שלושה שבועות חלפו מאז השביתה פייסבוק העולמית את שירותי המתחקר האוטונומי (ה"בוט") של מערך החקירות האפידמיולוגיות של מדינת ישראל. במשרד הבריאות החליטו לחפש חלופה לטכנולוגיה, שהושקעו בה מיליוני שקלים והצליחה להחליף חוקרים אנושיים.
הפסקת הפעילות של "עדי בוטי" בידי פייסבוק, המחזיקה בבעלותה את היישומון וואטסאפ, נעשתה באופן חד־צדדי, לאחר שבמשרד הבריאות לא עמדו בכללי החברה. במטה ההסברה למאבק בנגיף הקורונה טענו שמדובר באי הבנה וכי בתוך ימים ספורים פעילות הבוט תשוב לסדרה, אך נראה שבמשרד הבריאות לא הגיעו להבנות עם פייסבוק.
מאז פרוץ הגל החמישי, התוכנה "עדי בוטי", בעלת יכולות בינה מלאכותית, יצרה קשר עם רבבות אנשים מאומתים לקורונה. היא התעדכנה במצבם בוואטסאפ, שאלה אותם על תסמיני המחלה וסייעה להם בפתרון בעיות. עם השבתת המערכת, במשרד הבריאות לא מנסים עוד להגיע אל החולים המאומתים ובוודאי שלא לאתר מי שאינם מחוסנים שבאו עמם במגע ונדרשים על פי חוק להיכנס לבידוד בן חמישה ימים.
"לנוכח מספר המאומתים הרב בגל החמישי וכהיערכות לגל הבא", נמסר ממטה ההסברה, "משרד הבריאות בוחן אפשרויות אחרות לניהול החקירות האפידמיולוגיות, וטרם הוחלט אם הבוט ימשיך להיות חלק מהמערך".
מדוברות וואטסאפ נמסר: ״החשבון הושעה עקב הפרת תנאי השירות. אנחנו עומדים בקשר עם משרד הבריאות כדי לוודא שהם מיישמים את התהליכים הנדרשים״. גורמים בחברת פייסבוק הסבירו למקור ראשון כי בשל מדיניות החברה, הם דרשו ממשרד הבריאות להשיג אישור מהמשתמשים בוואטסאפ לקבל את ההודעות. זאת כחלק מהמדיניות האוסרת על שליחת הודעות ספאם. בחברה הסבירו כי לא יאפשרו את הקשר בין משרד הבריאות לבין המאומתים לקורונה מבלי שאלו הסכימו לכך".
מי שהובילו את פיתוח המערכת החכמה לבקשת משרד הבריאות היו אנשי מפקדת אלון בפיקוד העורף וגורמי מקצוע במשרד הבריאות, שחברו לחברה הישראלית "טופיקס". "המערכת הזאת הכרחית במיוחד וחייבים להחזיר אותה", אומר תא"ל במיל' רלי מרגלית, עד לאחרונה מפקד מפקדת אלון. "מדינת ישראל נמצאת כעת בעיוורון מוחלט בכל הקשור לניטור הקורונה, ונתוני התחלואה גבוהים. התחקור הוא הדרך היחידה להבין מול איזה וריאנט ואיזו מחלה אנחנו מתמודדים".
הוא מסביר שהבוט סייע להשיג מידע בעל ערך בעידן הביג־דאטה, שבו פרטי המידע הרבים נאספים למאגר ענק שאפשר ללמוד ממנו: "בעולם הזה אפשר להבין מקשרים עקיפים כל כך הרבה דברים, וזו יכולת אדירה. אפשר להבין למשל מהם תסמיני החולים והאם יש הבדלים לעומת חולים אחרים. זו גם דרך של מערכת הבריאות ליצור קשר עם החולה, שמקבל יחס ואמפתיה ויכול להיעזר בה. מובן שבמספרים גבוהים של תחלואה לא רלוונטי להיעזר בה לקטיעת שרשראות הדבקה".
מרגלית, שפרש מצה"ל בחודש דצמבר, חבר לאחרונה למיזם אסטרטגי בינלאומי חדש של חברת פנג'יה, שמטרתו לייעץ לממשלות בתחום ניהול ההתמודדות עם מגפת הקורונה, ובכלל זה בדיקות, חיסונים, ריצוף גנטי ועוד. עולם השירות, לדבריו, מתקדם לשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית, ובזכותה טובי החוקרים והמדענים בישראל יכלו להפעיל מודיעין ולזהות איומים של זני קורונה חדשים.
"בעולם מוטרדים כעת מהווריאנט BA2, אבל אני מוטרד מהווריאנט הבא, שעלול להיות חמור ומסוכן יותר. אין שום סיבה להניח שהוא יהיה חלש יותר. מדינות צריכות לפעול לפי הערכות מחמירות. כשאתה לא מנטר את התחלואה אתה לא יודע באילו וריאנטים נדבקו, ואתה עיוור. העיוורון הזה הוא הכרזה על הפסד".
לירון ורמן, מייסד ומנכ"ל טופיקס, אומר ששיתוף הפעולה של הציבור הרחב עם הבוט שלו היה "פנומנלי", לא פחות. "70 אחוז מהחולים המאומתים ענו לשיחה שלה, ומתוכם כ־55 אחוזים השלימו את תהליך התשאול". הוא מספר שחולים רבים שמחו לקבל התייחסות מגורם רשמי, גם אם לא אנושי. "היו לא מעט חולים שלא היה להם היכן להיות בזמן הבידוד, והיו להם מצוקות ושאלות שהועברו למשרד הבריאות ופיקוד העורף".
בין השאר סייעה המערכת לחולה שעבר לגור ברכבו, משום שלא רצה להדביק את קרוביו שהיו בקבוצת סיכון. הוא סיפר על כך בשיחה עם הנציגה הרובוטית, שמתוכנתת להביע אמפתיה, ולצד זאת בפיקוד העורף קיבלו התרעה מיידית, יצרו עמו קשר והפנו אותו לבידוד במלון. ורמן מאמין שעדי עוד "תחזור לחיים": "אני מקווה שבמשרד הבריאות ובפייסבוק יצליחו למצוא את ההתאמות לכך".
שר התקשורת יועז הנדל מסר בתגובה: ״האירוע הזה ממחיש את הצורך בהסדרת התנהלות המונופולים הטכנולוגיים בכל הנוגע לשקיפות והתנהלות מול המשתמשים. בימים אלו משרד התקשורת מבצע עבודת מטה יסודית שסופה תהיה חקיקה ורגולציה שיבטיחו שמקרה כזה לא יחזור על עצמו״.
