חייהם של תושבי הגולן הפכו בשנים האחרונות לרעשניים יותר בעקבות הגברת היקף האימונים של צה"ל בשטחי האש באזור. כ־70 אחוזים מאדמות הגולן משמשים לאימונים באש חיה של כוחות הנערכים למלחמה; הדבר גורם לא אחת למטרדי רעש, לחסימות כבישים ולפגיעה בחי ובצומח.
באוגדת הבשן, הפועלת במרחבי הגולן והחרמון, מובילים מיזם חדש, ראשון מסוגו, להסדרת ממשק החיים בין האוכלוסייה האזרחית לצבא בכל הקשור למרחבי האימונים הגדולים. בתוכנית, המכונה "גאולת הארץ", נכללים מגוון צעדים למען האוכלוסייה האזרחית, ובהם מזעור פגיעה בעתיקות ובערכי טבע, צמצום "משפכי ירי" המונעים תנועה בכבישים במהלך תרגילים, מהלכים למניעת שרפות, והסדרת שעות האימונים בלילה כדי למנוע הפרעה לשנתם של התושבים.
"זה אחד האתגרים המורכבים ביותר שנתקלתי בהם בעשרים שנות השירות הצבאי שלי", אומר רס"ן משה בראל, קצין ההדרכה והאימונים של אוגדת הבשן, שיצר את המתווה יחד עם מפקד האוגדה תא"ל רומן גופמן. אחרי מלחמת לבנון השנייה הגביר צה"ל במידה ניכרת את האימונים לקראת מלחמה בצפון, ובאוגדת הבשן הבינו לדברי בראל שמשימת ניהול שטחי האש לא יכולה להיות עוד "משימה צדדית", אלא יש להקדיש לה קשב רב. בכל רגע נתון מתאמנות בגולן לפחות שתי חטיבות חי"ר או שריון, ויש לנהל את חלוקת השטח ביניהן ואת הממשק שלהן עם התושבים ועם ערכי הנוף באזור.
בראל, המשרת בתפקידו כשנתיים, הוביל לפני כשמונה חודשים תהליך ל"טיפול זוגי", כלשונו, של תושבי הגולן וצה"ל. "הבאנו את כל הרשויות וארגוני שמירת הטבע והעתיקות והבוקרים והחקלאים, והעלינו את כל הבעיות לשולחן הדיונים", הוא מספר. "בשורה התחתונה הבנו שהבעיה המרכזית והקריטית היא האמון, שנשחק במשך השנים".
הצבא, אומר בראל, הוא גוף מגושם הפוגע בחי, בצומח ובדומם מתוך חוסר מודעות. במשך השנים ובמסגרת צורכי האימונים ובטיחותם, התרחבו האזורים שנסגרו בפני הציבור, גבר הירי הרועם בשעות הלילה, ונוצרה פגיעה בחיות הבר ובעתיקות. מצד שני, ההכנות לאימונים נכרכו יותר ויותר בתיאומים מול גורמים אזרחיים רבים, וכל אימון נעשה כמעט בלתי אפשרי.
"במשך השנים למדנו לתמרן בין הצרכים הרבים של החטיבות הלוחמות, שזקוקות לשטחי האימונים, ובין אינספור הגורמים האזרחיים שצריך לתאם מולם את מתווי האימונים, אבל לא הייתה הבנה הוליסטית. למשל, כשהיחידות סיימו את האימונים אף אחד לא בא לבדוק אם פינו אחריהן את הזבל והאם גרמנו נזקים למטעים", מסביר רס"ן בראל.
הוא עצמו יליד מושב דישון בגליל, ומכיר את אופי ההתיישבות העובדת ואת צורכי החקלאים. "'גאולת הארץ' הוא שם שנשמע יומרני", מודה בראל, "אבל הרעיון מאחוריו הוא להסדיר מחדש את תוואי השטח שאנחנו מתאמנים בו, ולאפשר את ניצולו ביעילות הרבה ביותר ובלי להפריע לתושבים שלא לצורך. שטחי הגולן הם שמורת טבע אחת גדולה, עם אוצרות עתיקות, יש כאן בוקרים שרועים עדרי בקר וחקלאים שמגדלים עצים במטעים ומטיילים. אין לנו ברירה אלא לשמור על כל זה ולאזן את המתח העדין בין הצרכים של כל הגורמים. אנחנו מנהלים 'טבלת צדק' עדינה שמבקשת לתת פתרון לצורכי הצבא, למען שמירת הכשירות למלחמה, תוך מניעת פגיעה בהתיישבות".בין השינויים שכבר ניכרים בשטח הוא מצביע על הקמת סיירת פקחים מיוחדת של תושבי הגולן, האמונים על אכיפת הנחיות האימונים, ובעלי סמכות לעצור תרגילים המתקיימים שלא על פי הנהלים. ליחידת "סיירי הבשן" גויסו עד כה עשרה אנשי מילואים, שיוכשרו ויוסמכו לתהליכי בקרה, שליטה ואכיפה על כוחות צבא ואזרחים.
ניר רווח, רכז הביטחון של המושב שעל, מתנדב זה כחצי שנה ב"סיירי הבשן". "שגרת החיים של התושבים בגולן השתנתה לגמרי מבחינת החוויה מול הצבא בשטחי האימונים", הוא מעיד. "אנחנו מסיירים בשטח, חוברים ליחידות המתאמנות ומוודאים שהאימונים נערכים לפי הנהלים. אנחנו עורכים למפקדים 'הכרת שטח' במקום הימצאם, ומסבירים להם איך פעילותם מורגשת בצד השני, מבחינת האזרחים שירי בקרבת הבית שלהם בשתיים לפנות בוקר פוגע מאוד באיכות החיים שלהם. או למשל, שאם טנקים עוברים על כביש אזרחי באמצע תרגיל ומלכלכים אותו בבוץ, יש לנקות אחריו, כדי לוודא שהבוץ לא מסכן את כלי הרכב שעוברים בו כשהוא נפתח לתנועה".
לא אחת נדרש רווח לעצור אימונים ולהתריע, ולא רק מפני פגיעה סביבתית אלא גם כדי למנוע סיכון חיים: "בשבוע שעבר הגעתי לסיור באזור מרכז הגולן, וזיהיתי שני חיילים שחוסמים את הכביש בכניסה לאחד היישובים. הם הסבירו שקיבלו הנחיה לחסום את הכביש, אבל במפות של התרגיל של היחידה שלהם ראיתי שהם חסמו את הכביש במקום הלא נכון, לכיוון דרום ולא צפון. במקרה אחר, בארבע בבוקר ירו בלי תיאום, והייתי צריך להעיר את קציני המטה והאוגדה, להרים דגל אדום ולעצור את התרגיל".
אפליקציה חדשה שפותחה במשך חצי שנה, "תיאום בקליק", משמשת את כוחות הצבא והגורמים האזרחיים כדי להסדיר את הקשר בין היחידות המתאמנות ובין חקלאים ואנשי רשות שמורות הטבע והגנים שפועלים בשטח. בכל פעם שכוח צבאי מגיע לשטח, כל המשתמשים באפליקציה "מחוברים" ללוח הפעילות שלו ויודעים מתי יש אימון פגזים ארטילרי, למשל, שבו נדרשים הבוקרים להוציא את הפרות משטח האש.
לאחר חג הפסח יחלו עבודות להכשרת שישה מתחמי מטווחים שיאפשרו לכוחות המתאמנים בירי לפעול הרחק מכל מקום יישוב, לצורך שמירה על הבטיחות ועל השקט.
