תחת הכותרת "משבר ההתיישבות היהודית בגליל" פתח הבוקר ח"כ עמיחי שיקלי (ימינה) את הישיבה הראשונה של השדולה הפרלמנטרית בכנסת אותה הוא מוביל ביחד עם חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה. במהלך הדיון הקשה הציגו חברי הכנסת ונציגי ההתיישבות מהגליל תמונת מצב קודרת מאוד על אובדן ערכי ההתיישבות הציוניים בחבל ארץ זה.
"מצוות יישוב הנגב והגליל, חלה היום על הדור הצעיר במדינת ישראל וזוהי אחריותו, לא פחות מאשר דורו של טרומפלדור מלפני מאה שנה" אמר ח"כ שיקלי המכהן כיו"ר השדולה לביטחון הנגב והגליל, באירוע ההשקה. הוא הוסיף כי "לפני שאנחנו מפנים אצבעות למדינה וגופים כאלו ואחרים אנחנו צריכים להפנות אצבעות לעצמנו ולתרבות שיצרנו לפופולאריות של להתרכז ולגור ברצועת חוף צרה שמרכזת בתוכה את הרוב המוחלט של האוכלוסייה היהודית. זו מציאות מאוד מסוכנת לעתיד ילדינו. אי אפשר יהיה לקיים מדינה באורך שרוך שמשתרעת מקניון ביג בנתניה ועד סי אספרסו בכביש 6".
עו"ד רון רוגין, מומחה למדיניות קרקעות ותכנוניות הציג ממצאים מדאיגים לפיהם כיום כ-80 אחוזים מאוכלוסיית התושבים בגליל "אינה מקבלת את הגדרתה החוקתית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אלא רק כדמוקרטית", ותיאר כיצד גופי התכנון מונעים התרחבות יישובים יהודיים לעומת מדיניות הפועלת לשגשוג היישובים הערביים בגליל. "המדינה דה פקטו מצמצמת ומקטינה את עתיד ההתיישבות היהודית בגליל", הצהיר. לדבריו, ישנו צורך דחוף בהגמשת מגבלות התכנון, ואכן, הוא מציין, שרת הפנים והשר לפיתוח הנגב והגליל קשובים ומודעים היטב למצוקה זו.
יהודי נדרש לשלם 800% יותר
"בהיעדר שינוי דרמטי, בשנת 2026/7 יסגרו גני ילדים רבים במשגב", התריע רוגין. לדבריו, "ירדנו ב-29 יישובי היהודים במועצת משגב במספר הילדים בשנתונים והם הולכים ונעלמים". ברחבי המועצה רשומים 520 ילדים לבתי הספר היסודיים שבתחום המועצה, 380 ילדים בלבד עלו לכיתה א' ובשנתיים האחרונות בממוצע נולדו 260 ילדים. אנחנו במצב של קריסה מבחינת האוכלוסייה. רק חמישה אחוזים מהקצאות הקרקעות לבנייה ניתנו לכל 300 היישובים במועצות האזוריות. במג'דל כרום יש יותר שטחים מופשרים לבנייה בתוכניות התכנון במדינה מאשר בכל הגליל. יהודי נדרש לשלם 800% יותר על שטח לבנייה מאשר ביישוב לא יהודי. ההבדל נובע מהפער האדיר בסבסוד תשתיות ומהפער בהיצע ובשמאות".
בדיון השתתפו חברי הכנסת יואב גלנט, אופיר סופר, נירה שפק, אבי מעוז, אלי כהן, ניר אורבך, מיכל וולדינגר, יום טוב כלפון, מיקי זוהר, איתמר בן גביר ונוספים. "מי שלא הצליח להביס אותנו בשדה הקרב מנסה להביס כעת בדרכים אחרות וקודם כל, באמצעות תפיסת קרקע" אמר שר השיכון והחינוך לשעבר ח"כ יואב גלנט. לדבריו, "זו מלחמה רעיונית-תפיסתית והתהליך הזה יוכרע בסופו של דבר ברוח וברצון- המדינה ויתרה על הרעיון הציוני בגליל".
ח"כ אופיר סופר, תושב טפחות שבגליל ציין עם זאת כי לא צריכה להיות הזנחה ביישובים ערביים וצריך לחיות שם בכבוד אך "אנחנו צריכים להגשים את החזון הציוני ועוד לא התחלנו בזה. צריך לקרוא לילד בשמו וזה לא אומר שזו גזענות".
אלוף במיל' גרשון הכהן טען בדיון כי מדינת ישראל פועלת בניגוד לחוק הלאום שקבע כי על המדינה לקדם את ההתיישבות היהודית: "בשם הרצון לשמור על שטחים ירוקים מנעו מהיישובים היהודים להתרחב והשאירו את השטח להתרחבות הערבים". הכהן האשים כי "מדינת היהודים פועלת נגד היהודים באופן מוסדי ומנהלי" ותלה את האחריות על מנהל התכנון, רמ"י ומשרד האוצר.
"דונם ועוד דונם"
בדיון השתתפו גם ראשי מועצות ובהם עידן גרינבאום מעמק הירדן, איציק חולבסקי ממגידו וסגן ראש מועצת הגליל התחתון אופיר שיק. הם הציגו את תמונת המצב והקשיים איתם עם מתמודדים באיזור ללא ריבונות ומשילות משמעותית של המדינה. גרינבאום תקף את פעילות החברה ל'השבת נכסי נספי השואה' וסיפר כי זו מוכרת לערבים קרקעות בשטחי המועצה שנרכשו על ידי יהודים שנספו בשואה: "יהודים קנו קרקעות בארץ ישראל רגע לפני שהלכו לתאי הגזים וכולנו צריכים להתבייש שכך מדינת ישראל מוכירה את זכרם". לדבריו, "אין שבוע שאנחנו לא חותמים על עוד עסקאות קרקעות בסכומים מאוד משמעותיים. מישהו אימץ על מלא את השיר 'דונם ועוד דונם' וכך גואל מידינו את מדינת ישראל". באובדן ההתיישבות היהודית הוא האשים את פקידי מנהל מקרקעי ישראל (רמ"י) שקובעים את המדיניות.
דני עברי, ראש מועצת משגב הוסיף: "אני מקבל תמריצים, הנחות והטבות להרחיב פי 2 את היישובים הבדואים ומוכר את הקרקעות ב20% מהערך. לעומת זאת, ביישוב היהודי הסמוך את אחרוני המגרשים הבודדים אני מוכר במיליון ו200 אלף ש"ח. זו התוצאה של מדיניות שאף אחד לא התכוון אליה. הוא ציין כי, "לטפח את הכפרים הערביים זה טוב וצו השעה אבל באותו זמן אנחנו מגרשים את בנינו וילדינו מהיישובים היהודיים במשגב לטובת תל אביב".
בדיון הזכיר אופיר שיק את תחקיר מקור ראשון לפי שטחי חקלאות נרחבים שהיו בבעלות חקלאים מהמושבות הוותיקות בגליל מכרו את אדמותיהם לכל המרבה במחיר ואלו הפכו לשטחי 'חאפלות' ובילוי. לדבריו במועצה מנסים להילחם בתופעה בקושי רב. לדבריו, כאשר המדינה מראה עמידה איתנה, התוצאה לכך היא חיובית ומבטיחה שקט. בדיון השתתף החתום על שורות אלו והציג את תמונת המצב מתוך עבודתו העיתונאית.
דודו קוכמן, מזכ"ל תנועת האיחוד החקלאי הוסיף: "המצב הרבה יותר חמור ממה שאתם מתארים. גם הוא האשים כי מנהל מקרקעי ישראל מקפיא את ההתיישבות היהודי בגליל ובנגב לגמרי" ו"מצב ההתיישבות בגליל חמור מאוד".
