בית המשפט המחוזי בירושלים דן הבוקר (ד') בבקשת התביעה במשפט נתניהו לתקן את כתב האישום נגד ראש הממשלה לשעבר ונגד שאול ואיריס אלוביץ', בנוגע לתאריך שבו התרחשה "פגישת ההנחיה" המפורסמת. התובעת, עו"ד יהודית תירוש, טענה כי "השינוי המבוקש לא משנה את כתב האישום משפטית ולא משנה אותו מהותית. סדר הדברים נותר כשהיה מלבד הרחבת הזמן שבו. אם בית המשפט ישתכנע שהייתה הנחיה אלא שהיא הייתה מספר ימים לפני ה-7.6 לא נכון יהיה לכבול את שיקול הדעת שלו רק בגלל שאנחנו ניסחנו את הדברים כך או אחרת".
"טענת ההגנה העיקרית היא שלא הייתה הנחיה. המועד הוא רק טיעון שהם משתמשים בו כדי להוכיח", הוסיפה תירוש, והדגישה כי פילבר העיד על מועד הפגישה רק כתוצאה מתהליך של היזכרות, "מלכתחילה העד זכר את האירוע ולא תאריך ספציפי. תהליך ההיזכרות היה בדרך של הסקת מסקנות ולא בדרך של זיכרון פוזיטיבי. בחקירה הוא זכר ארבעה מועדים אפשריים, ב-7, ב-8, ב-9 ובעשירי. הוא נתן עוגן של מועד האישור הרשמי ולאחריו נתן מספר מועדים. אנחנו בחנו את אותות האמת לגבי עצם ההנחיה. נחה דעתנו ממכלול ראיות שאכן הייתה הנחיה. לגבי המועד אנחנו עדיין סבורים שאחד המועדים, ה-10 בחודש, הוא מועד שייתכן שהיתה בו פגישת הנחיה ואני לא ארחיב פה כרגע. הוואטסאפים שללו כמעט לחלוטין את האפשרות שהייתה פגישת הנחיה ב-7 בחודש, אנחנו מסכימים שלא בחנו מספיק את הוואטסאפים".
"מרכז הכובד מבחינתנו הוא בשאלה האם הייתה הנחיה ולא בשאלת המועד שלה. לו ההתכתבות הזו הייתה מופנמת היא הייתה מוצגת לעד כבר בחקירת ההשלמה שלו. היא לא הופנמה לא על ידי הגורמים החקירתיים ולא על ידי גורמי התביעה. כיום, בעקבות החקירה הנגדית, שבנו ובחנו את חומרי החקירה כולם, וראינו שיש יותר מהיתכנות אחת, יש מספר אפשרויות לפגישות בין נאשם 1 (לפילבר) שהפגישה אירעה החל מרגע ההודעה של נאשם 1 לפילבר על מינויו ועד למינוי הפורמלי. נעשתה טעות על ידינו בכך שכתב האישום לא נוסח באופן רחב יותר. השאלה היא האם יש הצדקה למנוע מבית המשפט לקבוע שהייתה פגישת הנחיה גם אם היא אירעה יומיים קודם או שבוע קודם", טענה התובעת.
"חברי מצטיינים בלתת לתביעה ציונים לאורך כל הדרך. אנחנו לא אוהבים לטעות, אבל התכלית שלו לא לתת ציונים לתביעה, אם היא עשתה טוב או רע. בתי המשפט שבים ואומרים את זה", עקצה.
השופט משה בר-עם הקשה על התובעת ושאל, "האם גבירתי מכירה פסק דין אחד שבו בית משפט התיר תיקון של כתב האישום רק בגלל בחינה מחודשת של הראיות, ולא בגלל שינוי נסיבות ספציפי?".
התובעת תירוש הפנתה לפסקי דין, מהם לטענתה עולה שהעובדה שכל הראיות היו בידי התביעה עוד קודם להגשת כתב האישום אינה סיבה שלא להתיר את תיקון כתב האישום.
השופטת רבקה פלדמן-פרידמן, ראש ההרכב, הוסיפה ושאלה את תירוש אודות העובדה שחלק מרכזי בקו ההגנה שבו נקטו הסנגורים בהתאם לכתב האישום, עסק הרבה מאוד בתאריכים הרלוונטיים בכתב האישום, "מה ההגנה אמורה לעשות, לזרוק את הכל לפח ולהתחיל את הכל מההתחלה?"
תירוש השיבה לשופטים והתעקשה כי קו התביעה לא משתנה בעקבות התיקון וגם לא קו ההגנה, "אני לא מסכימה שזה תיקון חזית. הסיפור לא משתנה. זו לא תהיה הפעם הראשונה שבה כתב אישום נוקט בתאריך לא יודע. העד אמר שוב ושוב בחקירות שלו שהוא לא זוכר מועד ברור. הוא לא אמר במפורש שזה היה אחרי האישור הרשמי. יש בתוך התקופה החל מהרגע שבו נאשם 1 מודיע לפילבר על המינוי היתכנויות יותר מסבירות לגבי המועד שלה".
עו"ד חן: "פגיעה אנושה בזכות הנאשימים"
עו"ד ז'ק חן, סנגורו של בעל השליטה בבזק לשעבר שאול אלוביץ', תקף את הבקשה לתיקון כתב האישום, וטוען כי הבקשה מנוגדת לחוק, "התביעה מבלבלת בין קו הגנה לבין הזדמנות נאותה להתגונן. אנחנו גילינו את כל קו החקירה שלנו, כל הקלפים עכשיו על השולחן. הם חירבו את כל היכולת שלנו להתגונן. אי אפשר לעשות מעובדות כתב האישום פלסטלינה, וכאשר אנחנו מצליחים להוכיח שהעובדות לא נכונות מזיזים את הקו".
"כאשר התביעה משנה את המועד, היא משנה חזית בסיסית ודרמטית. זה לא שינוי טכני. צריך לבוא לבית המשפט ולהסביר מה השתנה ורק אז לבחון את ההזדמנות להתגונן. עצם העובדה שמשנים את הכללים בעיתוי הזה כשכל המסד הראייתי היה בידי המאשימה עוד קודם הוא פגיעה אנושה בזכות של הנאשמים להתגונן", הוסיף חן.
חן תקף את ההחלטה של התביעה לבקש לתקן את כתב האישום, ושאל "למה אם התביעה בחנה את המסד הראייתי מחדש התוצאה היא תיקון של כתב האישום באופן כזה, ולא למשל בחזרה מכתב האישום באישום הספציפי. למה תמיד כאשר התביעה טועה, מי שאמור להיפגע זה הנאשם? מה עם הפגיעה בתחושת הצדק?"
