לראשונה נחשף קשר בין גלי החום המתגברים בישראל, כתוצאה ממשבר האקלים, לבין עשרות מקרי מוות שזוהו כתמותה עודפת במקביל לגלי החום. המחקר הראשוני שבחן את הנושא ומתפרסם היום (ג') נערך על ידי ד"ר דן ימין וד"ר ארז שמואלי מאוניברסיטת תל-אביב בהזמנת פרופ' נגה קרונפלד-שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה. בחודשים האחרונים בחנו החוקרים המדענים את השפעות גלי החום על תמותה בישראל, ביצעו ניתוח ראשוני לבחינת הימצאות של תמותה עודפת בישראל, בעקבות גלי חום במהלך השנים 2012 עד 2020, וכן ניתחו נתוני תמותה בישראל (למעט קורונה) במקביל לגלי החום.
"מדובר באנליזה שעשתה שימוש במודל מתוקף ומקצועי, אשר במסגרתו יודעים לומר מהי התמותה הצפויה ברזולוציה שבועית, והצלבנו אותה עם נתוני התמותה הרשמיים של הלמ"ס ועם נתונים יומיים של גלי חום על פי השירות המטאורולוגי" הסביר ד"ר דן ימין בתדרוך לעיתונאים הבוקר. ימין אומר כי "אם חשבתי שבמדינה מודרנית, מה הסיכויים שאנשים ימותו מגל חום, מצאנו חריגה משמעותית מובהקת, ברמה סטטיסטית, במספר המקרים של תמותה בימים של גלי חום. פטירה של בממוצע 45 אנשים בגל חום. כאשר ניסינו לבחון מי האוכלוסיה בסיכון מוגבר גילינו שכמעט 90 אחוזים מהנפטרים בגלי חום מעל גיל 70". ימין אומר כי באופן טבעי הם מהווים נתח גדול משיעור המתים, אבל לא בהיקפים כאלה. "חלקם בתמותה רגילה הוא כ-70 אחוז". לדבריו, "זהו רק קצה הקרחון, לא נבחנו אשפוזים וביקורי רופא בסמיכות לגלי חום, ומכאן שאנחנו בעצם רק נותנים פה טעימה בתוך המחקר הראשוני שנדרש להמשיך ולבחון את הסיכון והתוצרים לאירוע כזה".
בסיכום שמונת מקרי גלי החום שנבחנו במחקר, נמצאה תמותה עודפת של 363 אנשים. כך לדוגמה, לאחר גל החום שהחל ביום 26 באפריל 2013, נפטרו 871 אנשים, בעוד שתחזיות המודל צפו לתמותה שבועית של 811 איש (תמותה עודפת של 60 בני אדם). עיקר החריגה בתמותה נצפתה במבוגרים מעל גיל 70, שהיוו 88.5% מסך הנפטרים בעקבות גל חום. נתון זה כשלעצמו מהווה סטייה מהנורמה, שכן בשגרה אוכלוסייה זו מהווה 70-73% מסך הנפטרים, ומצביע על הרגישות הגבוהה של אוכלוסייה זו לגלי חום. שימו לב כי גל חום אינו מאפיין בהכרח של חודשי הקיץ הלוהטים ביולי ואוגוסט, אלא יכול להופיע גם באפריל במופע שינוי קיצוני של הטמפרטורה הצפויה.
מחקרים במדינות שונות בעולם מצאו, כי לא רק שיעור התמותה נמצא בעלייה כתוצאה מגלי חום, אלא גם מספר האשפוזים, משך האשפוז והוצאות הבריאות עולים בצורה משמעותית. סיבות האשפוז כוללות מחלות קרדיו-וסקולריות, מחלות סרברו-וסקולריות (פגיעה בכלי הדם במוח), תסמונת מצוקה נשימתית חריפה ומחלות כליה, שהחולים בהן רגישים יותר לחום, וכן מחלות פסיכיאטריות והתייבשות. כמו כן, מצביעים המחקרים בעולם כי ההשפעה של גלי החום על אשפוזים ותמותה גבוהה במיוחד במבוגרים, בנשים, ובאוכלוסיות במעמד חברתי-כלכלי נמוך.
פרופ' נגה קרונפלד-שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה הסבירה כי שכיחות, עוצמת ומשך של גלי חום בכל העולם, כולל בישראל, נמצאים במגמת עלייה, וקצב העלייה גבוה מהצפוי עד כה. לעומת הצפות או שריפות, שבהן ההשפעה הפיזית הישירה על המשק ועל בריאות האדם ברורה, ההשפעה של גלי החום מורכבת יותר, ופוגעת בעיקר באוכלוסיות מוחלשות. "התוצאות מפתיעות ומזעזעות" אומרת קרונפלד-שור. "הן דורשות עבודה מהירה כי הקיץ מתחיל ואנחנו עומדים לחוות גלי חום, וגל חום קיצוני עלול להגיע גם השנה, ונדרשת פעולה מהירה, יחד עם משרדי ממשלה אחרים ורשויות מקומיות, כדי לבחון כיצד להיערך ולהגן על אוכלוסיות בסיכון. אנחנו מתחילים עבודה כזאת ומתכננים להרחיב את המחקרים, ולייצר במקביל בסיס נתונים שיאפשר לנו להגיע בצורה יותר יעילה לאוכלוסיות בסיכון".
במשרד להגנת הסביבה מסבירים כי ישנה חשיבות גדולה להבנת ההשלכות הרפואיות של גלי החום במטרה למנוע אותן ולהיערך להן במידת האפשר, כדי להפחית תמותה מוקדמת, סבל והוצאות רפואיות. רוב ההשלכות הרפואיות של גלי החום ניתנות למניעה באמצעות היערכות מוקדמת ומערכות התראה היעילות גם מבחינה כלכלית. המשרד להגנת הסביבה ומשרדי הממשלה פועלים במסגרת תוכנית ההיערכות למשבר אקלים, על-מנת להיערך לגלי החום ולעליה הצפויה בעוצמתם, שכיחותם ומשכם.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, השתתפה בשיחה עם המדענית ואמרה בסיומה כי "זו קריאה מהדהדת להאיץ את ההיערכות שלנו, לטייב אותה ולקיים את מעורבות המדינה לחיי האזרחים שלנו. אלו ממצאים חשובים מאוד שיחייבו אותנו לקחת את הנושא ברצינות ולעשות את המוטל עלינו כממשלה וכמדינה". עוד סיפרה כי ההחלטה לבחון את הנושא הגיעה בעקבות פרסום של כתבת משבר האקלים בעיתון "הארץ", לי ירון, שבו מצאה כי במאי 2020 היכה בישראל גל חום חריג ובאותו שבוע מתו 157 איש מעבר לצפוי.
