בית משפט השלום בראשון לציון אישר הבוקר (ב') את הסדר הטיעון שנחתם בין ח"כ חיים כץ לפרקליטות המדינה, וגזר עליו קנס בסכום של 75,300 ושישה חודשי מאסר על תנאי. זאת לאחר שכץ הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של קשירת קשר להשיג מטרה כשרה באמצעים אסורים. בנוסף קבע בית המשפט כי על כץ לא יוטל קלון.
כץ הודה בהסדר הטיעון כי במסגרת תפקידו כחבר כנסת וכיושב ראש ועדה בכנסת, פעל לקידום הליכי חקיקה. הליכי חקיקה אלו נועדו להתמודד עם גל ה"תספורות" בחברות הציבוריות, באמצעות חיזוק מעמד בעלי איגרות החוב מול בעלי השליטה. במסגרת זו, במחצית שנת 2010 הוא שוחח עם מרדכי בן ארי, איש שוק הון מנוסה וחבר קרוב של ח"כ כץ.
לאחר האישור שהתקבל הבוקר, בירך ח"כ כץ על הדברים ואמר כי "בית המשפט פסק בצדק שבמעשי אין קלון. קביעה זו מצטרפת להחלטת בג"ץ לדחות על הסף טענות נגד הסדר הטיעון שנחתם. קידמתי חוק שהטיב עם כלל ציבור המשקיעים, לא היה לי או למי ממקורבי רווח אישי מהחקיקה. הודתי בלב לא קל במטרה להמשיך לשרת נאמנה את אזרחי ישראל ולשים מאחורי את העננה שליוותה אותי בשנים האחרונות וגבתה מחיר אישי וציבורי יקר".
על פי גזר הדין, בן ארי העלה רעיון לשינוי סדר הנשייה של חברות המצויות בחדלות פירעון, או כאלה שאינן יכולות לשלם את חובן. השינוי יעשה באופן שיעניק לציבור המשקיעים הרחב יתרון כלכלי משמעותי, אך יסייע גם לבן ארי עצמו. ח"כ כץ ראה חשיבות בנושא וקידם אותו, אך לא מסר כי החוק הוא תוצאת המלצה שקיבל מחברו. הצעת החוק אכן עברה לבסוף.
הנשיאה עינת רון קבעה בגזר הדין, כי שיקולי הצדדים בכריתת הסדר הטיעון היו רלוונטיים וענייניים. כיוון שביחד עם הודאתו של כץ בעבירה ונטילת האחריות על ידו, גם חלף זמן מאז ביצוע המעשים, הליך החקיקה היה לטובת הציבור וכן שמעשיו של כץ היו ברף התחתון של החומרה.
מפרקליטות מיסוי וכלכלה נמסר בתגובה כי "גילוי ושקיפות הם ערכים העומדים בבסיס עבודתם של נבחרי ציבור. עניינו של תיק זה הוא הפרת חובת הגילוי בהליך חקיקה שעולה באמצעים פסולים, כלשון החוק. בית המשפט קבע כי ההסדר שנחתם עם ח"כ כץ הוא הסדר ראוי המגלם בין היתר את הודאתו של חבר הכנסת בעבירה הפלילית, ואנו מקווים כי גזר הדין יחדד את נורמות ההתנהגות המצופות מנבחרי ציבור".
