שעות אחדות לאחר שהתחייבה להילחם באנטישמיות, הודיעה השבוע נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון־דר־ליין שתקדם את העברתם של כספי סיוע בסך 224.8 מיליון אירו לרשות הפלסטינית, על אף שהמענק עוכב בשל תכנים אנטישמיים בספרי הלימוד הפלסטיניים. ראש הממשלה נפתלי בנט, שנפגש עם פון־דר־ליין באותו הערב, לאחר פגישתה עם ראש הממשלה הפלסטיני, לא העלה כלל את הנושא לדיון. בהמשך השבוע, בתום ביקורה בישראל, היא חתמה בקהיר על מזכר הבנות לייצוא גז טבעי מישראל לאיחוד האירופי דרך מצרים.
בראשית ביקורה ביום שלישי קיבלה פון־דר־ליין תואר דוקטור לשם כבוד באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, ונשאה דברים גם בעניין המאבק באנטישמיות. "האנטישמיות לא נעלמה", אמרה הנציבה. "היא עדיין מרעילה את החברות שלנו, וברחבי אירופה מתרחשות התקפות אנטישמיות. זהו איום חדש וזהו אותו רוע ישן. כל דור חדש חייב לשאת באחריות כדי שהעבר לא יחזור שנית".
לאחר ביקורה בבאר־שבע המשיכה הנשיאה לרמאללה ונפגשה עם ראש הממשלה של הרשות, מוחמד אשתייה. לשמחתו היא התחייבה בפניו על חידוש חבילת הסיוע. בהודעת האיחוד האירופי לאחר הפגישה נמסר שהאיחוד "מחדש את תמיכתו בעם הפלסטיני, עם חבילת סיוע בסך 224.8 מיליון אירו. חבילת הסיוע החדשה תתמוך ברשות הפלסטינית ובמיזמים בשטח הפלסטיני הכבוש. החבילה משלימה תרומות קודמות, כגון 92 מיליון אירו לתמיכה באונר"א, מה שמביא את סך הסיוע של האיחוד האירופי לפלסטינים ב־2021 ל־317 מיליון אירו. זה לא כולל 25 מיליון אירו נוספים במימון הומניטרי שהוכרז במאי".
סכום הסיוע המוזכר לעיל הוקפא למשך 14 חודשים מאז אפריל אשתקד, בשל תוכן מסית ואנטישמי שנמצא בספרי הלימוד בבתי הספר הפלסטיניים, כולל הנחיות ישירות לרצח ישראלים. באפריל 2021, הוועדה לבקרת תקציבים של פרלמנט האיחוד האירופי – שתפקידה לבחון את יעדי כספי התרומות האירופיים – המליצה שהעברת הסיוע לפלסטינים תותנה בשינוי ספרי הלימוד הללו. אולם במהלך השנה לחצו נציגי מדינות רבות באיחוד על פון־דר־ליין לבטל את ההתניה. לאחרונה נערכה הצבעה, ובה 26 מדינות מתוך 27 תמכו בהסרתה.
מארגון IMPACT-se המנטר את הסובלנות התרבותית והשלום בספרי הלימוד הפלסטיניים, ושמחקרו על ההסתה בספרי הלימוד הוביל במידה רבה להקפאת התרומות האירופיות, נמסר השבוע כי מרבית כספי הסיוע לפלסטינים ניתנים למטרות הומניטריות, אך "בכל יום לימודים, 1.3 מיליוני ילדים פלסטינים מוסתים לאלימות. הקפאת המימון שיקפה את דעתם של מיליוני אירופים המיוצגים על ידי חברי פרלמנט נבחרים, שרוצים בבירור לראות סוף לניצול לרעה של כספי המיסים שלהם עד שייערכו שינויים לטובה. הם וחברי הפרלמנט שבחרו לא מתכוונים לשנות את דעתם רק כי גברת פון־דר־ליין הייתה רוצה שהנושא ייעלם".
חברי קבוצת העבודה של הפרלמנט האירופי נגד אנטישמיות, WGAS, מתחו גם הם ביקורת על ההחלטה לשחרר את הכסף. מנהיג הקבוצה ניקולה באר אמר ש"למרבה הצער, זו הזדמנות שהוחמצה לשים סוף לפרקטיקות חינוכיות מזיקות המקדמות שנאה נגד יהודים, ישראלים ואחרים".
שר החוץ יאיר לפיד התייחס לדברים בשיחה עם כתבים ביום רביעי, ואמר שההסתה במערכת החינוך הפלסטינית היא "חרפה": "ההסתה היא הנצחה של מעגל השנאה בינינו לבין הפלסטינים. הם מגדלים דור חדש של שנאה, והאיחוד האירופי אומר, 'טוב, נעמיד פנים שזה לא קורה'. העמדה שלנו בנושא נחרצת וזועמת, ונמשיך להביע אותה".
כאמור, לאחר פגישתה עם אשתייה ברמאללה שבה פון־דר־ליין לירושלים לפגישה עם ראש הממשלה בנט בלשכתו. בנט לא העלה בשיחה כלל את נושא ההסתה והסרת ההתניה – לא בפגישתם בארבע עיניים ולא בפגישת הצוותים המורחבת. ראש הממשלה התייחס בשיחה לנושא רכישת הגז ולאיום האיראני, והודה לפון־דר־ליין על "ידידותה העמוקה כלפי העם היהודי ומדינת ישראל. אנו יודעים שזה מגיע מהלב. תודה על היותך שותפה בפרק חדש זה ביחסים בין ישראל לאיחוד האירופי".
