החלטת נורווגיה לסמן מוצרים מיהודה, שומרון, בקעת הירדן, רמת הגולן ומזרח ירושלים, תשפיע לרעה על היחסים שבין ישראל ובינה. כך קובעת הודעת משרד החוץ מאמש (מוצ"ש), בתגובה להודעה הנורווגית מיום שישי. משרד החוץ גינה במוצאי שבת את החלטת ממשלת נורווגיה לסמן מוצרים, וציין כי מדובר בהחלטה "שלא תתרום לקידום היחסים בין ישראל לפלסטינים, ותשפיע לרעה על היחסים הבילטרליים בין ישראל לנורווגיה ועל הרלוונטיות של נורווגיה לקידום היחסים בין ישראל לפלסטינים".
בהודעה הנורווגית מיום שישי, נכתב כי מוצרי מזון המיוצרים "בשטחים שנכבשו בידי ישראל", צריכים לציין את שם האזור ממנו הגיע המוצר. ההודעה מציינת במיוחד – יין, שמן זית וירקות, ומסתמכת על החלטת בית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי מנובמבר 2019, שקבעה כי מוצרים מיו"ש והגולן לא יכולים להיות מסומנים כתוצרת ישראל, כיוון שיש בכך הטעייה של הצרכנים. עוד מציינת ההודעה הנורווגית את החלטות מועצת הביטחון בנושא וקובעת כי מבחינתה שטח ישראל הוא זה שהיה בשליטת ישראל לפני יוני 1967.
יש לציין כי נורווגיה אינה חברה באיחוד האירופי, ולכן החלטת בית הדין הגבוה לא מחייבת אותה. לא רק זאת, אלא שמרבית מדינות האיחוד אינן מסמנות מוצרים מיו"ש, למרות החלטת בית הדין. הדיון החל בשנת 2015, אז הורה האיחוד האירופי לסמן מוצרים מיו"ש הנמכרים בחנויות בכל המדינות החברות בו. בפועל, המדיניות המפלה לא יושמה בכל מקום. יעקב ברג, מנכ"ל יקב פסגות, עתר לבית המשפט בצרפת יחד עם ארגון יהודי מקומי, כנגד ההחלטה לסמן את היין שהוא מייצר בטענה כי הדבר נוגד את החוק הצרפתי. העתירה התקבלה, ובית המשפט המקומי בצרפת הורה להקפיא את יישום הסימון עד להחלטה בבית הדין לצדק של האיחוד האירופי. שם הדברים התנהלו באופן איטי למדי, עד לפני שנתיים. אז הוחלט כי יש לסמן מוצרים, החלטה שכאמור בפועל לרוב אינה מיושמת.
סגן שרת הכלכלה, ח"כ יאיר גולן (מרצ), הסתייג הבוקר בריאיון לרשת ב' מההחלטה הנורווגית, ואמר כי זו אינה הדרך לפתרון הסוגיה הפלסטינית.
ראש מועצת קרית ארבע-חברון, אליהו ליבמן מסר בתגובה להחלטה הנורווגית כי "החלטת ממשלת נורווגיה לסימון מוצרים מיהודה ושומרון היא החלטה בזויה שתפגע בעיקר בפלסטינים שמתפרנסים במאות מתחמי תעסוקה ביהודה ושומרון. הסלקציה הנורווגית היא המשכה של האנטישמיות האירופית שמרימה ראש בשנים האחרונות, אנחנו נמשיך לדבוק באמת שלנו, נמשיך להתפתח ולפתח את עיר האבות קרית ארבע חברון וכל פיסת אדמה ביהודה ושומרון השייכת לנו".
