תושב שפרעם, שבימי 'שומר החומות' השתתף בהפרות סדר במתחם הר הבית והתכוון להצית את תחנת משטרת שפרעם באמצעות בקבוקי תבערה שהכין מבעוד מועד. בחיפוש בביתו נמצאו גם אמצעי לחימה וכלי ירי. על פי הודאתו בכתב האישום, שאער הגיע עם שניים מחבריו אל מתחם המשטרה ביום 12 במאי 2021 וכשהבחין בשוטרים הרבים שהיו באיזור התחנה והגנו עליה מפני השתלטות המפגינים, החליט שלא לנסות ולהצית אותה, אלא במועד אחר.
שלושה ימים לאחר מכן, על רקע האירועים הלאומניים ברחבי המדינה ובהר הבית, הוא הסיע בשעת לילה מאוחרת את חברו, מהנד בושנאק (23), לסניף בנק דיסקונט בשפרעם על גבי אופנוע ללא רישיון נהיגה ובלי לוחיות זיהוי ובהגיעם למקום ריסס בושנאק ביריות אקדח את חזית סניף הבנק. על מהנד בושנאק, גם הוא תושב שפרעם גזר השופט פורת 3.5 שנות מאסר בלבד.
השופט ארז פורת, שרבים מתיקי האישום באירועי הטרור בימי הפרעות במאי אשתקד הגיעו לפתחו, ידוע במדיניותו המקלה ובבחירתו לפסוק לרוב עונשים ברף התחתון של מתחמי המאסר שקבע המחוקק. בעוד בפרקליטות המדינה ציפו כי מתחם הענישה על מוחמד שאער שהורשע בעבירת טרור גזענית יעמוד על מינימום 11 שנים וארבעה חודשי מאסר ועד 22.3 שנות מאסר, וזאת לפני הפעלת עונש מאסר על תנאי מעבירות תנועה קודמות שביצע – הסתפק השופט פורת בשש שנות מאסר בלבד וקנס בסך 10 אלפים ש"ח, כנגד כל האישומים החמורים המיוחסים לשאער.
באשר לבושאנק, בעוד בפרקליטות דרשו עונש בסך 4 עד 7.5 שנות מאסר- הסתפק פורת כאמור ב3.5 שנות מאסר בלבד. השופט פורת ציין כי למרות שההרשעה היא בגין עבירות חמורות בנשק לא חוקי, כולל ירי לעבר סניף הבנק והתפרעות, הוא ייענש ברף הנמוך שמציב החוק- 3.5 שנות מאסר ויידרש לפצות את בנק דיסקונט ב5,000 ש"ח על פגיעות הירי במבנה הסניף ובציוד שבו. העונש כולל הפעלת מאסר על תנאי שעמד נגדו בשל עבירות תנועה דומות בעבר.
בהחלטה שהתקבלה בשבוע שעבר, ציין פורת כי למרות מתחמי הענישה הגבוהים שהחוק מאפשר לפסוק- בשל מעשי שני המורשעים בצל הפרעות האלימות נגד יהודים וסמלי שלטון, יוטלו עליהם עונשים ברף התחתון בכל סעיפי האישום. לדבריו, זאת בשל גילם הצעיר, הודאתם בכתב האישום תוך חסכון רב בזמן שיפוטי וגם בשל "תרומתו לחברה" של מהנד בושנאק, שחקן אגרוף מקצועי שהתמודד בעברו בתחרות בדובאי ונשא על גבו את הדפס דגל מדינת ישראל.
שני המורשעים ביקשו בדיון על גזר דינם להתחרט על שעשו וטענו כי הם לוקחים אחריות מלאה על מעשיהם ומבקשים הזדמנות שנייה.
כשנה לאחר מהומות 'שומר החומות' עת התפרעו אלפים מהחברה הערבית ברחבי המדינה ובעימותים האלימים עם כוחות משטרה נפצעו מאות ונהרגו חפים מפשע יהודים, ממשיכים להיחשף אירועי טרור לאומניים שהתרחשו ברחבי המדינה והוגשו נגדם כתבי אישום, גם אם לא פורסמו בידי פרקליטות המדינה וגזר הדין בעניינם מתגלה לרוב במקרה.
בכתב האישום נגד השניים, כמו בתיקים אחרים, הבהירו בפרקליטות מחוז חיפה שהובילו את התביעה, כי האירועים בהם היו מעורבים התרחשו בעיצומה של מערכת צבאית בין מדינת ישראל לארגון החמאס ברצועת עזה עת הייתה נתונה האוכלוסייה האזרחית במדינת ישראל תחת מתקפה של מאות רקטות. בה בעת, מציינים בפרקליטות המדינה, "התעורר גל של הפרות סדר והתפרעויות אלימות ברחבי הארץ, על רקע לאומני-גזעני שכלל תקיפות כלפי כוחות המשטרה והביטחון וכלפי אזרחים יהודים וערבים". למרות מסכת ההקדמות, בפרקליטות המדינה בחרו של לבקש מבית המשפט לחרוג ממתחם העונש המקובל, לחומרה רבה יותר מכורח סעיף 40 ה' שמאפשר החמרה משמעותית בעונש במקרים מסויימים ובפרט להגנת על שלום הציבור. לדברי משפטנים, הנראות הציבורית וההרתעתית הייתה משמעותית יותר לו ההתייחסות לטרור אזרחי הייתה כאירוע חמור יותר מפשע פלילי.
