האם נמצא פתרון לבעיית הדימומים בקרב נשים מיניקות שנוטלות גלולות למניעת היריון? מחקר חדש מציע אפשרות להשתמש במקביל בשתי גלולות למניעת היריון, כדי להביא להפסקת הדימומים הללו. עד כה לא הייתה התייחסות מחקרית לנושא, שנחשב לבעיה של נשים שומרות הלכה ולא לבעיה רפואית.
גלולה למניעת היריון המבוססת על ההורמון פרוגסטרון, ואינה פוגעת בהנקה או בתינוק, עלולה בשכיחות גבוהה יחסית לגרום לאישה דימומים מתמשכים – ובעטיים נוצרות בעיות הלכתיות. במחקר שראה אור בשבוע שעבר בכתב העת היוקרתי journal of clinical medicine נמצא כי נטילת גלולה נוספת, המבוססת על ההורמון נורתיסטרון (Norethisterone) ומשווקת בארץ תחת שם המותג "פרימולט־נור", תאזן את מערכת הפוריות של האישה ותמנע את תופעות הלוואי הכרוכות לעיתים בשימוש בפרוגסטרון בלבד.
המחקר הוא פרי שיתוף פעולה בין ליאור שגב, רב משיב במכון פוע"ה וחוקר בפקולטה לרפואה בבר־אילן במסלול בריאות הציבור, פרופ' שמחה יגל וד"ר הילה הוכלר מהדסה הר הצופים, וד"ר אברהם סמסון מהפקולטה לרפואה בצפת. "אנחנו מקבלים אינספור פניות מנשים שמתמודדות עם בעיות דימום בעקבות השימוש בגלולות למניעת היריון בזמן ההנקה, ובשל כך נאסרות לבעליהן אפילו במגע, והדבר גורם לצער רב", מספר שגב.
לדבריו, כחצי מהנשים המיניקות שנוטלות גלולות למניעת היריון מדווחות על כתמי דם. במחקר, בהשתתפות מומחים לרפואת נשים, נבחנו כמה פתרונות. "120 נשים בשלוש קבוצות השתתפו במחקר והשיבו לשאלונים", מתאר הרב שגב. "הקבוצה הראשונה קיבלה מינון כפול של פרוגסטרון, השנייה המשיכה ליטול גלולות במינון הרגיל, והשלישית קיבלה שני סוגי גלולות.
"המסקנה שעלתה היא שהוספה של פרימולט־נור עוזרת במניעת דימומים. ראינו ירידה חדה ביותר בדימומים בשימוש גם בפרימולט־נור לעומת שימוש בפרוגסטרון בלבד, והגלולה לא פגעה בהנקה או גרמה לתופעות לוואי אחרות".
לדבריו, נשים לאחר לידה שמבקשות להמשיך להיניק ונעזרות לשם כך באמצעים למניעת היריון, עלולות להתמודד עם תופעת ההכתמה במשך חצי שנה ואף יותר מכך. "זו תוספת זמנית שיכולה להיות קריטית למניעת הדימומים, באין פתרון אחר".
אך תוצאות המחקר שנויות במחלוקת בין המומחים לרפואת נשים; חלקם מסויגים מהפתרונות הרפואיים המוצעים לבעיות הלכתיות שנוטות לחלוף מאליהן, בפרק זמן קצר או ארוך. "חשוב לדעת שבעיית הדימומים בזמן שימוש בגלולות ובאמצעי מניעה אחרים רווחת מאוד", מציינת ד"ר חנה קטן, רופאת נשים ותיקה, סופרת ומרצה. "כ־30 אחוזים מהנשים הנוטלות כדורי הנקה יסבלו מדימום, אבל מהניסיון שלי, בתוך כחודש עד שישה שבועות כמעט כל הנשים יסתדרו ללא טיפול".
לדבריה, "אם הקושי דוחק, לפעמים אוסיף מדבקה על בסיס אסטרוגן במינון נמוך מאוד, שלא תפגע בהנקה. הפתרון שמציע המחקר הוא לקחת תוספת כדור מאותה משפחה, בהרכב קצת שונה. הטיפול במדבקה משפיע על הגוף הרבה פחות מפרימולט־נור ויש לו פחות תופעות לוואי. אני לא בטוחה שנכון לתת לאישה שני סוגי כדורים ביחד, כי תמיד יש סיכון לתופעות לוואי ולנזקים אחרים".
קטן מוסיפה שהבעיה אינה מופיעה בקרב כל הנשים, ואפילו לא בקרב כל הנשים המדממות. "צריך לזכור שחלק מהנשים שסובלות מדימום כתופעת לוואי של גלולות למניעת היריון לא נאסרות הלכתית באופן אוטומטי", אומרת קטן. "לעיתים הן לא יודעות לפנות באופן מדויק בהצגת השאלה לרב ולמורה הלכה, שיכולים לתת מענה הלכתי ולהקל. לא פעם הן מחמירות על עצמן לשווא, והנושא הזה רחב יותר מאשר למצוא לו פתרון בדמות עוד גלולה. יש אחריות לרופאים לא לתת תרופות במינון גבוה. פעמים רבות ההלכה מוצאת פתרונות לבעיה, ללא צורך להעמיס תרופה מיותרת".
מנגד, רופאת הנשים ד"ר הילה הוכלר סבורה שיש במסקנות המחקר בשורה של ממש, ולא רק לנשים יהודיות שומרות מצוות אלא לנשים שמבקשות למנוע היריון בעזרת גלולות ובו בזמן להניק, וחוות את התופעות הלא נעימות הללו. "ההכתמות והדימומים תוך כדי שימוש בכדורים מפריעים לכל אישה", היא טוענת. "הנתונים בספרות המחקר העולמית אומרים שכמחצית מהנשים שמפסיקות להשתמש בגלולות למניעת היריון תוך כדי הנקה נאלצות לעשות זאת בשל דימומים, ולכן זו בעיה שאינה קשורה רק לעניין הלכתי".
לדברי ד"ר הוכלר, המחקר לא נערך בקרב מאות נשים ולאורך זמן רב, אך הניתוח הסטטיסטי לממצאיו מלמד על הבדל מובהק בין הקבוצות, שאפשר להישען עליו. "כרופאה שממליצה זה חמש שנים לנשים שסובלות מהתופעה לקחת את שילוב הגלולות הללו, וראתה מאות נשים שהשילוב הזה סייע להן מאוד והן לא נכללו במחקר, אני מעריכה שבעולם שמחוץ למדגם המשתתפות התוצאות אפילו טובות יותר".
ד"ר הוכלר סבורה שהתשובה שניתנת לא פעם לנשים מיניקות, המציעה להן להמתין עד להפסקת הדימומים גם כשהם אורכים שבועות וחודשים, לא מתחשבת במצבן. "במצבים רבים אנחנו אומרים לאישה להמתין להטבה בתופעות הלוואי, אבל יש שלב שזה לא סביר בעיניי להמתין עוד. כל מקרה שבא בפניי תלוי כמובן במצב הייחודי למטופלת. היה נכון לומר לנשים לחכות להטבה לו היינו יודעים שהתופעות יחלפו בתוך שבוע או שבועיים, אבל הדימומים יכולים להימשך שבועות ארוכים ואפילו חודשים. תקופה ארוכה כל כך ובלתי ידועה דורשת פתרון".
