שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מיכל אגמון-גונן פסקה היום (ג') כי על רשות האוכלוסין לשלם לאזרחית אוקראינה 20,000 שקלים החזר הוצאות ושכר טרחת עו"ד, וכן להשיב לה כל אגרה ששולמה על ידה.
על פי פסק הדין, מדובר במקרה שזכה לפרסום במהלך חודש מארס האחרון, בו אזרחית אוקראינה שהגיעה לישראל בטיסה מסלובקיה, וכניסתה לארץ סורבה על ידי רשות האוכלוסין, בין השאר על רקע עברה כמי שניסתה להיכנס בעבר לישראל באמתלות שונות.
השופטת אגמון גונן הוציאה צו ארעי נגד גירושה של האזרחית ונגד השמתה במשמורת, ואותו פסק דין זכה לפרסום רב לאחר ציטטה בו את שירה של המשוררת הפולנייה ויסלבה שימבורסקה, "פליטים. אנשים כלשהם", ובעקבותיו כתבה השופטת כי היא "סבורה כי לעת הזו יש להמתין ולאפשר למבקשת, ושלכמותה להישאר בישראל. ראוי כי מדינת ישראל, תשאיר את המבקשת ושכמותה "בחיים כלשהם" כלשון המשוררת, עד לשוך הקרבות, שעדיין מתנהלים והופכים קשים ומרים מיום ליום. לעת הזו נדרשת חמלה. חמלה אנושית".
כעת קבעה השופטת אגמון-גונן כי בנוסף לדברים יהיה על המדינה לשלם לאזרחית האוקראינית 20,000 שקלים החזר הוצאות ושכר טרחת עו"ד, וכן להשיב לה כל אגרה ששולמה על ידה, זאת למרות שהמדינה החליטה למחוק את ההליך המשפטי נגד אותה אזרחית, ולהשאיר אותה בארץ בשלב זה.
השופטת פירטה בפסק הדין את השתלשלות המקרה, תוך שהיא מדגישה את מספר הפעמים בהם היה על עורכי הדין של האזרחית וכן על מערכת המשפט לעסוק במקרה. "במקרה זה יש לפסוק הוצאות ממשיות לטובת המערערת ובאי כוחה, שפעלו מתוך רצון טוב, ללא תמורה כדי לסייע למערערת, ולאחרות במצבה, שנמלטו מהמלחמה באוקראינה", כתבה השופטת, תוך שהיא גוערת ברשות האוכלוסין על כך ש"הרשות בתשובתה לא התייחסה להתנהלותה שלה, לניסיונות להרחיק את אזרחי אוקראינה מיד עם הגעתם, מבלי לאפשר להם גישה לערכאות, ולאור זאת, לצורך להגיש עררים וערעורים בכל שעות היממה. הרשות לא התייחסה לטיעוני ב"כ המערערים לפיהם עשו לילות כימים, פשוטו כמשמעו, על מנת להגיש בקשות חוזרות, ערר וערעור, מחוץ לשעות העבודה, במהלך כיממה, לאור טיסת ההרחקה שנקבעה למערערת מיד עם דחיית הערר".
לבסוף כתבה השופטת כי "אכן, ככלל, הפסיקה קבעה כי כאשר הרשויות מגיעה להסכמה המייתרת את הערעור, כלל לא ייפסקו הוצאות. אולם, כפי שפורט לעיל בהרחבה, במקרה זה נדרשה עבודה מרובה וחריגה, שכולה נעשתה פרו בונו, בשעות לא שעות ובדחיפות. באי כוח המערערת פעלו בעניין זה מתוך חמלה אנושית ורצון לסייע למי שברחה מהמלחמה. בנסיבות אלו אין זה סביר, על אף חזרת הרשות מההתנגדות לערעור, כי לא יפסקו הוצאות בגין כל המאמצים שננקטו, ורק בשלהם, יודגש, נמצאת המערערת היום בישראל".
