איומיו של נסראללה בעקבות המהלכים לתחילת הפקת הגז ממאגר לוויתן, נעדרים כיסוי. כך לפחות מעריכים בלבנון. בארץ הארזים הסתיימו לא מכבר בחירות כלליות לפרלמנט, אשר בסיומן ספג מחנה נסראללה מפלה, לפחות מבחינה אלקטורלית. השלבים הבאים כוללים בחירת ראש ממשלה ונשיא בלבנון, וכל אלו ידחו, כך מעריכים בלבנון, את מימוש איומי חיזבאללה, אשר צפוי להתעסק בעיקר בייצוב מעמדו הפוליטי.
בלבנון עקבו בשבועות האחרונים אחרי התמרונים של צה"ל בתרגיל "מרכבות האש" שהסתיים בתמרון הגדול בקפריסין, בשבוע שעבר, ולצד זאת מדווחים במדינה על המתיחות הגוברת סביב ההתפתחויות במאגר הגז "כריש", על רקע הגעת אסדת הפקת הגז הצפה של חברת אנרג'יאן לנקודת העגינה שלה ליד המאגר, עגינתה והפעולות לתחילת תפעולה, מהלכים שנתפסו בלבנון כמנוגדים למו"מ המתנהל בין המדינות בנוגע לקביעת הגבולות הימיים.
כזכור, נקודת המחלוקת הלבנונית, הנקראת קו 29, חוצה את מאגר כריש, למרות שזה נמצא מערבית לחיפה. בישראל דוחים את הטענות הלבנוניות ומדברים על קו צפוני הרבה יותר.
כרגע אין עדיין אינדיקציות לכך שפתרון תהליך תיחום השטח הימי בין ישראל ללבנון קרוב. בסאם יאסין, ראש המשלחת הטכנית הצבאית הלבנונית המנהלת את המו"מ על הגבולות הימיים מול ישראל, דיבר על נקודות המחלוקת ורמז כי פתרון לא נראה באופק.
דחיית ההחלטה להגיע לסיכומים או הבנות, אין פירושה בהכרח דחיית התרחשותן של התפתחויות שליליות כלשהן באזור, במיוחד מאחר שעמדות חיזבאללה ברורות ומכוונות למניעת הקידוחים הישראלים באזורים הנחשבים במחלוקת על ידי לבנון.
גם בסוגיה הזו חלוקות הדעות בלבנון בין חיזבאללה והגורמים הפוליטיים הוותיקים לבין תנועות פוליטיות אחרות. נשיא לבנון, מישל עאון, וראש הממשלה הנוכחי, נג'יב מיקאתי, הזהירו כי התחלתה של הפקת גז על ידי ישראל מהווה פלישה למרחב העושר הימי של לבנון, והדבר עלול להוביל להשלכות. גם נסראללה כאמור איים להפוך את מאגר הגז "תנין", הסמוך ל"כריש" לעילה לפיצוץ מחודש מול ישראל.
אזרחי לבנון, השבעים ממחלוקות שתקעו את מדינתם במשך שנים, משוועים לפתרון לסוגיה, כזה שיקדם את ארצם וידחוף לאיתור ופיתוח שדות גז לבנוניים נטולי מחלוקת. השאלה היא האם לכוח הפוליטי העולה בלבנון תהיה היכולת להוביל לשינוי הגדול.
