יו"ר ועדת חוקה ח"כ גלעד קריב סירב לעלות להצבעה את תקנות חוק החרם, בניגוד לעמדת הקואליציה. המשמעות: חברות וארגונים הפועלים נגד מדינת ישראל יוכלו להמשיך לקבל הטבות מס.
ארבעים חברי כנסת חתמו במכתב מיוחד לשר האוצר ולשר המשפטים לאשר את תקנות חוק החרם, עליהם חתמו השניים. התקנות הונחו על שולחן ועדת החוקה אולם יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב סרב לכנס את הוועדה במטרה לדון בתקנות. לאחר לחץ מסיבי ומכתב של שליש מחברי הוועדה אולץ ח"כ קריב לקיים דיון בעל כורחו.
במהלך הדיון עלה כי עומד רוב בוועדה בעד החוק, לאור זאת הודה קריב כי בשל עמדותיו בשמאל הוא נמנע מלקיים על כך הצבעה ובשביל לדחות זאת יקיים עוד ועוד דיונים. חברי הכנסת בוועדה מתחו ביקורת רבה על עמדתו. ח"כ אורית סטרוק הודיעה ש"מדובר בהצגה" והיא איננה מתכוונת להשתתף בה ולאחר מכן יצאה מהדיון. כך גם ח"כ משה ארבל שמתח ביקורת חריפה וציין שיש 169 עובדים של בן אנד ג'ריס שנמצאים בסכנת סגירה, צופים בדיון ומבקשים תשובות אך יו"ר הוועדה מסרב לעזור להם. מצד שני, ח"כ גבי לסקי הודיעה שהיא תגיש אף הצעת חוק לבטל את חוק החרם בטענה שאיננו חוקתי.
במהלך הדיון אמר נציג משרד החוץ, רון ברומר, המכהן כראש חטיבת המאבק בדה-לגיטימציה במשרד החוץ, שהם קוראים לוועדה לא לאשר את התקנות: "לכל פעולה ממשלתית במאבק הנכון והצודק בכל יוזמת חרם נגד ישראל יש השלכות מדיניות, הסברתיות, בקרב מדינות יעד חשובות לנו, ולאור העובדה שלא התקיים דיון עם שר החוץ ועם משרד החוץ בנושא, נבקש לא לקדם את התקנות בנושא עד שיתקיים דיון בין משרדי מעמיק בעניין שייקח בחשבון את עמדתו של משרד החוץ על השלכותיהן". דבריו עוררו את חמתם של הח"כים שראו בכך עמדה של השר יאיר לפיד בניגוד למהלכים של סער וליברמן.
מנכ"ל חברת בן אנד גריז ישראל אבי זינגר תקף את המדיניות ואמר: "אני חמש שנים נלחם בחרם לבד . המדינה שהבטיחה לי עזרה ולא עומדת בעדי. המדינה דורשת ממדינות בעולם לפעול נגד יונילוור אבל מסרבת לפעול בעצמה".
שי גליק מנכ"ל בצלמו מסר: "יום אחרי הפיגוע הקשה בחר ח"כ גלעד קריב לחבור לתנועת החרם שתומכת בטרור. הטרור והחרם שזורים זה בזה. במקום שיצא מהוועדה החלטה נחרצת נגד הטרור החרם והשנאה יצא ההיפך. מיסמוס וחוזר הרתעה ובעיקר הבנה שמדינת ישראל תמשיך לגרור רגליים בעניין".
תקנות החרם נועדו להסדיר הליך מינהלי של הגבלת השתתפות במכרז או מניעת הטבות ממי שנמצא כי פרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל, או מי שהתחייב להשתתף בחרם כאמור. מטרת התקנות המוצעות היא לקבוע הליך מינהלי סדור הכולל בחינה מקיפה, יידוע מנומק ומתן זכות טיעון לגורם הקורא לחרם, וכן מתן מסגרת להבניית שיקול הדעת של הגורמים המינהליים בבואם לבחון הגבלת השתתפות או מניעת הטבות.
