בית המשפט המחוזי בחיפה גזר אתמול (ב') 12 חודשי מאסר על בילאל חילואני (34) מעכו שהודה והורשע במעורבות בלינץ' במור ג'אנשווילי במהלך פרעות שומר החומות. ג'נאשווילי נקלע למארב ברחוב יאנוש קורצ'אק בעיר והמונים תקפו אותו לאחר שניסה להימלט ופגע באחד המתפרעים.
מגזר הדין עולה כי לחילואני הרשעות קודמות בתיקי אלימות ועבירות רכוש.
"שום עונש לא יגליד את הפצעים ואת הטראומה שיש לי בלב" אמר אמש ג'אנשווילי לאתר מקור ראשון בתגובה לגזר הדין. לדבריו, הוא חשש מאוד מעונש מקל, בדומה לתיקים קודמים, אך לבסוף יצא מעודד: "רק רף ענישה גבוה ירתיע מאירועים כאלו בעתיד, וזה עשה לי נחת לראות אמירה כזו של בית המשפט שמכיר בחומרת המעשים וקבע רף כזה של ענישה, גם אם לא היה למחבל הזה מגע ישיר איתי".
לדבריו, "אני מקווה שבמערכת המשפט ימשיכו בקו הזה, בעידוד בית המשפט העליון, ויבינו את האחריות שעל כתפיהם ואת צו השעה שלא להתעלם מחומרת האירועים. כשבילאל חילוואני התפרע ביחד עם ההמונים שניסו לרצוח אותי הם עשו זאת על רקע גזעני לאומני. לא מדרישת 'לחם עבודה' אלא בקריאות 'איטבאח אל-יהוד'. השופטים לא התעלמו מזה".
על פי כתב האישום במהלך המהומות הקטלניות, דקות ספורות אחרי שבוצע לינץ' באלעד ברזילי כמה מאות מטרים מהזירה, שילהב חילואני את ההמונים שהיכו וניסו לרצוח את ג'אנשווילי בידיים חשופות, בסלעים ומוטות ברזל. הוא צעק לעברם "הילד מת הילד מת", בכוונה לצעיר שנפגע בזמן המנוסה של ג'אנשווילי כשאיבד שליטה ברכבו – זאת למרות שהצעיר התהלך על רגליו ונתמך בידי חבריו. ג'אנשווילי נפצע קשות ונותר משותק בגפיו ובמצב רפואי מורכב.
למרות שהורשע בעבירת התפרעות בלבד, דרשו בפרקליטות מחוז חיפה להטיל על חילואני שנת מאסר, מכיוון ש"יש לתת את הדגש לפוטנציאל הנזק והסכנה שטמונים לציבור מהתנהגות זאת" ולהסלמת האלימות בעקבות קריאותיו. בפרקליטות סרבו להעמידו לדין בגין עבירות ממניע גזעני שיאפשרו את החמרת עונשו וזאת למרות שבכתב הדין צוין בפירוש כי מעשיו בוצעו על רקע לאומני. בפרקליטות הסבירו כי לשיטתם "עבירת ההתפרעות אינה נכללת בסוג העבירות שלגביהן ניתן לייחס את סעיף העבירה הגזענית".
חילואני טען להגנתו בדיון כי הוא חבר להמון המתפרעים בצורה ספונטנית ולא מתוכננת וכי צעק "הילד מת הילד מת" מתוך סערת רגשות ולא מתוך מטרה "לשלהב את ההמון" לנקמה. עוד טען שהעבירה בה הודה והורשע היא עבירה קלה שהעונש המרבי עליה הוא שנתיים מאסר.
בהכרעת הדין העבירו שופטי המחוזי יחיאל ליפשיץ, גלית ציגלר ושמואל מנדלבום ביקורת על פרקליטות המדינה שסירבה להאשים את חלאוני בסעיף גזענות – שהיה מכפיל את עונשו – וטענו כי אין לעמדה הזו בסיס. "מעשיו של הנאשם נופלים לכאורה לגדר 'בריונות ותקלה לציבור'", קבעו השופטים אך ציינו שבשל העובדה שבפרקליטות לא דרשו להכיר במעשיו כמעשים גזעניים לאומניים "היא תעמוד לחובתו כנתון עובדתי בלבד".
בפסיקתם הסתמכו השופטים בין השאר על החלטת העליון בערעור התקדימי בפרשת אסווד מעכו שבית המשפט המחוזי בחיפה הטילו עליו 12 חודשי מאסר בגין חלקו בהתפרעויות האלימות הלאומניות בעכו ובעליון הוחמר עונשו ל-22 חודשים, ונקבע כי אין להתייחס בשוויון נפש ובקלות דעת לעוצמת האירועים האלימים שעה שמדינת ישראל הייתה תחת מלחמה וירי טילים מרצועת עזה ומהומות פנימיות ברחבי המדינה.
שופטי המחוזי קבעו כי אלמלא הודה חלאוני בכתב האישום, "העונש שהיה מוטל עליו היה כבד יותר" והחליטו כאמור לגזור עליו 12 חודשים מאסר כאשר תקופת מעצרו בת חודשיים תנוכה מהסך. כמו כן הוטלו עליו עונשי מאסר על תנאי.
