פחות משלוש שנות מאסר נגזרו בשבוע שעבר על מוחמד חג'וג' (20) מעכו, שהודה והורשע בסדרת מעשים לאומניים-גזעניים נגד יהודים וכוחות משטרה במהלך פרעות הערבים ביהודים בעכו, במהלך מבצע "שומר החומות". על פי כתב האישום, השתתף חג'וג' במשך שני לילות ברצף באירועי אלימות והתפרעויות, יידה אבנים לעבר שוטרים וחסם כביש באמצעות צמיג בוער. הוא הודה שלקח חלק בפגיעה במסעדת "אורי בורי" בעיר, שעלתה באש, שבר מצלמות אבטחה עירוניות כדי למנוע את זיהויו כשהוא מצית ספינות של יהודים בנמל, ובהמשך גם הזיק לצימר בבעלות יהודים והצית סחורה של דוכן תבלינים בבעלות יהודי בעיר העתיקה.
בגזר הדין של שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, ארז פורת, שהופקד לפסוק בתיקי הטרור והגזענות של נאשמי שומר החומות במאי אשתקד, ציין פורת כי לנאשם עבר פלילי נקי וכי "מעשיו נעשו בשל היגררותו אחרי בני גילו ורצונו שלא ייתפס כחלש אופי". פורת שאומנם הכיר כי "מעשים הנעשים ממניע גזעני אף פוגעים במרקם החיים הציבורי ובתחושת הביטחון האישי", טען כי "מידת הפגיעה כאן היתה ברף הבינוני", והסביר: "בחלק מהזירות הוא (חג'וג', י"ק) נקלע לזירה בה כבר נעשה נזק משמעותי על ידי אחרים והנאשם תרם במעשיו לנזק נוסף שאינו רחב היקף".
בהחלטתו הסביר כי אין להחמיר עם חג'וג', שהודה בעבירות שעונשן עד 10 שנות מאסר ממניע של גזענות, מאחר ש"נוכח העובדה כי כאשר מדובר בעבירות שמבוצעות על ידי המון, יש ליתן משקל מועט להיקף חלקו היחסי של נאשם קונקרטי במעשים דומים".
השופט פורת הסביר כי גזר עונש ברף התחתון של מתחם הענישה, "לנוכח עברו הפלילי הנקי של הנאשם, הודאתו המיידית והבעת החרטה, כמו גם הערכת הסיכון הנמוכה להישנות עבירות על ידו, כמפורט בתסקיר".
"ענישה מקילה אינה הולמת את האירועים ואיננה מרתיעה" אמר בתגובה לגזר הדין עו"ד אהרן גרבר, סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת. לדבריו, "בעיקר כאשר במסגרת כתבי האישום המתוקנים נמחקים חלק מהעבירות החמורות בהם היו מעורבים הנאשמים". גרבר מסביר כי "חוק העונשין קובע ש"העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. קשה להפריז בחומרת האירועים שהתרחשו ברחבי הארץ ובפרט בעכו בשנה שעברה ונדרשת ענישה מחמירה שתהלום את האירועים".
לאחרונה הגישו בפרקליטות ערעורים על החלטות מקלות של השופט פורת. האחרון שבהם, לפני כחודש לאחר שפורת הקל בעונש צעיר ערבי שנאשם בעבירות נשק. בבקשת הערעור תבעו אנשי הפרקליטות מבית המשפט העליון "להתייצב להגנתם של אזרחי מדינת ישראל, ויישובי החברה הערבית בפרט", ולממש את הנחיית בית המשפט העליון ומערכת החוק, "להחמיר באופן ניכר בענישתם של מי שביצעו עבירות נשק, בפרט בעת הזו, נוכח היקף וממדי העבירות שהפכו זה מכבר למכת מדינה".
במהלך דיון הטיעונים לעונש שהתקיים בעניינו של חג'וג בחודש מרץ, סברו בפרקליטות מחוז חיפה כי דווקא כעת, במהלך חודש הרמדאן כאשר שוב מדינת ישראל עומדת בפני סבב פרעות מחודש בצל עלילות "אל אקצה בסכנה", "יש משמעות וחשיבות למסר שיוצא מבית המשפט והענישה אותה משיתים". בפרקליטות טענו כי בתיקים אחרים נקבע לכל סעיף אישום מתחם ענישה נפרד ובמקרה של חג'וג' שהודה בחמישה אישומים שונים במסגרת כתב האישום המתוקן, יש להטיל עליו עונש נפרד בכל אחד מהאישומים.
הפרקליטות דרשה לגזור על חג'וג' לפחות שנתיים מאסר על כל אחד מחמשת האישומים בהם הודה, ענישה שהיתה מצטברת לכדי מינימום 10 שנות מאסר לפחות. "אין שום שיקול שיכול להצדיק הקלה או סטיה כלשהי לקולא מהמתחם" אמרה הפרקליטה מאיה מצליח. היא ציינה כי לא ניתן להתייחס אל כל מורשע בנפרד ולהתעלם מהקונקטסט הכללי של שלהוב ההמונים, שעודדו אחד את השני לפרוע ביהודים וברכוש היהודי ולפגוע בכוחות המשטרה ובסמלי שלטון.
עו"ד זוהר ארבל, שייצג את חג'וג', טען כי נקבע כבר בתיקי שומר החומות כי אין להעניש בגין כל עבירה בפני עצמה ולצבור את סך העונש לפרק זמן ארוך. ארבל טען כי אין לקשור בין מעשיו של חג'וג שביקש לפגוע ב"ריבון ובאזרחים יהודים" לבין "גלי ההדף" שמובילים ארגוני הטרור נגד מדינת ישראל במהומות הדמים בירושלים ובפיגועי הטרור בעת האחרונה. לדבריו, 5-6 האבנים שיידה חג'וג לעבר השוטרים "לא באמת סיכנו". הוא טען כי הוראת בית המשפט העליון, בגזר הדין של מוחמד אסווד, להחמיר עם עונשם של פורעי שומר החומות – מנוגדת לחוק. ארבל הסביר לשופט ארז פורת כי "התפקיד של ביהמ"ש זה להעביר מסר ולחנך את הציבור, וזה בסדר, אבל אי אפשר לומר שכל השיקולים המוכרים לנו בעולם הפלילי צריכים ללכת הצידה, וכאשר אנו מדברים על עבירות מהסוג הזה, אז רק שיקולים של הלימה והרתעה הם שתקפים". הוא האשים כי "זה יוצר תחושה של נקמנות מצד המדינה. הופכים אדם לשעיר לעזאזל".
בחודש פברואר פסק השופט פורת 3.5 שנות מאסר לתאופיק סלם אמר (29), שהודה והורשע בהצתת תחנת המשטרה בכפר קרע, בהצתת עמוד תקשורת ובייצור בקבוקי תבערה. על פי כתב האישום לתאופיק אין עבר פלילי, כמו מרבית נאשמי שומר החומות.
בהחלטתו ציין השופט פורת כי למרות שתאופיק ביצע שתי עבירות שונות, יש להתייחס אליהן כעבירה במתחם ענישה אחד. פורת ציין כי מאחר והסיכון המיידי היה בעיקרו פגיעה ברכוש ובסמל שלטוני, שהיה ריק מאדם", ובהתאם למדיניות הענישה משנים עברו, הוא סבור כי העונש ההולם נע בין 72-42 חודשי מאסר. עוד קבע כי מאחר והנאשם הודה במעשים כמעט מיד, ובשל עברו הפלילי הנקי והבעת חרטה, יש לגזור עונש ברף הנמוך ביותר. הוא גזר עליו 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 7,000 ש"ח.
