לגלוש בין העברית החדשה לישנה

המילה גלישה והפועל לגלוש הפכו להיות נפוצים מאוד בעברית שלנו בזכות הדפדוף בין דפי המרשתת, האינטרנט, המכונֶה בשם גלישה. בראשית ימי האינטרנט, לפני כ-30 שנה, התפתח בארה"ב הדימוי של השיוט ברשת האינטרנט כגלישת גלים שבה עוברים במהירות מגל אל גל –  ופעולה זו נקראה בשם surfing. 

כדרכה של לשון, מטפורה זו עברה חיש מהר גם לעברית, ואף כאן החלו לקרוא לדפדוף בין דפי המרשתת בשם גלישה. אך בניגוד למקובל בעברית שלנו, שבה אפשר לשמוע את השורש גל"ש בעוד כמה הקשרים – סיר החלב גלש, השיער גולש, הספורטאי יגלוש מן ההר והילד מתגלש במגלשה – בתנ"ך שורש זה נדיר למדי, והוא מופיע רק במגילת שיר השירים. 

לגלוש – לעלות?

במגילה זו שנקראת השנה בחג הראשון של הפסח, משבח הדוד את רעייתו, ואומר לה "שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד" (ואף המילה רעיה מופיעה בתנ"ך רק בשיר השירים). כשאנו קוראים את הפסוק הנזכר כיום, המילה "גלשו" מובנת לנו ללא קושי – הכוונה היא שהעיזים ירדו להן במורד, כשם שגולשים במגלשה. ברם, הבנה זו היא בת העברית החדשה. לאבותינו מילה זו הייתה הרבה פחות ברורה, וזאת בשל העובדה שכאמור היא אינה מופיעה בשום מקום אחר במקרא. 

כך למשל מביא מנחם בן סרוק במילונו: "אין למלה זאת דמיון בתורה, ופתרונו לפי עניינו כמו שנראו שעלו (!) מן הגלעד". מילונאי קדום נוסף, ר' יונה אבן ג'נאח, הציע פירוש אחר, על פי הערבית: "אפשר שיהיה עניינו הִשכימו בשחר, מלשון הערב שקורין לשחר ג'לס".

פירוש נוסף הציע רש"י, בעקבות הארמית. אונקלוס מתרגם את המילה "גיבח" בפרשת תזריע במילה "גליש", ובעקבות כך מציע רש"י ש"גלשו מהר גלעד" פירושו שכביכול גרמו להר להיראות כקירח: "כשהבהמות יורדות מן ההר נמצא ההר קירח וממורט מהם". בדומה לזה פירש רד"ק במילונו בשם אביו: "שגלשו… פירשו אדוני אבי ז״ל שנמרטו ונסרקו בינות עצי היער ונתייפו כאלו נסרקו במסרק".

 מדוע אפוא הפועל לגלוש מובן לנו באופן פשוט, בעוד לאבותינו הוא היה כספר החתום? נראה שהתשובה לכך היא המילה היידית גליטש (קרי: גליץ'), שפירושה – לגלוש, להחליק. דוברי היידיש, שהכירו את המילה גליטש, פירשו כך באופן אוטומטי את המילה המקראית הנדירה "גלשו", שכן פירוש זה מסתדר היטב בפשט הפסוקים – העיזים ירדו להן אט אט מהרי הגלעד, כאדם הגולש. כך, בתוך זמן קצר הפועל העברי "גלש" נטל אליו את שלל המשמעויות של חברו היידי הקרוב אליו בצליל, וכך נקראה הגלישה בשלג בשם זה, וכך גם גלישת הגלים וכו'. 

לכן, כשאנו שומעים את הילדים במתקני השעשועים אומרים להתגלץ' ואפילו מגלצ'ה – אין זה רק שיבוש חינני, אלא סוג של שימור של מקור המילה, הגליץ' ביידיש.

אפרתים מוגלשים

בפיוט של ר' אלעזר הקליר לפרשת החודש הוא כותב כך:

"דָּגוּל, קִדַּשְׁתּוֹ מִכָּל חֳדָשִׁים

וְהִנְחַלְתּוֹ לִקְדוֹשִׁים

הֱיוֹת בּוֹ מַקְדִּישִׁים

הִזְמַנְתָּ לְשָׁלִישִׁים

לְאֶפְרָתִים מֻגְלָשִׁים

לִמְנוֹת עַד שְׁלוֹשִׁים".

האפרתים המוגלשים כאן הם עם ישראל, על פי לשון הפסוק הנזכר משיר השירים, שדימה את ישראל לעיזים הגולשות מן ההר. 

וכך חותם הקליר את פיוטו:

"וּבוֹ (=בחודש ניסן) תַּפִּיל קְדֵשִׁים (כינוי לאויבים)

וְתַחְמֹל עַל צֹאן קָדָשִׁים

בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים".

ואין לנו אלא לומר – אמן ואמן.