המאמץ להחזיר את הסיעה הערבית רע"ם לשיתוף פעולה עם הקואליציה כלל, שוב, הסדרת יישובים בדואיים לא מוכרים בנגב. ביום שני הגיעו לכנסת לשם כך אנשי מקצוע בתחום המנהל והתכנון ואנשי הכספים של משרד הפנים.
את המגעים להרגעת הרוחות מול רע"ם ניהלה נעמה שולץ, מנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, שטיפל במשא ומתן הקואליציוני עם רע"ם. נראה כי עוד אין סיכומים בעניין, ושרת הפנים איילת שקד השיבה לגורמים המעורבים כי יש עוד לדון בסוגיה. ברע"ם טוענים שדרישותיהם בנושא אינן חדשות ושמדובר בקידום מימושם של הסכמים חתומים. ואולם בהסכם הקואליציוני הוחלט על הקמת שלושה יישובים בלבד ולא שמונה, וצוין כי "שאר הנקודות במחלוקת יסוכמו בפורום של ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי, יחד עם יו"ר רע"ם מנסור עבאס".
עד כה הכירה ממשלת בנט־לפיד בחמישה יישובים בדואיים, ובהם חאשם זאנה, עבדה ורחמה, שהסדרתם עברה בהחלטת ממשלה בחודש שעבר יחד עם ההחלטה להקים עיר בדואית חדשה. המדינה מתכוונת להשקיע בתשתיות בכפרים הבלתי חוקיים הללו, בהקמת מוסדות חינוך ועוד. ליישובים הללו נוספות עשר נקודות יישוב חדשות בנגב – רק אחת מהן מיועדת למגזר הבדואי – שעל הקמתן החליטה הממשלה בחודש מרץ, ביוזמת השרים שקד ואלקין. זאת נוסף ל־11 היישובים שהוקמו בממשלות אולמרט, ושרון ושבע העיירות הבדואיות שהוקמו בשנות השבעים.
כיום מתגוררים כ־330 אלף יהודים בישובים חוקיים בנגב, בשטח המשתרע על כ־55 אלף דונם, וכ־200 אלף בדואים מתגוררים ביישובים חוקיים המשתרעים על 135 אלף דונם. 100 אלף בדואים נוספים, תושבי הפזורה, חיים בניגוד לחוק בשטח בהיקף כ־650 אלף דונם.
מנכ"ל תנועת רגבים מאיר דויטש מסר: "הלבנת היישובים לבדואים גזענית ואבסורדית. אין מנדט לתת שטחים נוספים להשתלטות הלא חוקית על הנגב".
