עמדת האנשים השקופים על מי שהתיימר לייצג אותם בכנסת

מילה לפתיחה: בדיוק כשאריה דרעי פתח את מסיבת העיתונאים בחדר סיעת ש"ס בכנסת, כשמאחוריו מתנופף שלט הקמפיין שהוא מוליך בימים אלו בנושא יוקר המחיה, נכנסנו אל המתחם הכאוטי של שוק רמלה. השבוע דרעי חתם על עסקת טיעון, התפטר מהכנסת, התלונן על גזענות כלפיו וגם עמד בחזית מתקפת רשת בשל חופשה משפחתית במלון יוקרה. ברחובות המוליכים אל השוק חלפנו על פני שכבות של קבוצות שקופות בחברה הישראלית, שאריה דרעי אמור להיות המנהיג של חלקן לפחות: סוכת אבלים של משפחה ערבית, חבורת מנקי רחוב שתופסים קצת צל ביום שמש, תפילת מנחה מאולתרת של פועלים שרגע קודם לכן מכרו בליל של נעליים משומשות לצד חבילות של אטבי כביסה. השוק המפורסם, חלופה של צרכנות לישראל השנייה, הוא גם מקום המייצג את האופי שלה.

 

סילבן אוזן, 75, לוד

על המפה: אני עובד עירייה ויצאתי לפנסיה, אבל החיים קשים, דע לך. לפני שלושה חודשים אשתי נפטרה. חמישים שנה חיינו יחד, רמזור לא היינו עוברים בנפרד.

המצפן: תשאל אותי חופשי, אני לא מפחד מאף אחד. תמיד בחרתי ליכוד. לא בוחר בנט ולא אף אחד אחר. אגב, לא רק ביבי, כל מי שיעמוד בראשות הליכוד. אני רואה חדשות ורק כואב לי הלב. הכול יקר, אנשים מסכנים, חיים על ביטוח לאומי וזה לא מספיק לכלום. הכול עלה, החשמל, האוכל. אני מכיר הרבה אנשים שמביאים להם תרומות של אוכל.

הוא זכאי: אריה דרעי הוא בן אדם מסוכן, משקר לבוחרים שלו ומשכנע אנשים שיבחרו בו ובמפלגה, ואז לא נותן להם מה שהם ביקשו. שיעזור להם בדיור, בכסף, באוכל. העיקר עלה לכיסא וזהו. אותו מעניין נהג צמוד הכול צמוד והכול חינם. אגב, זה לא רק הוא, זה ש"ס בכלל, הם אוהבים לקחת חינם. אני אומר הכול חופשי, אני לא מפחד מאף אחד. אתה יודע ממי אני מפחד? רק מההוא למעלה, זהו. כשיש בחירות הם מנשקים אותך ומחבקים אותך ובאים ואומרים אל תשכח אותנו, אבל כשאני צריך אותם הם מסובבים לי את הגב. זה קרה לי גם עם ראש עיריית לוד, עם כל הפוליטיקאים. איבדתי הרבה בחיים שלי. איבדתי אח בצבא. אתה יודע מה זה לאבד אח? כשבאים אליך הביתה להודיע, אתה יודע מה זה היה להורים שלי?

 

יעקב רג'יניאנו, 71, רמלה

על המפה: תכף יתחילו לבקש ממני פה חתימות, עם הצילומים שלכם. אבל אל תעוות לי את השם.

המצפן: אני לא רוצה להגיד למה אני מצביע, אבל זה חופשי אצלי, אין משהו מקובע. האמת, לאור המצב הכללי נמאס לי מכל החדשות. אני קם בשתיים בלילה בשביל העבודה, ואחרי התפילה אני מקשיב טיפה ועובר הלאה. בנהיגה אני לא רוצה את זה כדי לא להירדם. שומעים פה מסביב הכול, לא צריך רדיו או טלוויזיה. אבל אתה מרגיש את המצב, אני יכול להגיד לך, פחות תנועה. למרות שבדברים האלו הזיכרון קצר, יום־יומיים ואנשים שוכחים ועוטפים את הדגים בעיתונים ובחדשות. צריך לעזור לאנשים כי זה כואב. ביבי בזבז את כספנו וליברמן שומר קרוב אליו את הכסף. צריך רמב"ם, האמצע.

הוא זכאי: הכול השתנה. תגיד לי, יש אנשים כמו בגין? יש אנשים כמו רבין? אז מה אתה מצפה. שמע, אני רוצה אנשים כאלו שנוסעים באוטובוס ואוכלים סנדוויצ'ים. אבל אחד שחוזר לעצמו שוב ושוב עם השטויות, מה אני אגיד לך. דרעי לא דרעי, אם אתה נאה דורש, אתה צריך להיות גם נאה מקיים. אבל כולם ככה, שים זכוכית מגדלת ושים אותה על תמונה לבנה, תראה משהו? לא. אבל אם יש לכלוך אז רואים. זה מה יש.

 

פנינה כהן, 63, רמלה

על המפה: אני באה לפה בעיקר בקיץ.

המצפן: אני דתייה־לאומית ומתעניינת בפוליטיקה. הבת שלי חברת מועצת העיר רמלה, היא הופיעה בגלובס ב"ארבעים המבטיחים" ואני גאה בה. הצבעתי בבחירות לביבי, ואם נניח מחר יהיו בחירות אני בדילמה בין הציונות הדתית ובינו. אני לא נגד הממשלה החדשה, אבל אני לא אוהבת את בנט. הוא נראה לי לא אמיתי ולא בגובה העיניים של העם ובטח לא של הפריפריה, הוא מרעננה. תלוש כזה, לא מבין את העם. ואני מרגישה שעם יאיר לפיד וכל השאר זה עוד יותר ממחיש שזאת לא ממשלה שמדברת אליי או אל העם.

הוא זכאי: לפני שלושת אלפים שנה בחרנו ש"ס ובחרנו תמ"י ותמכנו במפלגות הספרדיות. דרעי וש"ס פגעו בנו באופן אישי. ברגע שהוא מעל, דין פרוטה כדין מאה. הוא חי חיים של נהנתן ואוניות וטיסות, אני חושבת שהוא הרס את המפלגה הזאת של ש"ס. יכול להיות שנתפסים רק עליו, וודאי שאם זה היה מישהו אשכנזי היו מחליקים לו את זה. אבל אנחנו הספרדים לא מסתכלים על זה ככה, אנחנו מצפים בלי קשר להתנהלות אחרת. אני כבר לא רואה מצב שאני אצביע בעתיד למפלגה הזאת. וחשבנו, אני אומרת לך, קיווינו שיש מפלגה שמייצגת אותנו. אבל בוא נדבר יותר על רמלה ועל שווקים. ברוך השם השוק מפוצץ, ורק שלא ייקחו לנו אותו.

מיכל ארזי, 37, מודיעין

על המפה: נראה לי שריטשתי את התמונה שלך כמה פעמים. אני מיכל ממשרוקית, המשרד שעושה לכם את הדיגיטל.

המצפן: לא נעים בגלל המקצוע שלי, אבל אני לא כזאת מתעניינת בפוליטיקה. להצביע אני הולכת, זאת חובתי, אבל האמת שהתעייפתי גם מזה. תאמין לי שאני לא זוכרת במי בחרתי? הייתה התלבטות בין מי שישקר עכשיו, למי שישקר אחרי זה. אבל באמת אני לא זוכרת. אני מאלו שכן נותנים צ'אנס לממשלה הנוכחית, וגם נראה לי שבנט מנסה, אבל אי אפשר לנצח את השיטה. אנחנו תקועים במצב הזה עד שנמציא משהו אחר.

הוא זכאי: ראיתי את הסרטון עם "כרטיס דרעי" והכול. מה אני אגיד לך, אני לא חושבת שזה מקרי שדווקא אליו נטפלים, ואם אחרים היו עושים את זה היו מחליקים, האלה, אבל אני כן חושבת שהוא מושחת. אבל הוא מדבר לקהל שלו והקהל שלו חי על קצבאות, וזה נראה לי מה שמעניין את הקהל הזה. אני לא מאמינה אגב שהצעירים מצביעים לו כמו ההורים והמשפחות, הם במקום אחר. ממה שאני קולטת ושיש לי כוח להכיל, זה הווייב.