דו"ח של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר מצביע על רווחיות חריגה בקרב יבואני המזון והטואלטיקה, ובעיקר אצל עשרת היבואנים הפרטיים הגדולים. הדיווח מגיע על רקע הודעות של חלק מהחברות בתחום על העלאת מחירים ניכרת במוצריהן; ההתייקרות עוררה מחאה ציבורית, וגרמה לחלק מהחברות להודיע על הקפאתה.
בעקבות הודעות החברות, במשרד האוצר ביקשו לערוך מחקר הבודק את היקף הרווחיות של החברות האלה, ומצאו כאמור שיעור רווחיות חריג. בשנת 2019 שיעור הרווח של עשרת היבואנים הפרטיים הגדולים עמד על 12.5 אחוזים – גבוה פי 2.3 מהמקובל בענף המזון. במצטבר בשנים 2009 עד 2019 צברו עשר החברות הגדולות בתחום רווח כולל של 6.6 מיליארד שקלים, לפני מס. בשנת 2019 לבדה הוא הסתכם ב־600 מיליון שקלים.
עשרת היבואנים הגדולים בענפי המזון והטואלטיקה ריכזו בשנת 2019 כחמישית מסך המחזור של יבואני המזון והטואלטיקה, אבל משקלם בשיעור הרווח הכולל בענף עומד על 35.7%. כלומר, אף שהמוצרים שלהם מהווים רק 20% מהשוק, שיעור הרווח שלהם כמעט כפול. עם זאת, מדובר בירידה לעומת השנים הקודמות, שבהן רווחי היבואנים הגדולים הקיפו יותר ממחצית מכלל הרווחים בענפים הללו.
הרווחיות הגבוהה הזאת נובעת מרמת תחרותיות נמוכה. במקטעי הייצור והייבוא של מוצרי המזון בשוק הישראלי יש ריכוזיות גבוהה, בעיקר בגלל הגנות מפני יבוא ותחרות. לפי דו"ח טרכטנברג, החסמים האלה "מעניקים למעשה, גם אם לא תמיד בכוונת מכוון, מעטפת הגנה תחרותית למספר מצומצם של יצרנים ויבואנים מקומיים". על כך יכול להעיד הנתון הבא: עד 2017 היבואנים הגדולים הציגו עשור של מגמת גידול חדה ברווחיות, אך בשנה הזו העלייה הזו נבלמה ואף החלה לרדת. במשרד האוצר מייחסים זאת ל"רפורמת הקורנפלקס" שנכנסה לתוקף באמצע 2016, והגבירה את התחרות בענף המזון.
ייבוא המזון לישראל מקיף רק 1.4 אחוזים מהתוצר המקומי, שיעור נמוך שמציב אותה בשליש התחתון של מדינות ה־OECD. מדד מחירי המזון (ללא פירות וירקות) עלה בשני העשורים האחרונים ב־50 אחוזים, לעומת מדד המחירים לצרכן שהתייקר ב־33 אחוזים. רפורמת היבוא שעברה בחוק ההסדרים בשנה שעברה אמורה לבטל חסמי יבוא, להגביר את התחרותיות בענפי המזון והטואלטיקה ולהוריד את המחירים, הגבוהים לעיתים בשיעור ניכר מהמקובל באירופה.
כדי להעריך את רמת הרווחיות של החברות השתמש משרד האוצר בדו"חות המס שהגישו לרשות המיסים ב־2019. הדו"ח בחן גם את העסקת העובדים בחברות האלה במהלך מגפת הקורונה. כ־17 אחוזים מהעובדים בקרב עשרת היבואנים הגדולים הוצאו לחל"ת לתקופה של שלושה חודשים בממוצע (רובם מחברה אחת), ובסך הכול נרשמה ירידה של 4.9 אחוזים במספר העובדים בקרב היבואנים הגדולים. זאת אף ששנת הקורונה הביאה דווקא לצמיחה במכירות של מוצרי מזון. הוצאת עובדים לחל"ת חסכה לחברות עלויות העסקה במקביל לעלייה במכירות, ובמשרד האוצר רומזים שהרווחיות של החברות הללו רק עלתה בשנת 2020.
