חאן אל־אחמר הפך מזמן מכפר פלסטיני במחלוקת למוקד עניין תקשורתי בינלאומי. הכפר שהקימו בני שבט הג'האלין בשטח C זכה לתמיכת הרשות הפלסטינית, שראתה בהיאחזות בו מהלך אסטרטגי, וגם לגיבוי של מדינות אירופה, שקבעו ב־2018 כי פינויו ייחשב להפרה של אמנת ז'נבה.
למרות פסיקת בג"ץ בספטמבר 2018 שאפשרה לפנות את הכפר, החליטה ישראל שוב ושוב לדחות את הפינוי. בינתיים הרשות הפלסטינית משתמשת בו כאבן שואבת לראשי ארגונים בינלאומיים.
במרכז הבנייה הבלתי חוקית בחאן אל־אחמר, שישראל מסרבת לפנות מחשש לתגובה בינלאומית, ניצב בית הספר המקומי. הפעילות האנטי־ישראלית בו כוללת דברי שבח למחבלים וחינוך לשנאה. התערבות הרש"פ בנעשה ביישוב מתבטאת גם במינוי צוות ההוראה בבית הספר.
מעקב אחר דף הפייסבוק של בית הספר חושף כעט את הפעילות הענפה שם, המיועדת לעודד את הילדים ל"התנגדות" לישראל. כך למשל, ביום השנה למותו של יאסר ערפאת, שצוין בבית הספר בנובמבר שעבר, קראה תלמידה קטע שהאשים את ישראל במותו, והצהירה שערפאת לא מת משום שמורשתו לא מתה.
על רקע תמונותיו של המנהיג הפלסטיני האחראי לרצח אינספור יהודים, ציינה הילדה כי לאחר מותו "התפוצצה המהפכה בעיני האויב… הפגיונות התפרצו כמו הר געש, והארץ רעשה מתחת לרגליהם. הרגתם את האיש שממנו יצאו כל הגברים. האדמה והמלחמה והרובה מבינים זאת, כפי שמבינים זאת הגיבורים".
באירוע אחר, שבית הספר ציין ב"יום הנכבה" ב־15 במאי, אחזו התלמידים הבדואים בני שבט הג'האלין – שמקורם, אגב, בנגב – במפתחות הנושאים את הכיתוב "חיפה" ובתמונות של משפחות פלסטיניות מגורשות. בפוסטים שפורסמו נכתב: "לזכור ולא לשכוח. 74 שנים, והטרגדיה הפלסטינית ממשיכה. אומרים שמבוגרים מתים וילדים שוכחים". עוד נכתב: "11 כפרים וערים נטושים והרוסים. נחזור יום אחד".
הנרטיב הפלסטיני, המבוסס על שנאה לישראל, מוחדר בכל דרך לתודעתם של ילדי הבדואים בני הכפר, גם באמצעות מתן כבוד לאסירים ושהידים. באפריל קיים בית הספר טקס לרגל "יום האסיר הפלסטיני", שכלל שירי הלל לאסירים וכרזות בנושא. באחד הפוסטים שהועלו אז נכתב: "האותיות עומדות מבולבלות, ולא מסוגלות לערוך את השבח הראוי. הם (השהידים, א"ג) אנשי כבוד". בפוסט נוסף נכתב: "ישראל ממשיכה לעצור מדי יום פלסטינים, ולפגוע בזכויות של 4,450 אסירים בבתי הכלא שלה".
באותו חודש ציין בית הספר גם את "יום השנה למות השהידים", שבמרכזו דמותו של הטרוריסט אבו־ג'יהאד (חליל אל־וזיר), ממנהיגי המחבלים וממייסדי תנועת פת"ח, סגנו של ערפאת וראש הזרוע הצבאית של אש"ף. אבו־ג'יהאד אחראי למותם של עשרות ישראלים, בין השאר בפיגוע במלון סבוי, במקרר התופת בכיכר ציון, באוטובוס הדמים בכביש החוף ובפיגוע בבית הדסה בחברון.
הרזומה המדמם של אבו־ג'יהאד לא הפריע לתלמידי בית הספר בחאן אל־אחמר לכנותו "המנהיג הגיבור" ולומר "תהילה לשהידים". פוסט שהעלה בית הספר התייחס לחיסולו בידי ישראל, באפריל 1988: "כוח ציוני ביצע את פשע רצח המנהיג. אנו מתחייבים לקדוש המעונה כי נשאיר את דגל המהפכה שלנו עד שיתגשמו משאלות עמנו לחופש ולהקמת מדינתו העצמאית שבירתה ירושלים. תהילה ונצח לשהידים".
במרץ השנה ציינו בבית הספר של חאן אל־אחמר את יום האדמה הפלסטיני. "הקרב על הארץ לא הסתיים, והוא ממשיך בהפרת הכיבוש הישראלי הברברי והתוקפני", נכתב בדף הפייסבוק של בית הספר. "הקרב ייפסק רק כשיסתיים הכיבוש ותתקיים הגאולה למולדת פלסטין". בפוסט נוסף נכתב: "למדו את ילדיכם את אהבת פלסטין, למדו אותם שאם נשקה את האדמה בדם, המהפכה תצמח".
בפורום עוטף ירושלים לא הופתעו מפרסומי בית הספר, "כבר שנים שאפשר לראות את מתחמי הבדואים באזור כביש אחד מקבלים מאפיינים איסלאמיסטיים שלא היו בעבר, הכוללים התקרבות ותמיכה בנרטיב הפלסטיני. מי שחשב שהבדואים בסביבה הם שכנים נחמדים שאפשר לקפוץ לבקר אותם עם הילדים או לשתות איתם קפה בערב, כדאי מאוד שיאזין לשירי ההלל למחבלים שהם מלמדים את ילדיהם בבית הספר".
עוד הוסיפו כי "התעלמות מהתהליכים שקורים בצידי הדרך עלולה להוביל לכך שבעימות הבא כביש ירושלים-ים המלח יהיה מקום מסוכן לתנועת ישראלים, עיר הבירה תהיה במצור. מדינת ישראל חייבת לשמור על הציר החשוב הזה ולא להסדיר שום כפר פלסטיני סמוך לכביש 1. יש להעתיק את כל מתחמי הבדואים הלא חוקיים הנמצאים סביב כביש 1 אל מקומות שלא מסכנים את תושבי האזור ואת נוסעי הכביש. מדינת ישראל כבר השקיעה עשרות מיליוני שקלים במתחמים כאלו כגון באתר בקרבת אבו דיס, צריך רק לקיים את החלטת בג"צ ולפנות את המאחזים".
