העימות הצבאי באירופה הביא לזינוק חד במחירי הסחורות בעולם, אחרי שבועות שבהם המחירים כבר רשמו עליות מתמשכות על רקע המתיחות באזור. כך למשל, נכון לשעות אחר הצהריים, זינק אתמול מחיר הנפט ב־8 אחוזים והגיע ל־100 דולרים לחבית, המחיר הגבוה ביותר בשבע השנים האחרונות. הגז נסק ב־7 אחוזים ומחיר החיטה טיפס ביותר מ־5 אחוזים.
מציאות של 100 דולרים לחבית או אף יותר, צפויה לייקר באופן ניכר את הדלקים ואת התוצרים המבוססים על נפט. ההערכות הן כי כבר בשבוע הבא, בתחילת מרץ, צפוי מחיר הדלק בישראל לעלות ב־6 עד 8 אחוזים ולהגיע ל־7 שקלים לליטר. ביום ראשון יודיע משרד האנרגיה באופן רשמי על מחיר הדלק לחודש מרץ.
גם מחיר הגז בעולם מזנק. נזכיר כי רוסיה היא היצואנית הגדולה ביותר של גז לאירופה, הסובלת ממחסור במקורות אנרגיה, והיא מספקת ליבשת כ־35 אחוזים מהתצרוכת שלה. בשנה שעברה עברו כ־128 מיליארד קוב של גז מרוסיה למדינות אירופה. הפרויקט הגדול ביותר בתחום הזה, שנועד להגדיל את כמות הגז המוזרמת מערבה, הוא צינור הגז "נורד סטרים 2". הצינור הזה, שאורכו 1,200 ק"מ, אמור להגיע מרוסיה לגרמניה דרך 5 מדינות (מבלי לעבור דרך אוקראינה), ולהזרים 55 מיליארד קוב של גז טבעי בשנה – כמות כפולה מיבוא הגז הנוכחי של גרמניה.
מדובר במיזם רוסי אסטרטגי שעד כה הושקעו בו מעל 10 מיליארד אירו. אלא שבעקבות ההתקפה הרוסית הודיע קנצלר גרמניה אולף שולץ כי הוא מקפיא את המיזם – סנקציה כבדה ביותר, שהקפיצה את מחירי הגז.
אומנם לישראל יש כרית ביטחון אנרגטית בדמות מרבצי גז מקומיים, אבל גם אם ההשפעה על מחיר הגז הישיר בישראל תהיה מוגבלת, הזינוק במחירי הגז באירופה משפיע מאוד על התעשייה והייצור שם, הנשענים על אנרגיה זו. המשמעות היא שמחירי המוצרים – ממכונות ומכוניות, דרך דשנים וחומרים לתעשייה ועד מוצרי מזון – עלולים לעלות.
לצד התייקרות מקורות האנרגיה צפוי זינוק גם במחירי סחורות כגון חיטה ותירס, ובמוצריהם. רוסיה ואוקראינה הן יצואניות גדולות של סחורות חקלאיות בכלל ותבואה ודגנים בפרט. רוסיה נחשבת יצואנית החיטה הגדולה בעולם, ואוקראינה ממוקמת לא הרבה אחריה. יחד, שתי המדינות אחראיות ל־30 אחוזים מהיצוא העולמי של החיטה.גם מחירי החיטה והתירס רשמו עליות בחודשים האחרונים, והיו גבוהים בכ־20 אחוזים ממחירם לפני שנה, עד ערב הפלישה לאוקראינה. ביממה האחרונה, כשהמלחמה פרצה בבליץ רוסי והטילה ענן כבד על שגרת אספקת הסחורות הללו – המחירים זינקו כאמור בעוד 5 אחוזים.
ל"חגיגת" העליות הצטרפו סחורות נוספות ובהן מתכות כגון אלומיניום וניקל, שגם הן מאוצרות הטבע של שתי המדינות הנמצאות כעת בעימות, מה שעשוי להשליך על מחירי מוצרים הקשורים בהן.
הפלישה לאוקראינה לא השאירה אדישים את השווקים הפיננסיים, שגם כך חוו טלטלות בימים האחרונים, ואמש רשמו ירידות חדות במהלך המסחר. נכון לשעות הצהריים אתמול, מדד המניות הרוסי התרסק ביותר מ־35 אחוזים, במדדים המובילים באירופה נרשמו נפילות של 4־5 אחוזים, ואצלנו ירד מדד ת"א 35 ב־4 אחוזים. אתמול אחר הצהריים נפתח המסחר בארה"ב בירידות שנעו סביב 2 אחוזים, אך בהמשך הערב התמתנו הירידות.
הירידות החדות לא פוסחות על המטבעות הווירטואליים. אמש במהלך המסחר צלל הביטקוין ב־10 אחוזים כמעט למחיר של 35,200 דולר, והאיתריום התרסק ב־13 אחוזים למחיר של 2,375 דולר.
מנגד, הדולר, שכמו הזהב נחשב ל"חוף מבטחים" בעיתות משבר, רשם עלייה בערכו מול השקל, ובמהלך החודש האחרון נחלש המטבע הישראלי מול המטבע האמריקני בכ־3 אחוזים. ככל שמגמה זו תתחזק, השפעתה צפויה לגבור על מחירי המוצרים המיובאים הנקובים בדולר.
גל ההתייקרויות מגיע בעיתוי גרוע במיוחד לכלכלות העולם, שחוו בשנה האחרונה אינפלציה גבוהה שלא נראתה כבר שנים רבות. בארה"ב עמדה האינפלציה בשנה האחרונה על 7.5 אחוזים. הבנק המרכזי בארה"ב הודיע כבר על סדרה של העלאות ריבית כדי להתמודד עם עליות המחירים. בבריטניה הספיקו לבצע שתי העלאות ריבית מתחילת השנה. כעת נוחתת כאמור "הפגזה" של עליית מחירים נוספת. עם זאת, טיפול אגרסיבי מדי מצד הבנקים המרכזיים עלול להביא למיתון ואף לשיתוק כלכלי, כך שההתמודדות וקבלת ההחלטות בנושא היא מורכבת במיוחד.
דילמה נוספת נוגעת להיקף ולעוצמת הסנקציות שיינקטו נגד רוסיה. כפי שראינו בכל הקשור למגפת הקורונה – קשה מאוד לעצור השפעות עולמיות בעידן הגלובליזציה. חברות אירופיות רבות קשורות בחברות רוסיות, הן בשותפות מסחרית הן בבעלות על חברות ומשאבים ברוסיה. כך שמעבר להשפעת נסיקת מחירי האנרגיה, חברות מערביות עלולות גם הן להינזק מסנקציות כאלו, וכנראה תגובת השרשרת לא תיעצר בהן.
