המשכורת הראשונה של מנכ"ל בן אנד ג'ריס

"אחד הפריטים המשמעותיים במשרד שלי הוא תמונה שלי עם שני החברים שלי לשעבר, בן כהן וג'רי גרינפילד. היא צולמה לפני כשנתיים בכנס בארה"ב שאליו מגיעים זכיינים מכל העולם", אומר אבי זינגר, מנהל בן אנד ג'ריס ישראל. "ב־34 השנים האחרונות החמצתי את הכנס הזה רק פעמיים –

אחת מהן הייתה במלחמת המפרץ. החברות שלנו התחילה בשנת 1985. מישהו קישר ביני ובין בן, והגעתי לדירת הסטודיו שלו, נטולת הספות. ישבנו על השטיח וסיפרתי לו שאני רוצה להביא את הגלידה שלהם לארץ, כי אני מת עליה ואין כאן גלידה איכותית. נוצרה בינינו חברות קרובה, גם בין המשפחות.

"כשאני מסתכל על התמונה הזאת, אני נזכר בעשרות השנים שהיינו ביחסים מעולים. מצד שני, אני מתמלא בשאלות – איך ייתכן שאחרי כל הקשר הקרוב הזה הגענו לאן שהגענו, רק בגלל לחץ פוליטי שהופעל עליהם. הם פשוט שכחו הכול ובחרו להיכנע, במחיר שאני, 169 העובדים וכל הספקים ניזרק מתחת לאוטובוס. זה שיעור לחיים: יש אנשים שנחשבים לחברים, אבל הם פשוט לא".

כשהתחלתי, גם בן וג'רי היו בתחילת דרכם, ולא היה להם זמן לכל מיני שאלות שלי. הייתי שם במחלקת הפיתוח, והם נתנו לי את ספר בסיסי בנושא גלידה ואמרו: לפני שאתה מצלצל תסתכל, סביר להניח שהתשובה נמצאת כאן. זה פתר לי הרבה שאלות. כבר 30 שנה לא פתחתי את הספר הזה, אבל הוא מאוד עזר לי בתחילת הדרך

ב־19 ביולי 2021 הודיעה חברת הגלידות העולמית בן אנד ג'ריס על כוונתה להפסיק את מכירת מוצריה בשטחי יהודה ושומרון. זינגר סירב להיענות לדרישה, והחברה הודיעה על סיום הזיכיון שלו בסוף שנת 2022.

הפרשה עוררה סערה גדולה בעולם, ומניית יוניליוור, הבעלים של בן אנד ג'ריס, ירדה בחדות וממשיכה לרדת בעקביות. הירידה נבעה בין היתר מהתגייסות של מדינות רבות בארה"ב לטובת ישראל. אותן מדינות, בהן ניו־יורק, ניו־ג'רזי, טקסס, אריזונה ופלורידה,  משכו את קרנות הפנסיה וההשקעה מהמניה והביאו להתרסקותה.

"הלחץ על בן אנד ג'ריס העולמית מופעל כבר עשר שנים. בתקופה הזאת הציפו את מועצת המנהלים והעובדים בדיסאינפורמציה על אפרטהייד שכביכול קיים בישראל. במשך השנים האלה הצלחתי לשכנע אותם לבוא ולהיווכח שאין כאן אפרטהייד. מכיוון שהביקורים האלה היו ידועים מראש, היו מי שחיברו אותם גם לארגונים אנטי־ישראליים. עצוב שאנחנו נאבקים כל הזמן על קיומנו, ושיש כאלה בתוכנו שפועלים להחריב אותנו ולהשחיר את פנינו. אחרי כל ביקור כזה הם היו מגיעים למסקנה שהעניין מורכב, לא שחור או לבן".

פרויקט One Love, שאני מאוד גאה בו, הוקם בהשראת פרויקט להנצחת מורשת האהבה, השמחה והתרומה לקהילה של בוב מארלי, שקידמו בן אנד ג'ריס באירופה. ביקשנו לעשות דבר דומה, שהתמלוגים ממנו יופנו לקהילה האתיופית בישראל. היה קשה לשכנע את משפחת מארלי, אבל בסוף הצלחתי. קיימנו ימי חלוקת גלידה בכל הארץ, וכשהבן של בוב, זיגי, היה בארץ, הפגשנו אותו עם קבוצה של בני נוער. זה היה מעורר השראה.

מנהלי החברה היו מרוצים מהפעילות של הזכיין בארץ, אומר זינגר, מצורת העבודה וממגוון העובדים: עולים חדשים, פליטים מסודן ועוד. "אימצנו את כל הערכים שלהם. אנחנו לוקחים שירות מאותם ספקים, קונים מחקלאים במדינות עולם שלישי חומרים בלי שינויים גנטיים. גם ברמה התפעולית, אין חברה אחרת שמתיימרת לפעול ככה. אם במשך השנים היינו עושים פעולה שלא עומדת בסטנדרטים שלהם – הייתי מבין את הביקורת. אבל במשך 35 שנה קיבלנו רק תשבחות בכל הפרמטרים".

אם כך, המהלך סותר את האינטרס של החברה. זה צעד אידאולוגי נטו?
"זה לא עניין אידאולוגי. רוב המוצרים שנמכרים ביו"ש, נמכרים לפלסטינים. כשהם מסרבים למכור כאן זה פוגע באוכלוסייה שבעבורה הם כביכול פועלים. אלה לא ערכים, הם פשוט נכנעו ללחץ פוליטי. אם הם היו אומרים – בסולם הערכים שלנו, מה שקורה בישראל הוא האירוע הכי חמור שיש, ולכן בחרנו לפעול כך – היה אפשר לחשוב שזה צעד אידאולוגי. אבל זה לא מה שקרה. חברת יוניליוור, הבעלים של בן אנד ג'ריס, מוכרת בכל יו"ש. איך זה מסתדר עם הטענה שזו פגיעה בפלסטינים?

"כעת אני תובע אותם בבית המשפט המחוזי בניו־ג'רזי, כי הדרישה שלהם אינה חוקית. הם לא יכולים לדרוש ממני לעבור על החוק. בתביעה אנו מבקשים להוציא צו מניעה שיאפשר את המשך הפעילות. הרבה גופים בעולם עוזרים לנו עם התביעה, ארגונים יהודיים ופרו־ישראליים שממש נלחמים בחירוף נפש. אני מקווה שגם ממשלת ישראל תתעורר ותבין שיש מלחמות עם איראן ומלחמה באוקראינה אבל הכול מתחבר. אם היא איבדה את ההרתעה שלה עם יוניליוור, היא תאבד אותה שוב".

"איך ייתכן שלמרות הקשר הקרוב ביני ובין בן וג'רי הגענו לאן שהגענו, רק בגלל לחץ פוליטי? הם פשוט שכחו הכול ובחרו להיכנע, במחיר שאני, העובדים וכל הספקים ניזרק מתחת לאוטובוס"

יש לך כעס על הרשויות בישראל?
"האירוע הזה מלמד אותנו משהו חשוב מאוד כמדינה. אחרי ההצלחה של ה־BDS עם בן אנד ג'ריס, אין סיבה שהם לא יצליחו בפעם הבאה עם כל חברה גלובלית אחרת שפועלת בישראל. איפה ההרתעה שלנו? ממשלת ישראל לא עשתה כלום חוץ מבאותו שבוע שהאירוע קרה. ראש הממשלה בנט הרים טלפון למנכ"ל יוניליוור, שר החוץ יצא בהצהרה ו־90 חברי כנסת חתמו על מכתב שבו הם דורשים מיוניליוור לחזור בה מההחלטה. אבל הם לא התייחסו. התנהלות כזאת היא לא הרתעה. אם חברה אחרת מסתכלת מהצד ורואה את הרפיסות מול יוניליוור, היא לא תחשוש להצטרף לחגיגה".

 מדי יום אני צריך להגיע מתל־אביב לבאר־טוביה, וכל בוקר וערב זו מלחמה. האפליקציה שאני מתעורר איתה היא וייז – למצוא את המסלול הכי טוב. אני גם מציץ בקבוצת הווטסאפ המשפחתית לראות שכולם מתפקדים ויוצאים לדרכם

איך היית רוצה שהממשלה תפעל?
"הייתי רוצה שלא אני אלך ואתבע ואתחנן בפני ארגונים יהודיים בארה"ב לצאת למלחמה הזאת. בנוסף, יש כאן חברה בינלאומית שמוכרת ומספקת מוצרים שלה לגורמים ממשלתיים, ומקבלת כל מיני הטבות שכל חברה מקבלת. הם יכולים לקרוא לה ולשאול – איך ייתכן שמצד אחד אתם מחרימים אותנו ומצד שני אתם ממשיכים למכור כאן ולהרוויח? זה לא שיש לי אג'נדה פוליטית. אני מנהל משרד שמתפרנסים ממנו אלפי אזרחים – וכלום. בגלל שאנחנו לא שורפים צמיגים לא רואים אותנו".

דוגמה נוספת לגרירת הרגליים של הממשלה בסוגיה היא העובדה ש"חוק החרם" עבר בכנסת בשנת 2011, אולם טרם הובא לאישור בוועדת החוקה. מדובר בחוק שמאפשר לממשלת ישראל להטיל סנקציות על חברות שקוראות לחרם באמצעות השתתפות במכרזים ושלילית הטבות רגולטוריות. שר האוצר ליברמן ושר המשפטים סער אישרו את התקנות, אולם החוק צריך להיות מאושר בוועדת החוקה. דיון ראשון בנושא נקבע ליום רביעי הקרוב.

"אני נגד חרמות, אני לא רוצה שיחרימו אותי. אני לא רוצה שאף אחד ייפגע. אבל הממשלה צריכה להבין שזה מפעל בפריפריה, שצריך להגן עליו, וגם שיש כאן אירוע מדיני ברמה הכי גבוהה. אם היא לא עושה כלום זו מפולת, מחר זו תהיה חברת הייטק. בעולם יש חשש מהקהילה הפרו־ישראלית. היא נלחמת. אבל בארץ – כלום".

כיצד הציבור הישראלי יכול להירתם לטובת הסיפור הזה?
"אני מצפה מהציבור בישראל להבין את ההבדל בין בן אנד ג'ריס בישראל לבן אנד ג'ריס בארה"ב. אנחנו לא האנשים הרעים".

אתה מתכוון להחליף את המותג, או להקים מותג חדש?
"המותג הזה הוא החיים שלי ושל המשפחה שלי. כל מה שאנחנו נושמים זה בן אנד ג'ריס. אבל כגודל האהבה כך גודל הפגיעה. מבחינתנו זו הייתה חברה מושלמת. מבחינת חומרי גלם, ספקים, דואגת לחברה ולקהילה. ואז אתה רואה למה הופכת חברה כזאת מושלמת, בגלל לחצים פוליטיים. יש כל מיני מחשבות והצעות. מכל העולם באים אלינו עם רצון לעזור, אבל אי אפשר להיות במלחמה כזאת כי זו מלחמת עולם. האמת איתנו. אני מאמין שאנחנו נמשיך כאן ונראה לאן אנחנו מתגלגלים".