עשרה ימים אחרי שנפתלי בנט הכריז על יציאה לבחירות, הושלם אתמול בבוקר הליך ההתפזרות של הכנסת, בתום עיכובים רבים, בתמיכת 92 ח"כים וללא מתנגדים. העברת החוק נתנה את האות גם לחילופי הכיסאות במליאה, שסימלו את כניסתו של יאיר לפיד לתפקיד ראש הממשלה. ראש הממשלה היוצא נפתלי בנט יכהן עד אחרי הבחירות כראש הממשלה החליפי.
עם צאת לפיד מהכנסת תוגברה אבטחת השב"כ סביבו. ארבעה כלי רכב נוספו לשיירה המשוריינת שליוותה אותו עד כה בתפקיד ראש הממשלה החליפי. הודעת השב"כ שהתייחסה לאחרונה לסידורי האבטחה של לפיד כללה התבטאות חריגה ולפיה "מערך האבטחה יהיה בתיאום ובשיתוף פעולה מלא עם האישיות המאובטחת", לאחר שבעבר נמלט לפיד ממאבטחיו, לפי דיווחים.
מהכנסת נסע ראש הממשלה הנכנס לביקור בהיכל הזיכרון ביד ושם – תחליף לביקור המסורתי של ראשי הממשלה הקודמים בכותל המערבי ערב כניסתם לתפקיד. תפילה כלשהי נאמרה רק בהמשך, בטקס חילופים מצומצם במשרד ראש הממשלה, בנוכחות בני משפחה ובכירים מעטים, כשבנט בירך את לפיד: "המדינה הזאת לא שייכת לאדם אחד, היא שייכת לכל עם ישראל. אני מעביר לך את מקל השליחים המקודש, ואת האחריות על מדינת ישראל. אני מאחל לך שתשמור עליה ושה' ישמור עליך".
בתום פגישת החפיפה נועדו לפיד ורעייתו ליהיא עם נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל. כבר ביום ראשון צפוי לפיד לנהל את ישיבת הממשלה הראשונה שלו, אך מעבר משפחתו לירושלים יתעכב מעט עד לסידורי הדירה המיועדת. בניגוד לקודמו מתכוון לפיד לשהות במתחם הממלכתי ברחוב בלפור: בדירה שנתניהו התגורר בה צפויים להתחיל שיפוצים, ולפיד יגור בינתיים בווילה הצמודה ששימשה עד היום למגורי המאבטחים.
במסגרת החילופים, בתפקיד מזכיר הממשלה יישאר שלום שלמה, אך לתפקיד מנכ"לית המשרד נכנסה נעמה שולץ, עד כה מנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי. היא תהיה האישה הראשונה שתכהן בתפקיד הרם. בראש הסגל יעמוד האדם המקורב ביותר ללפיד, המגיש והמפיק דני וסלי.
כל העת ממשיך לסייע ללפיד, מאחורי הקלעים, היועץ הקרוב הלל קוברינסקי – עוגן מרכזי במפלגה, המכיר את סודותיה הרגישים ביותר. הוא גם איש הקשר מול הסוקר של יש עתיד, היועץ האמריקני מארק מלמן, ואחראי על גיבוש רשימת המפלגה בבחירות ובחירת הח"כים.
יאיר לפיד נכנס לכהונה קצובה בזמן בראשות הממשלה, לאחר שנת כהונה כשר החוץ. לדבריו, הוא אחראי ל"שיקום" היחסים בין ישראל לארה"ב ואירופה בשנה החולפת, ולניסיון להשתית אותם על "ערכים דמוקרטיים משותפים". כמה אתגרים מדיניים ניצבים לפתחו. בחלקם הוא צפוי להמשיך את המדיניות הקיימת, ובאחרים ייתכן שישנה כיוון.
בעוד פחות משבועיים יקבל לפיד את פני נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בבואו לביקור בישראל. ראש הממשלה היוצא נפתלי בנט הודה שישראל נמנעה מכמה צעדים לקראת ביקור ביידן, ובהם הריסות בתי מחבלים. בנט טען שאין סיבה לעשות זאת דווקא לפני הביקור, ושהדבר יתאפשר גם לאחר שהנשיא האמריקני ימריא מפה. השאלה אם לפיד מתעתד לחדש את צעד ההרתעה והענישה הנדרש של הריסת בתי מחבלים נותרת פתוחה.
מסתמן שהאמריקנים לא מתכוונים להניע תהליך מדיני מול הפלסטינים כבר בעת ביקור ביידן כאן, אבל בהחלט מצפים מישראל לבצע מחוות כלכליות ואזרחיות, כהגדרתם. בשבועות האחרונים אמרו ברש"פ שהם מצפים שארה"ב תפתח מחדש את הקונסוליה המיועדת לפלסטינים ברחוב אגרון שבמרכז ירושלים; בתחילת דרכו של לפיד כשר החוץ הוא לא התנגד למהלך אלא רק אמר שישראל תבקש מהאמריקנים להבהיר שאין לכך השלכות מדיניות. במהלך השנה יישר לפיד קו עם המדיניות שהתווה בנט, של התנגדות חריפה לפתיחת הקונסוליה, והבהיר גם הוא שבבירת ישראל יש מקום רק לנציגות אמריקנית אחת.
עניין הקונסוליה היה אחד משלושה "פיגועים מדיניים" של לפיד, כפי שהגדירה זאת שרת הפנים שקד (בהקלטות ששודרו בחדשות 12 באוקטובר), שבנט לדבריה נאלץ לתקן. האם כעת יעניק לפי את פתיחת הקונסוליה כשי לוושינגטון ולרמאללה, ויפגע קשות בריבונות ישראל?
זאת ועוד: מאז כניסתו של ביידן לתפקיד נוקטת ישראל מדיניות זהירה ביותר בכל הנוגע לאישור תוכניות בנייה ביו"ש. בחודשי כהונתו של נתניהו בראשות הממשלה במקביל לכהונת הנשיא הדמוקרטי, לא כונסה מועצת התכנון המקדמת הליכי בנייה ביו"ש. בתקופת בנט היא כונסה, אך לא בתדירות המובטחת, ושר הביטחון בני גנץ דרש הצמדה בין אישורי בנייה לישראלים ובין אישורי בנייה שיינתנו לפלסטינים. לא נראה שיש ללפיד אינטרס להתעמת עם האמריקנים בעניין קידום הבנייה בהתיישבות.
נושא נוסף הוא חזונו של לפיד לשיקום עזה, שהוצג בסתיו שעבר. תוכניתו לא עלתה מאז לדיון בקבינט המדיני־ביטחוני, אך כעת, כשהוא ראש הממשלה, ייתכן שהיא תתפוס תאוצה.
הנושא החשוב מכול הוא הסוגיה האיראנית. שלשום הסתיימו בדוחא שבקטאר דיונים מחודשים במו"מ על הסכם הגרעין, אך לא הושגה התקדמות. האירופים והאמריקנים עדיין שואפים לחידוש ההסכם, ואחד המניעים הוא מחירי האנרגיה המאמירים מאז פלישת רוסיה לאוקראינה.
מדיניותה הרשמית של ישראל היא שההסכם בתצורתו המסתמנת מציב איום על ישראל ועל ביטחונה, שכן לוחות הזמנים שהוצבו לאיראן בנוגע להתקדמות גרעינית קצרים וקרובים מדי, והסרת העיצומים על טהרן תזרים לכיסי משמרות המהפכה סכומי כסף עצומים שיתדלקו את הטרור האזורי. בתור שר החוץ התבטא לפיד באופן חריף וחד־משמעי נגד ההסכם, ואמר שאין מקום להקל בעיצומים שהושתו על איראן. אולם משיעמוד בראשות הממשלה תוטל עליו גם האחריות לוודא שעצמאותה של ישראל וחופש הפעולה שלה להגן על עצמה לא ייפגעו.
כבר בשבוע הבא יצא לפיד לביקור מדיני ראשון כראש הממשלה: הוא צפוי להיפגש בפריז עם נשיא צרפת עמנואל מקרון. אם הוא אכן מתכוון להטות את מגמת המדיניות של ישראל, ייתכן שהדברים יעלו כבר שם.
