2700 בקשות לאיחוד משפחות ערביות ישראליות ופלסטינאיות הוגשו למשרד הפנים מאז נפל חוק האזרחות לפני שבעה חודשים, כך עלה מנתונים שנחשפו היום (א') בכנסת, במהלך דיון לקידום החוק בהצעות לקריאה ראשונה ושנייה ושלישית.
במהלך הדיון הסוער, הושוו הנתונים לשנים הקודמות, ומהם עולה כי משנת 2017 ועד לשנת 2021 הוגשו למשרד הפנים 5,561 בקשות למתן אזרחות לפלסטינים. מדובר בין שבע מאות לאלף בקשות שהוגשו בשנה אחת בלבד, ומתוכן 70% אושרו, משמע, אחוז ניכר מהמבקשים קיבלו את ההיתר להיכנס לארץ. עכשיו לעומת זאת, הוגשו 2700 בקשות, שמתוכן אושרו רק 70, וזאת תוך 7 חודשים בלבד, בזמן שעוד לא עבר חוק שיוכל לבלום זאת.
ח"כ מוסי רז התרעם על מספר האישורים הנמוך שאושר, ותלה זאת בממשלת הימין. "התברר שבעוד שבימי הממשלה הקודמת (משנת 2017 והלאה) "אושרו" כ-70 אחוז מהבקשות לאיחוד משפחות בימי ממשלת ימינה אושרו פחות מ-3 אחוז. ממשלת 67 מעלות ימינה. לא נאפשר את המשך החרפה".
ח"כ שמחה רוטמן חזר על שני התנאים שהציב לקידום החוק: הדרישה למכסות ולשקיפות. לדבריו, היא "מתחזקת לאור הפרסומים מהימים האחרונים מכיוון רע"מ ומרצ על אישורים שניתנים באופן חריג ועל ההבטחות שקיבלו מהקואליציה. ללא מכסות, החוק יהיה השטיח האדום שעליו ייכנסו עשרות אלפי פלסטינים לישראל".
ח"כ אורית סטרוק הצטרפה אליו ואמרה כי "פרעות תשפ"א הוכיחו עד כמה חוק האזרחות קריטי לביטחון המדינה, וגם עד כמה הוא ממש לא מספק. הרש"פ היא בית-יוצר לשנאה לישראל, והאימהות שחונכו בה ונישאו לישראלים, מגדלות כאן דור שני עוין ורצחני – מה שצריך באמת לחוקק זה חוק יסוד ההגירה".
במהלך הדיון עוררו דבריה של ח"כ איבתיסאם מראענה סערה, כאשר צעקה את הסיפור האישי שלה. "בשנת 2003 הייתי מאורסת לבחור מג׳נין. שברתם לי את הלב ואת הלב שלו בגלל המעברים. בסוף התחתנתי עם הבן שלכם, קוראים לו בועז מנוחין".
