הטלטלה במערכת הפוליטית עלולה לפגוע בסדרת מהלכים שמקדמת הממשלה הנוכחית, ובהם הרפורמות שמוביל השר מתן כהנא בתחום שירותי הדת בישראל. אחרי מאבקים מתמשכים מול הרבנות הראשית עברה הרפורמה בכשרות כחלק מתקציב המדינה, וכעת נמצאת על הפרק הרפורמה בגיור, שככל הנראה תוקפא בעקבות פרישתה של ח"כ עידית סילמן, חברתו לסיעה של כהנא. במציאות הנוכחית, נראה שחלון ההזדמנויות להעברתו של חוק גיור חדש נזסגר. בממשלה אחרת, שמפלגות חרדיות צפויות להיות חברות בה, יהיה קשה להעביר רפורמה מסוג זה.
עם זאת, לפני כשלושה שבועות עוד הספיק כהנא להעביר רפורמה מקיפה אחרת, במועצות הדתיות: במסגרת המהלך מונו 16 ראשי מועצות דתיות חדשים, ש־40 אחוז מהם נשים, ונקצבה כהונתם של כ־90 יושבי ראש ממונים במועצות הדתיות. המינויים בוצעו בעקבות מכרז שנפתח להגשת מועמדויות לתפקיד ממונה המועצה הדתית בשורה ארוכה של יישובים ברחבי הארץ, לפי קריטריונים מקצועיים.
החוק קובע שפעם בחמש שנים, לאחר הבחירות לרשויות המקומיות, ימונה הרכב חדש למועצה הדתית, שהיא הגוף הבוחר את ראש המועצה הדתית. במועצה יושבים נציגי מועצת העיר, נציגי השר ונציג אחד של רב העיר. אם הם לא מגיעים להסכמה בדבר זהותו של היו"ר, ההכרעה עוברת לשיקול דעתו של שר הדתות והוא ממנה את ראש המועצה הדתית. כך קורה גם כשמועצה דתית אינה מתפקדת בפועל. לשר לשירותי הדת יש אפוא שליטה מוחלטת כמעט במינוי ראשי המועצות הדתיות.
בין השאר מינה כהנא את שלומי בן־דהן במעלות, משה פניגשטיין בחדרה, נועם אהרון בקריית־עקרון, ארז חפץ ברמת־השרון, ברוך גליס בנשר, אבי בטיטו ביהוד, אבי בלושטיין בנהריה, ליאור פרישמן ברחובות.
בעקבות החלטת כהנא על פתיחת השורות, כרבע ממאתיים המועמדים שניגשו למכרז היו נשים. בין הנשים שמונו לעמוד בראשות מועצות דתיות: רבקה עזריאל בבנימינה, רות קבסה בכפר־יונה, תרצה גרינפלד בנתניה ויעל בן־שלמה במזכרת־בתיה.
במפלגות האופוזיציה ניסו להיאבק במינויים לפני שהוכרזו, וגם כעת מנסים להביא לביטולם ממגוון נימוקים. כמה מהמינויים של כהנא נתקלו בקשיים מוניציפליים, שהגיעו גם לזירה המשפטית: עתירות הוגשו נגד מינוי למשרות שלאורך השנים החזיקו בהן אנשי ש"ס וכעת עוברות לידי בני המגזר הדתי־לאומי.
את הקרב נגד המינויים מוביל ח"כ חיים ביטון, מנכ"ל תנועת מש"ס, שטוען לשחיתות. לדבריו, כהנא "לחץ בכל דרך אפשרית על ראשי ערים: תנו לי שם של אישה שתעמוד בראשות המועצה ואמנה אותה, לא משנה מי היא. העיקר שתהיה אישה. לא ננוח ולא נשתוק עד לחשיפת פרצופם האמיתי של הפוגעים בדת ובמסורת", הוא מבטיח.
ביטון התקשר לראשי רשויות וביקש מהם לעתור לבית המשפט נגד חלק מהמינויים. היו שסירבו, אך אחרים הגישו עתירות; רובן צפויות להידחות. בשבועות האחרונים דחו בתי המשפט ארבע עתירות למתן צו ביניים שיורה לשר כהנא להימנע מהמינויים.
כאשר סיעת ש"ס קיבלה לשליטתה את המשרד לשירותי הדת לפני כשבע שנים, גם היא התמקדה במינוי ראשי המועצות הדתיות – תפקיד שגובה השכר בו נע בין 11 אלף ל־22 אלף שקלים, בהתאם למספר התושבים במועצה. ליו"ר המועצה הדתית סמכויות רבות במינויים ובחלוקת תקציבים, וחלק מראשי המועצות חברים גם בגוף הבוחר את הרב הראשי לישראל ואת מועצת הרבנות הראשית.
אף שהחוק מחייב למנות הרכב חדש למועצה הדתית פעם בחמש שנים, מאז הבחירות לרשויות המקומיות בסוף אוקטובר 2018, חוּדש הרכבן של 16 מועצות דתיות בלבד מתוך 130 בכל רחבי הארץ – כ־12 אחוזים בלבד מהמועצות הדתיות כולן. משיחות רקע עולה הטענה כי ש"ס חתרה לשמר את הקיפאון, ובכך לשמר את הרוב בגוף הבוחר את הרב הראשי ואת חברי מועצת הרבנות. כהנא לעומת זאת שואף לשנות את המצב הזה.
אחד המינויים שעוררו סערה הוא מינויה של אסתר מאיר לראשות המועצה הדתית בבית־שמש. בעירייה זועמים על ההחלטה ה"חד־צדדית" לדבריהם: ראש העיר ד"ר עליזה בלוך טוענת שהשר אינו מכיר את מרקם החיים בעיר. "הוא בחר להתעלם מ־15 אלף תושבי העיר, ומתוך דחף בלתי נשלט מקבל החלטות הפוגעות באיזון בחיי הדת, שנרקם מתוך רצון לבנות גשר וחיים משותפים", היא אומרת. מקורות בכירים המעורים בנעשה בעיר טענו שהצדדים אינם מצליחים למנות הרכב בשל המחלוקת המתמשכת בין אגודת ישראל לש"ס, ובלשכת כהנא ניצלו את המבוכה ומינו את מאיר. בלוך אמרה שתפעל לכנס את מליאת המועצה ותמשיך לפעול לאישור הרכב המועצה הדתית.
אחדים מהממונים הם חברי מרכז הבית היהודי בהווה ולשעבר; ח"כ משה ארבל מש"ס שלח מכתב לעו"ד גליה קליין, היועצת המשפטית למשרד לשירותי הדת, ובו הדגיש ש"הנחיות מנכ"ל המשרד לשירותי הדת קובעות שרק במקרים חריגים ניתן למנות ממונה בעל זיקה פוליטית, וגם זאת רק במקרים שנמצא כי יש לו כישורים מיוחדים בתחומי פעילות המועצה הדתית. ככל שאני מזהה, ספק רב אם ניתן להצדיק את סידור העבודה הסיטונאי כעומד בלשון וברוח ההנחיות".
קליין השיבה שהמינויים קיבלו את כלל האישורים המשפטיים הנדרשים, לרבות בענייני הזיקה הפוליטית, אולם הסכימה לבקשה לקבל מידע ספציפי על מועמדים שנבחנו בייעוץ המשפטי. ארבל לא קיבל את התשובה, ופנה למבקר המדינה במכתב הטוען ש"השר לא בחל במינוי מקורבים רבים בעלי זיקה פוליטית מובהקת לתפקיד החשוב של הממונה על המועצה הדתית".
בין הממונים נמצא גם בן־ציון ארביב, גזבר מפלגת הבית היהודי בימים שראש הממשלה נפתלי בנט עמד בראשה: הוא מונה למורשה החתימה של המועצה הדתית בשדרות ולראש המועצה הדתית בערד. לראש המועצה הדתית במרחבים מונה יועצו הבכיר לשעבר של בנט, עמיחי סיבוני, לאחר שחוות דעת של הלשכה המשפטית במועצה דיווחה על אי סדרים תקציביים בכהונת קודמו. בשדות־נגב מונתה לראש המועצה הדתית אוריה ברוכי, אך רבנים באזור פנו אל ח"כ שלמה קרעי מהליכוד, תושב זִמרת, שישפיע על השר כהנא לחזור בו מהמינוי. לטענתם, מועמד אחר עבר את התהליך תחת משרד הדתות; מלבד זאת, הם מעדיפים לעבוד מול איש מקצוע שהם מכירים ולא עם אישה. ראש מועצת שדות־נגב תמיר עידאן ביקש מהשר לחשוב שוב על המינוי, אך בלשכה סירבו לחזור בהם.
לא רק בש"ס אלא גם במפלגת הציונות הדתית מותחים ביקורת על המינויים. "אנו מקבלים פניות רבות מהשטח עם מורת רוח גדולה ממינויים פוליטיים ולא מקצועיים של שר הדתות", אומר מנכ"ל המפלגה יהודה ולד. "רבנים, חברי מועצות העיר, חברי גרעינים תורניים ותושבים קובלים על כך שהשר פועל בדורסנות וממנה אנשים מבלי להתייעץ עם הגורמים הרלוונטיים בעיריות ובמועצות ובלי להיות קשוב לתושבי המקום".
מלשכת שר הדתות נמסר: "השר כהנא הודיע לפני חצי שנה שיקצוב את כהונתם של כלל הממונים במועצות הדתיות. בזמן הזה הפציר השר ארבע פעמים בראשי הרשויות שיחלו בהליך המקובל לבחירת ההרכב ליו"ר מועצה דתית. רשויות רבות פנו לשר כדי לקדם הרכבים, והשר והמשרד פועלים לקדם את ההרכבים. בעשרת חודשי כהונתו הביא השר כבר לשלושים הרכבים, יותר משעשו קודמיו בארבע שנים.
"השר יצא למהלך רוחבי במועצות הדתיות שהביא להקשחת הקריטריונים ולמינוי נשים. בימים אלו המשרד מסיים את הליך המינויים החדשים. השר יסייע לכל עיר או מועצה שיבחרו ללכת בדרך המלך של כינון הרכב".
