יעקב הגר שנפטר לפני כ- 1800 שנה ביישוב היהודי בית שערים שבצפון ביקש להשביע את פוקדי קברו שלא יעזו לפתוח אותו. בן 60 היה במותו. הסיפור של מאורת הקבורה שבה טמון הגר ונחשף היום בכנס צפון, המשותף לאוניברסיטת חיפה ולמרחב צפון ברשות העתיקות מתחיל לפני קרוב לאלפיים שנה.
"הכתובת היא מהתקופה הרומית המאוחרת או הביזנטית הקדומה, שבה הנצרות מתחזקת. והנה בכל זאת, אנחנו מוצאים עדות לכך שיש עדיין אנשים שבוחרים להצטרף לעם היהודי", סיפרה פרופ' עדי ארליך מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן ובית הספר לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, שעומדת בראש החפירות בבית שערים.
בית שערים שבגליל התחתון היה יישוב יהודי מרכזי בתקופות המשנה והתלמוד (במאות השנייה עד החמישית לספ'). עיקר פרסומו של היישוב הוא בבית הקברות החשוב שבו נקבר עורך המשנה, רבי יהודה הנשיא, וכן יהודים רבים מארץ ישראל והתפוצות. המקום כיום הוא גן לאומי, ובית הקברות אף הוכר כאתר מורשת עולמית לפני מספר שנים. בבית הקברות שנחפר לפני כשמונים שנה התגלו כתובות רבות המספרות על היהודים שנקברו שם, הכתובות בשפות שונות, ובעיקר ביוונית, שהייתה אז שפת דיבור מקובלת.
לפני כשנה, יהונתן אורלין, אחראי השימור בצפון ברשות הטבע והגנים, גילה באקראי מערת קבורה חדשה שלא הייתה מוכרת עד כה. המערה הובילה למערות נוספות שהיו מחוברות בפרצות שנפרצו בקירות בעת העתיקה. בחדר הפנימי ביותר ובחושך גמור התגלו שתי כתובות ביוונית. את הכתובות פיענח פרופ' פרייס: בכתובת הקטנה הצבועה באדום על הקיר בסמוך לכוך קבורה, היה כתוב השם "יהודה" והוא היה בעל הקבר. הכתובת הגדולה יותר, שנכתבה באדום על גבי לוח אבן שנמצא מונח במערה ונשען על פתח אותו הכוך, כללה 8 שורות ובה המילים: "יעקב הגר, משביע את אלו שיפתחו את הקבר שאף אחד לא יפתח אותו. בן 60". המספר 60 נכתב בכתב אחר ולכן מעריכים החוקרים כי ייתכן והוא נכתב על ידי קרובי משפחתו, לאחר פטירתו.
לדברי החוקרים, זוהי לא רק הכתובת הראשונה שנחשפת בבית שערים ב-65 השנים האחרונות, היא גם הראשונה שבה מוזכר באופן מפורש כי הנקבר הינו גר. עוד הם הוסיפי כי כתובות המעידות על גרים אינן נפוצות, ומתוך אלה שנחשפו בעבר, רובן מתקופת בית שני או מהתקופה הרומית הקדומה – זמנים בהם היהדות הייתה הזהות השלטת ביהודה. "הממצא הנוכחי הוא אחד הבודדים שבו מצוין גר מהתקופה הרומית המאוחרת", אמרו החוקרים.
התקופה הרומית המאוחרת, במאות השלישית והרביעית לספירה, היא התקופה שבה הנצרות מתחילה להתחזק ובהמשך אף הופכת לדת השלטת באימפריה הרומית. "הכתובת מלמדת אותנו מידע חשוב על החיים בגליל של אותה תקופה, שהיה מרכז היישוב היהודי לאחר חורבנה של יהודה במרד בר כוכבא ב שנת 135 לספירה. למרות ירידתה של יהודה, ולאחר מספר מרידות יהודיים שכשלו והתחזקות הנצרות והתפשטותה באימפריה, אנחנו רואים שיש עדיין אנשים שבוחרים להצטרף לדת היהודית ואף מצהירים על כך בגאווה. הכתובת הועברה לידי רשות העתיקות ונשמרת שם בתנאי שימור מתאימים. בבוא היום, אולי יתאפשר להציג אותה לציבור, ולהזכיר ולזכור את יעקב שבדומה לרות המואבייה, הצטרף לעם היהודי ואף ביקש שייכתב כך על מצבתו", אמרו החוקרים.
לדברי מנהל רשות העתיקות אלי אסקוזידו, "הכתובת היא ממצא ארכיאולוגי חשוב מאוד, אשר חייב להיות מוצג לקהל לצד כלל ממצאי בית שערים. רשות העתיקות פועלת יחד עם רשות הטבע והגנים, המנהלת את האתר, להצגת הכתובת לקהל המבקרים".
