מאז שאדיסון המציא את נורת הליבון חלפו שנים רבות, והתפתחו חידושים והמצאות שהפכו את האנרגיה למוקד החיים בכדור הארץ. ישראל אינה מפגרת אחרי מדינות מפותחות, והיא נמצאת בשורה הראשונה בשדה האנרגיה בעולם; אלא שמתברר כי המילים היפות הללו מתנפצות לעיתים אל קרקע המציאות.
רן בוקשפן, מנכ"ל "רפק אנרגיה" המחזיקה בחמש תחנות כוח ישראליות המוּנעות בגז טבעי ומייצרת 7 עד 10 אחוזים מהחשמל בארץ, הזהיר שבעוד ארבע או חמש שנים ישראל תסבול מעלטות יזומות ומהורדת השאלטר לתעשיות ולאזורי מגורים שלמים.
אירופה חוותה לאחרונה משבר אנרגיה עצום בשל בעיות אספקה מצינור הגז של פוטין, ש"מרים ומוריד את השאלטר בהחלטות פוליטיות", אך גם בגלל פחות אנרגיית רוח ושמש מכפי שתוכנן. "החורף הגיע ייצור החשמל בישראל לשיא של כל הזמנים, מעל 15 ג'יגוואט־שעה, ועודפי האנרגיה היו רק כמה מאות מגוואט-שעה, אחוז או שניים", הסביר בוקשפן בדיון בנושא האנרגיה שהתקיים בוועידת מקור ראשון לכלכלה, חברה וחדשנות, בהנחיית עו"ד ענת קליין. "זה אחרי שהמדינה הגדירה רף מינימום של 15 עד 20 אחוזי עודפים בכל רגע. יופי, אז הגדירו. האם מישהו מעלה על הדעת שבגידול הקיים בצריכת האנרגיה, של 3 אחוז בשנה, נצטרך לעמוד בפני יזמים וחברות הייטק שבונות חוות שרתים שדורשות אנרגיה ונאמר להם 'מצטערים, אבל בשלוש השנים הקרובות לא נוכל לספק לכם חשמל'? אז דעו שאנחנו צועדים לשם".
לדברי בוקשפן, כדי לעמוד בביקוש הגדל לחשמל, יש להקים מדי שנה תחנת כוח של חצי ג'יגוואט. "אנחנו לא נוודה ולא טקסס", אמר. "הדרגים הפוליטיים חייבים לקחת את העניינים לידיים ולצאת מהשטאנץ שבמדינות דמוקרטיות לא חושבים לטווח ארוך. זו האחריות שלהם. אנחנו אי במזרח התיכון. כל עוד אין לנו יכולת למשוך חשמל מהמדינות סביבנו, אנחנו בצרה צרורה".
בדיון שהובילה עו"ד קליין, מייסדת משרד קליין ושות' לאנרגיה ותשתיות, השתתפו נציגי רשות החשמל ומנהלי חברות העוסקות בייצור והפצת אנרגיות מתחדשות. לדברי קליין עצמה, הפער בין האנרגיה שאנו רוצים לצרוך ובין המציאות הוא גדול, והתוכניות נמצאות ברובן על הנייר. "משק אנרגיה יציב ואמין חיוני לתפקוד התקין של מדינת ישראל בכל היבט – ביטחון, בריאות, תחבורה, תעשייה ועוד. מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה הפסקות חשמל יזומות בשל היעדר קיבולת רשת או היעדר ייצור מספק, ואף אינה יכולה להרשות לעצמה להיות מוצבת בתחתית רשימת המדינות המקדמות אנרגיות מתחדשות. לשם כך יש לפעול להסרת חסמים, ולהעניק ליזמות רוח גבית ולא מקלות בגלגלים".
התבטאויותיה ומדיניותה של שרת האנרגיה קארין אלהרר עוררו בקרב משתתפי הדיון תחושה שהיא אינה מבינה את המצב, ושהקפאת חיפושי הגז בהוראתה עלולה להיות בכייה לדורות. ההוראה כבר החלה לתת אותותיה, כשנתקע פיתוחן של שתי תחנות כוח במרכז הארץ. כך למשל, מיזם "ריינדיר" להקמת תחנת כוח באזור המרכז, שהושק לפני יותר מחמש שנים והושקעו בו עשרות מיליוני שקלים, ממתין זה שנתיים וחצי לאישור הממשלה. "התסכול גדול", אמר בוקשפן. "זה פורם את הברית עם המדינה במחויבות לפתוח חסמים, מול הסיכונים שהיזמים לוקחים על עצמם".
לדעת כולם הגז הטבעי לא הולך לשום מקום, והוא יהיה איתנו עוד עשרות שנים למרות מדיניות השרה. בוקשפן מבקש לנפץ את המיתוס שלפיו יצרני האנרגיה מגז טבעי מתנגדים לאנרגיה מתחדשת. "הרחבת הייצור באנרגיות מתחדשות והגדרת יעד ייצור של 30 אחוזים ב־2030 – זהו תהליך נכון ותקין ואף מחויב", אמר בוקשפן. "אבל לשם כך צריך להבטיח יציבות אנרגטית. צריך לוודא שמשמרים תמהיל אנרגיה נכון בין שמש, רוח וגז, ודוחקים החוצה את הפחם. חשוב להקים אגירה מערכתית שתומכת בייצור הסולארי ותאפשר לנצל את האנרגיה במלואה, אחרת ניאלץ לקטום את הייצור.
"גם נציבות השוק האירופי הפנימה שהמעבר למתחדשות חייב להיות הדרגתי ומאוזן. הגז הטבעי הוא המעבר הטבעי לאנרגיה המתחדשת".
"אנחנו מצפים לפתיחה מוחלטת של משק החשמל", אמר עמנואל קטן, מנכ"ל רימון אנרגיה, העוסקת בתשתיות בתחום המים והאנרגיה. "היום יש המון חסמים ומכשולים שמעכבים את התהליכים. לקבל אישור או לסגור עסקאות מול רשות מקרקעי ישראל – זה לוקח המון זמן. מפליא לגלות שאפילו ארגונים ירוקים מתנגדים לאנרגיה ירוקה, כמו הפקה באמצעות הרוח. כולנו רוצים אנרגיה מתחדשת, אבל אף אחד לא רוצה את זה ליד הבית שלו".
יקי נוימן, מנכ"ל דוראל אנרגיה, סיפר שהחברה בראשותו, הנמצאת בחוד החנית של תחום האנרגיות המתחדשות, זכתה בכ־40 אחוזים מהמכרזים להקמת מתקנים סולאריים ומתקני אגירת אנרגיה בשנים קרובות. "30 אחוזי אנרגיה מתחדשת הם לא יעד נכסף, כי יש מדינות שמגיעות לערכים גבוהים יותר. הפתרון יהיה במעבר לדו־שימוש: מתקנים סולאריים על גגות, על מאגרי מים ובריכות דגים, ובעיקר מתקנים משולבים, כך שעל אותה יחידת קרקע יהיו גם חקלאות וגם אנרגיה.
"בשל מגבלות הרשת יש לפתח מערכות לאגירת אנרגיה, והדבר החשוב מכול הוא שוק חופשי, כמו בארה"ב ואירופה, בין לקוחות המעוניינים בחשמל. לא צריך לחכות למכרזים או שהרגולטור יקבע את הקצב. צריך להיות כמו פייסבוק, אמזון או גוגל, שהגדירו כבר מזמן שהן מעוניינות באנרגיות מתחדשות וקובעות בעצמן את הקצב. מי שירצה לקנות אנרגיה ירוקה, אנחנו נהיה שם בשבילו".
ומה אומרים הרגולטורים? מנהל אגף אסדרה ברשות החשמל יוסי סוקולר אמר שהרשות נערכת ליישם את אתגר השימוש באנרגיית השמש. "מופעל עלינו לחץ גדול להעלות את התעריפים, ומצד שני יש גורמים המאלצים אותנו לקבוע תעריפים נמוכים", טען. "יצאנו לשיטה מִכרזית שבה היזמים קובעים את המחיר. כך נוכל לתת מכסה גדולה יותר במחירים נמוכים יותר. כדי להגיע לכמויות הנדרשות עלינו להתנתק משיטת המכסות. בעולם, מי שמוביל את שוק האנרגיה המתחדשת אינו הממשלה אלא השוק הפרטי, ולכן אנחנו נערכים למעבר שבמסגרתו חשמל ירוק יסופק בידי חברה פרטית".
ד"ר עוזי זרחיה, סמנכ"ל התכנון בחברת ניהול מערכת החשמל, אמר שמשק החשמל צריך לשמור על שרידות המערכת. "ישראל היא אי אנרגטי שהייצור המתחדש והצריכה בו רחוקים זה מזה, ולכן הגדרנו באופן יזום היכן צריך להיות הייצור המתחדש. יש אי ודאות גדולה ביכולות להקים רשת. דרושים קווי מתח ארוכים וזה לוקח שנים רבות, בגלל חסמים בירוקרטיים ומשפטיים. במקומות שונים יש מתיישבים לא חוקיים הבונים את בתיהם תחת קווי המתח הגבוה, ובתי המשפט מוציאים צווים להפסקת העבודות. האתגר גדול. יש מקום ליחידות מתחדשות ויש מקום לגז ויש מקום לאגירה. אבל אם לא תהיה התגייסות של כלל המשק והגורמים המשפיעים, זה לא יצא לפועל. במה נניע את התחנות ב־2050? במימן. אבל הפחתת היקף פליטות הפחמן תדרוש שנים".
זרחיה אמר כי לפני שנה החלה הכנת תוכנית פיתוח מקיפה שאמורה להגדיר כמה תחנות ייצור דרושות והיכן, וכמה תחנות משנה וקווי מתח עליון דרושים. התוכנית הוגשה לאישור ונמצאת בשלבי הערכה. לדבריו, היא אמורה לענות על היעד של 30 אחוז אנרגיה מתחדשת עד שנת 2030.
האם כל הטוב הזה יגיע לריקי כהן מחדרה? שאלה מנחת הוועידה קליין. "כן", ענה עמנואל קטן. "איני רואה סיבה מדוע לא לשים בטרייה בבית של ריקי כהן, כאשר הטכנולוגיה מאפשרת לנו לשלוט מרחוק על אותו בית ולהסיט את הצריכה והייצור כדי להגיע לאופטימיזציה של הצריכה. חלק מהחזון הוא שכל צרכן יהפוך גם להיות יצרן. התחרות בשוק תוביל אותנו לשם".
