מניתוח נתוני התמותה בישראל מקורונה עד לינואר 2022 – 9,139 נפטרים מאז פרוץ המגפה – עולה כי ביישובים עניים מתו יותר אנשים מאשר ביישובים מבוססים. בצוות המחקר, המורכב ממדענים ורופאים מהטכניון ומבית החולים רמב"ם בחיפה, בחנו את יחס התמותה למספר התושבים מעל גיל 60 ביישוב מסוים והשוו אותו עם דירוג אותו יישוב במדד סוציו־אקונומי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדד זה בוחן את ההרכב הדמוגרפי בכל יישוב, ההשכלה והחינוך, רמת החיים ומצב התעסוקה.
החוקרים מצאו שביישובים שהדירוג שלהם במדד זה עולה על 100, שיעורי התמותה היו נמוכים יחסית. אך ביישובים מתחת לרמה זו נמצא כי ככל שאוכלוסיית היישוב חלשה יותר מבחינה כלכלית־חברתית, שיעורי התמותה מקורונה היו גבוהים יותר. "ראינו קורלציה מאוד ברורה בין הדירוג הסוציו-אקונומי לשיעור התמותה. זה מגיע לפערים של עד פי עשר תמותה", מסביר ד"ר אורן כספי, מנהל היחידה לאי-ספיקת לב ברמב"ם וראש המרכז למחקר וחדשנות קרדיו־וסקולרית.
השונות בין שכיחות התמותה מדאיגה מאוד וממחישה את הפערים בין החברות בישראל וההשלכות של ניהול המגפה על חיי אדם – חלשים מול חזקים. כך למשל, בעוד היארעות התמותה במודיעין־מכבים־רעות עמד על פחות מ-0.5 אחוזים, במודיעין עילית עלה השיעור על 2 אחוזים. בקריית מוצקין עמד השיעור על 0.5 אחוזים ובאום אל פאחם על 1.8 אחוזים.
אם הציפייה הייתה לראות אחוז נפטרים גבוה בערים "זקנות" יותר, הרי שהמדד מראה כי בערים במעמד סוציו־אקונומי בינוני וגבוה, בהן כפר סבא, הרצליה, תל אביב וראשון לציון, שיעורי התמותה היו נמוכים.
אתגרים לעת ירידת ה-R. ?
השבועות הקרובים הולכים להיות מאתגרים מאוד ברפואת הקהילה ובבתי החולים בצפון הארץ ובקו התפר.
קצב (צבע) התפרצות התחלואה באזורים אלו הוא הגבוה ביותר, מספרי החולים הפעילים שם (גודל העיגולים) יחסית נמוכים בינתיים, אך עלולים לנסוק במהרה>>
נתונים מ-27.01.22 pic.twitter.com/Ku9sV831Jk— OC (@MDCaspi) February 3, 2022
"הגרף הזה זועק לפער רפואי חברתי מאוד גדול שמתבטא בצורה חדה בשיעורי תמותה וגם בטווח ארוך, ובטח קצר, חייבים לסגור אותו או לפחות לצמצם אותו", אומר ד"ר כספי. לדבריו, לתוצאות יש כמה משתנים שתורמים לכך. "אחוזי ההתחסנות נמוכים הרבה יותר בשכבות הסוציו־אקונומיות הנמוכות, וכמובן שזה סיכון מאוד משמעותי לתמותה. המערכת הרפואית רעועה יותר בשכבות הנמוכות והיכולת שלהם לקבל שירותי רפואה בקהילה וגם בבתי החולים היא פחות טובה", הוא מסביר.
עם מדיניות הממשלה המעבירה לציבור את האחריות להתנהל מול המגפה, מסביר כספי שקשה לצפות להצלחה ביישובים חלשים. כך למשל, מהגבלה בהגעה לבדיקות קורונה בשל פריסה נמוכה ומרוחקת של מתחמי בדיקות ועד קניית בדיקות אנטיגן שהפכה להוצאה גדולה ולא טריוויאלית. "היכולת לאבחן מוקדם את המחלה היא חלק מהיכולת למנוע אותה, וגם את זה העבירה הממשלה לאחריות הציבור. וכשמעבירים את זה לאחריות הציבור ולא מממנים את זה, זה יוצר בעיה לחלשים. אם מישהו צריך לבחור בין להכין ארוחת צהריים לקניית בדיקת אנטיגן ברור מה הוא יבחר".
על פי תקנות הממשלה החדשות שנכנסו לתוקפן בשבוע שעבר, רק בני 30 ומעלה יכולים לבצע בדיקות PCR על חשבון המדינה. בדיקות האנטיגן המוסדיות שפחות אמינות לא יצליחו לאתר תחלואה מוקדמת. "אם ביישוב שלי צעירים לא נבדקים ולא קונים אנטיגן אז רמת התחלואה ביישוב תהיה גבוהה ורמת הבידודים נמוכה. מכאן, שרמת ההדבקות בעיקר מול מבוגרים תעלה. הצעירים יושבים עם המבוגרים לארוחות ומבקרים אחד אצל השני", אומר כספי.
"למדנו שהיכולת להגן על עצמך מהדבקה היא הרבה יותר חלשה באוכלוסיות במעמד סוציו־אקונומי נמוך. תחבורה ציבורית, שימוש באמצעים ציבוריים, לא יכולים לקנות מסכות ברמה איכותית שזה האמצעי הכי מגן וכו'. זה לא נגמר שם. בן אדם ברמת השרון יבקש מהילדים והנכדים שלו לבצע אנטיגן רגע לפני שהם נכנסים לבית שלו, בעיר חלשה לא יוכלו לממן את זה".
*איסוף וניתוח הנתונים נעשה בידי גיל כספי, מדען הדאטה בצוות
