"באיזו חברה מומלץ לשים את הכסף בתוכנית 'חיסכון לכל ילד'?", נשאלתי השבוע. שאלות דומות, כגון איפה כדאי לפתוח קרן השתלמות או מי החברה הכי טובה בפנסיה, צפות ועולות כל הזמן.
אנשים מחפשים, ובצדק, את הגוף הפיננסי הטוב ביותר, את החברה שתשיא את התשואה הגבוהה ביותר ותגדיל את החיסכון לאורך השנים. החיפוש הזה מבוסס על התפיסה שלפיה קיים כוכב עליון אחד שלאורך זמן בולט בהשוואה לאחרים, ומשאיר למתחריו אבק. האם זה מה שקורה בשוק החיסכון? המציאות מראה כי התזה הזו לא ממש מדויקת.
עיון באתר "גמלנט" של משרד האוצר – מערכת שמאפשרת להשוות את ביצועי החסכונות השונים – מראה כי יש אומנם חברות שבולטות לטובה בתקופות מסוימות, אך בתקופות אחרות הן לא מצליחות לשמור על מעמדן. לעיתים הן מתרחקות מאוד מהמקום שתפסו בצמרת.
הנה שתי דוגמאות שבלטו בשנים האחרונות. הראשונה היא אלטשולר שחם. עד לפני שנתיים, ובמשך מספר שנים, הפגינה החברה ביצועים מרשימים וכיכבה בטבלת התשואות. הנתונים שהציגה גרמו לעוד ועוד חוסכים להעדיף אותה על פני חברות אחרות, וכך החסכונות וההפקדות שהועברו אליה גדלו בקצב מסחרר.
אלטשולר ידועה בתפיסותיה הייחודיות בבחירת השקעותיה, לעיתים בניגוד מוחלט לתפיסה הרווחת בקרב מנהלי השקעות מתחרים. אין ספק שבחלק מהשנים זה הצליח לה. אולם מאז תחילת שנת 2020, ובמקביל להשפעות התפרצות הקורונה, החלה החברה להפגין ביצועֵי חסר ביחס למתחרים. במשך חודשים ארוכים התשואה שלה הייתה מהנמוכות ביותר בהשוואה למתחרות. בשנה האחרונה למשל, קרן ההשתלמות שלה במסלול הכללי הניבה כמחצית מהתשואה שהניבו רוב המתחרות.
אחת הסיבות המרכזיות לכך היא כניסה מסיבית למדי לשווקים הסיניים. באלטשולר האמינו כי העתיד טמון בסין, ושהיא תפגין יכולות גבוהות יותר משווקים אחרים. בפועל, מניות של חברות סיניות בולטות כגון עליבאבא, טנסט ואחרות ירדו באופן דרמטי, ובשנה האחרונה חוו חברות טכנולוגיה סיניות התרסקות של כ־70% במניותיהן. התערבות רגולטורית אינטנסיבית של השלטונות הסיניים פוגעת קשות באותן חברות. בשבוע שעבר פורסם כי אלטשולר "חיסלה" את השקעותיה בסין, אחרי שהשכילה להבין את הטעות.
זו דוגמה אחת. והנה עוד אחת: בית ההשקעות מור הוא שחקן חדש בקרב הגופים המוסדיים. בשנת 2019, קרן ההשתלמות שלו הניבה תשואה כמעט כפולה בהשוואה לממוצע בשאר הקרנות. נישאים על כנפי ההצלחה, תוך הצגת התשואה יוצאת הדופן, יצאו שם במסע שיווק אגרסיבי, בעיקר בעזרת סוכני הביטוח. גם מור הצליח לגייס מיליארדי שקלים מציבור החוסכים. אולם ככל שמתקדמים בציר הזמן, התשואות שלו מתכנסות לכיוון הממוצע ולעיתים אף מתחתיו. אכן, לגוף קטן יש יכולות וגמישות בהשקעות כפי שאין לגופים גדולים, אולם ככל שגדלים – היתרון הזה הולך ונשחק. בסוף שנת 2019 הסתכמו סך החסכונות שנוהלו בקרן ההשתלמות של מור ב־41 מיליון שקל בלבד, לעומת כ־7 מיליארד שקל בסוף שנת 2021.
חברות רבות מפרסמות במדיות השונות טבלאות וגרפים שנועדו "להוכיח" שהן בטופ. תזכרו שתרשימים כאלה אפשר "לסדר" ולבחור תמיד דווקא את התקופה שבה נמצאים למעלה. מטבֵּע המזל לא נשאר בכיס לזמן ממושך. כפי שכבר הבנתם – כוכב יש רק בשמיים. ובכל זאת, במי כדאי לבחור?
כשבוחנים את התשואות על ציר הזמן, רואים שבסך הכול לאורך השנים התשואות של החברות השונות דומות, פחות או יותר. אולם ניכר שיש כמה שמצליחות להניב תשואה מעל הממוצע (כמו גם כאלו ש"מצליחות" לאורך זמן לדדות מאחור). לכן בהקשר הזה פחות חשובה זהות החברה, אלא היותה מבין אלו שמצליחות להישאר זמן רב מעל הממוצעים.
זה לא הכול. כלל מפתח בהשקעות הוא פיזור. בדיוק כשם שמומלץ לפזר את ההשקעה במניות שונות, בתחומים שונים ובאזורים גאוגרפיים מגוונים כדי להקטין סיכונים, כך גם מומלץ שלא לרכז את כל החסכונות שלכם באותה חברה. אם תתרחש "נפילה", היא לא תשפיע על כל מה שחסכתם.
גם דמי הניהול צריכים להילקח בחשבון, וחשוב מאוד להוזיל אותם. אולם ככל שמדובר בחברה שהתשואה שלה בולטת לרעה, לא מומלץ להתרשם מדמי ניהול זולים. תוספת של חצי אחוז לשנה בתשואה, שווה הרבה יותר מעלות של עוד עשירית האחוז בדמי הניהול.
