הבגרות במקצועות ההומניים תבוטל, ובגרויות החובה יכללו שלושה מקצועות בלבד, בנוסף למקצוע בחירה. רפורמת הבגרויות בישראל יוצאת לדרך, אך לא כולם מרוצים ממנה. שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, הציגה היום (ג') את רפורמת הבגרויות במקצועות ההומניים, או כמו שכינו אותם במשרד החינוך – מקצועות המח"ר (מורשת חברה ורוח): היסטוריה, ספרות, תנ"ך, אזרחות ומורשת (בהתאם לתכנית הלימודים של כל מגזר).
על פי הרפורמה, בחינות הבגרות החיצוניות במקצועות אלו תבוטל, והציון הסופי יורכב מהערכה פנימית של בית הספר, ומעבודה מסכמת שתיבדק בידי בוחן חיצוני. הרפורמה תחל לפעול משנת הלימודים הבאה (תשפ״ג) בכיתות י'. תלמידי כיתות יא-יב ימשיכו לימודיהם במתכונת הנוכחית.
בהצהרה לתקשורת היום הציגה שאשא-ביטון, יחד עם מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר, את פרטי הרפורמה, ואמרה כי "העולם של היום משתנה בקצב מהיר ושיטת הלימוד חייבת להתאים את עצמה גם בבגרות. על כן, אנחנו יוצאים היום לדרך עם מהלך מהפכני, שמשנה את שיטת הבגרות בישראל, ויקרין בסופו של דבר על תהליכי הלמידה בכל שכבות הגיל, בכל מערכת החינוך". לדבריה, "המטרה שלנו להעניק לתלמידים כלים שישרתו אותם בעתידם האישי, המקצועי והאקדמי. שתוענק להם חווית למידה רלוונטית, מעמיקה, כזו שתיחקק להם בתודעה לעוד שנים קדימה. אנחנו משנים את הדרך כדי לתת לתלמידים את ההזדמנות להפסיק לשנן, ובאמת להתעניין. כדי שהמורשת והרוח הישראלית תהיינה זכורות ואהובות על ידי התלמידים".
התוכנית החדשה תורכב משלושה "נתיבים" שיעמדו לבחירת המורים. למידה מתחדשת, למידה מבוססת דיגיטל ו"מורים מובילי פיתוח". בהמשך, באמצע כיתה י"א, יחל שלב "למידה מתקדמת" שבו יכינו התלמידים עבודה מסכמת.
שלב קורסי היסוד יחל בשנת הלימודים הבאה (תשפ"ג) בכיתות י' והוא ימשיך גם בשנת הלימודים לאחריה (תשפ"ד), עם עלייתם של התלמידים לכיתה י"א. כל מורה ממקצועות המח"ר – היסטוריה, ספרות, תנ"ך ואזרחות ייבחר לעצמו את אחד מדרכי ההוראה והלמידה שיועמדו לרשותו במסגרת 3 הנתיבים החדשים.
במשרד החינוך אמרו כי התוכנית תלווה בבקרה חיצונית על קורסי היסוד, ובהערכה ומדידה חיצוניים על העבודה המסכמת הרב תחומית. כמו-כן, התלמידים ייבחנו על העבודה בעל פה על ידי בוחן חיצוני.
מן הסתם, לא כולם מרוצים מהרפורמה, שמעוררת חששות מפיחות נוסף במעמדם של מדעי הרוח. בארגון המורים כבר הודיעו כי לא הגיעו להסכמות עם משרד החינוך על התוכנית, והעלו את הטענה הקבועה – מחסור בתקציבים: "התנגדותו של האוצר מצביעה כאלף עדים על כוונתם לפגוע במקצועות ההומניים ובציבור המורים. ארגון המורים ינקוט בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותו על מנת למנוע את הפגיעה". אמרו בארגון.
שרת החינוך התייחסה לנושא ואמרה כי "יש הסכמות לגבי החשיבות והתרומה של התוכנית, ויש גם חששות שאני יכולה להבין. המורים חוששים שתנאי השכר ייפגעו, שהיקף שעות המקצוע ייפגע ושמענו את זה לאורך כל הדרך. כפי שאמרתי בעבר, לאורך כל הדרך בחודשים האחרונים, אני אומרת גם כאן ואמרתי גם אתמול בפני רן ארז. תנאי העסקה והשכר של המורים במדינת ישראל, המורים של המחר, לא ייפגעו. השעות שמוקצות לכל מקצוע יישמרו".
