"ערבות ישראל", זה שמו של מבצע חילוץ היהודים מאוקראינה לישראל. על פי ההערכות, בערי אוקראינה חיים כ־200 אלף זכאי חוק השבות – יהודים בעצמם או בני משפחותיהם. לפני המלחמה שהו באוקראינה כ־12 אלף בעלי אזרחות ישראלית, וכעת עדיין נמצאים שם כ־4,500 ישראלים, חלקם מבחירה. כ־5,500 מהישראלים שנמלטו מהמדינה בשלושת השבועות האחרונים שבו לארץ.
עד כה הגיעו ארצה רק כמה עשרות אוקראינים שאינם אזרחי ישראל. במשרד הקליטה מתכוננים לקבל בשבוע הבא עוד כמה מאות. כבר ביום ראשון צפויות לנחות בארץ שלוש טיסות עם כ־300 עולים – שתיים מהן מוורשה ומקישינב, ועוד טיסה של כמאה ילדים יתומים בחסות חב"ד שתמריא מיאשי שברומניה. העולים, פליטי מלחמה מאוקראינה, נקלטו במרכזי העלייה של הסוכנות היהודית והקרן לידידות, ויועברו כאן לפנימיות ולאכסניות עד למציאת מגורי קבע.
משרד החוץ, משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית, הקרן לידידות, הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה וקרן היסוד – המשתפים פעולה בטיפול בעולים ובפליטים מאוקראינה – מקיימים הערכות מצב פעמיים ביום. מאז פרוץ המלחמה בשבוע שעבר התקבלו בישראל אלפי פניות מאנשים שהתעניינו בעלייה, לפחות רבע מהן מכאלה שאינם זכאים לעלייה ארצה. "יש לא מעט פניות שאנחנו מגדירים כזיופים", אמרה השבוע יוליה דור, סמנכ"לית ארגון העלייה נתיב. "אנחנו צריכים לזהות מי האנשים שיש להם זכאות וימשיכו להוכיח אותה מול משרד הפנים. על אף מצב החירום, הבדיקה אינה חלקית".
שליחי הסוכנות היהודית ונתיב פזורים בארבע מדינות הגובלות באוקראינה. בוורשה שבפולין נמצאים שבעה שליחי עלייה, בקישינב שבמולדובה שלושה שליחים, בבוקרשט שברומניה שלושה, ובבודפשט שבהונגריה ארבעה. לפי נתוני נתיב הוגשו 438 בקשות לאשרות עלייה מפרוץ הלחימה, ו־262 אשרות כבר הונפקו.
על הסיוע לישראלים החוזרים אחראי משרד החוץ, ואילו על יהודים המבקשים לעלות ארצה – בין שיש בידם אשרה ובין שהם עדיין מבקשים אותה – אמון משרד העלייה והקליטה. הסיוע הממשלתי לשתי הקבוצות מתחיל רק במעבר הגבול; המשרדים אינם יכולים לטפל בבקשות בתוך אוקראינה. מרבית מלאכת תיאומי האוטובוסים והשיירות שיובילו את הישראלים והיהודים אל הגבולות נעשית בעזרת אנשי חב"ד וארגוני הצלה שעוד נותרו שם. משרד החוץ אינו יכול לסייע לגברים אזרחי אוקראינה, שאינם יכולים לצאת מהמדינה בגלל חובת הגיוס בה.
עם בואם לישראל ולאחר ביקורת הגבולות בנתב"ג, מופנים אזרחי אוקראינה המגיעים ארצה למתחם בטרמינל 1, בניהול משרד הקליטה. נציג ארגון נתיב בוחן שם את זכאותם להיכנס לישראל, ואם אין להם בני משפחה בארץ להתארח אצלם – הם מופנים להתאכסן בחדרי מלון שהכין משרד הקליטה. "פטרנו אותם מהצגת תעודת יושר, שבשגרה אנחנו מחייבים, וגם מאימות המסמכים", מסביר ראש מנהל האוכלוסין ברשות האוכלוסין וההגירה, יואל ליפוביצקי. "מי שיש לו תעודות מוגדר עולה מיד, ומי שאין לו מסמכים מספיקים מתבקש להשלים אותם, ומקבל בינתיים אשרת תייר לשלושה חודשים".
בין השאר אושרה כניסתם לארץ של שלוש נכדות של חסידי אומות העולם מאוקראינה; במקרה אחר, בשלישי בלילה, 30 עולים לא קיבלו בכניסתם לישראל כל סיוע מיוחד. בעקבות האירוע החלה שרת העלייה והקליטה לשלוח נציגים מטעמה לפקח על כל טיסה שהגיעו בה זכאי שבות.
מאז פרוץ המלחמה סורבה כניסתם של 72 זרים אזרחי אוקראינה שהגיעו לארץ. "לחלקם היה עבר בעייתי בישראל, פלילי או ביטחוני, או שהם הוגדרו בעבר כשוהים בלתי חוקיים שהגישו בין השאר בקשות פיקטיביות למעמד 'פליט'", מסביר ליפוביצקי. "אי אפשר לחלק אזרחות לפי הצהרה".
ראש האופוזיציה בנימין נתניהו אמר אתמול שיש להכניס לישראל גם פליטים שאינם יהודים: "צריך לעשות כל מאמץ כדי לעצור את הטרגדיה ושפיכות הדמים באוקראינה. בישראל יש ערך עליון לסייע ליהודים באוקראינה שרוצים לעלות לישראל, לבית של כל יהודי העולם. בנוסף אני תומך באשרת כניסה לפליטי מלחמה לא יהודים שיגיעו לזמן קצוב בישראל".
