בתום ישיבת ועדת החוץ והביטחון בכנסת שלשום ביקש יו"ר הוועדה ח"כ רם בן־ברק מהמנהל האזרחי ומעוזר שר הביטחון לענייני התיישבות להקפיא את תוכנית הענק תמ"א 52/1, שנועדה לאשר מחצבות פלסטיניות הפועלות באופן בלתי חוקי ביו"ש. "מחצבה היא נזק בלתי הפיך, ואי אפשר לאשר אותה בלי שיודעים איך לשקם את הטבע", קבע בן־ברק.
על תוכנית האישור למחצבות דיווחנו כאן לראשונה באוקטובר שעבר. בישיבה שנערכה במנהל האזרחי בסוף אוגוסט אושרו להפקדה תוכניות מתאר למחצבות פלסטיניות בלתי חוקיות רבות, באמצעות הגדרת 11 מתחמים המשתרעים על פני שטח נרחב של כמעט 15 אלף דונם. התוכנית תאפשר גם הקמת מחצבות קטנות בהיקף של עד 20 דונם ללא צורך בתב"ע (תוכנית בניין עיר) מפורטת – מה שעלול להוביל לפתיחת אינספור מחצבות קטנות שיפעלו ללא כל פיקוח ומבצעי שיקום.
מחצבות הענק גורמות לפגיעה אדירה בנוף, ויש להן השפעות קשות על היישובים סביבן. את רוחב הביקורת לתוכנית משקפות 36 התנגדויות שהוגשו בחודש שעבר בידי גופים רבים – החברה להגנת הטבע, נתיבי ישראל, עמותת ירוק עכשיו, המועצות האזוריות שומרון, גוש עציון, בנימין והר חברון, עמותת רגבים, ארגון שומרים על הנצח להגנה על עתיקות, הפורום לישראל ירוקה ואיגוד ערים לאיכות סביבה ביהודה ושומרון. ההתנגדויות מתריעות על שלל בעיות: מפגיעה סביבתית וגיאולוגית, ועד לכך שהתוכנית בעלת המשמעויות המדיניות, שמקדמת אינטרס כלכלי של הרשות הפלסטינית, לא הובאה לאישור הדרג הממשלתי.
הדיון השבוע התקיים לבקשת ח"כ ניר אורבך וח"כ צבי האוזר. הם העלו את החשש שהתוכנית מאפשרת הסדרה של מחצבות לא חוקיות רבות הממוקמות בשטחי B ואת הרחבתן לתוך שטח C. הם גם טענו שיש כאן סכנה לבריאות הציבור, וכן להשתת אמות מידה שונות על מחצבות בבעלות ישראלית ובבעלות פלסטינית באותו תא שטח.
ראש המנהל האזרחי תא"ל פארס עטילה טען שמטרת התוכנית היא למשטר ולהסדיר את מחצבות האבן, אך ח"כ אורית סטרוק תהתה איך תמושטר החציבה הפיראטית, אם כבר כעת המנהל אינו מסוגל כלל לפקח על בנייה בלתי חוקית פלסטינית ולאכוף כלפיה את החוק. יו"ר הוועדה שאל אם התוכנית עומדת באמות המידה הנדרשות ממחצבות של ישראלים, למשל בנוגע לחובת שיקום השטח, תקני אבק ורעש. עטילה השיב ששיקול השיקום נלקח בחשבון, קיים פקח שבוחן מה נדרש לשקם, כל אישור ניתן לשנה ואפשר לא לחדשו.
ח"כ אורבך אמר כי מבחינת התקינה קיימים הבדלים תהומיים בין התוכנית הזו לתוכניות ממערב לקו הירוק. "לנוכח מה שאני רואה מהשטח, התשובות שנמסרות לנו מבזות את הוועדה, ויש תחושה שמנסים 'לערבב' אותנו. חייבים לתת את הדעת על הדברים לפני שייגרם נזק בלתי הפיך", אמר אורבך.
בן־ברק סיכם את הדיון בבקשה להקפיא את אישור התמ"א ולחתור לכך שתנאי האישור של מחצבה ישראלית ופלסטינית יהיו זהים. "אין ספק שאנו צריכים חצץ במדינת ישראל, ואולי יש מעט מדי מחצבות", אמר, "אבל חייבים להתעקש על הרגולציה בתחום הזה. כרגע לא רק שאין אכיפת אמות מידה, גם לא נראה שיש אכיפה מספקת נגד המחצבות הפיראטיות הפועלות כיום". הוא גם ביקש לקבל דיווח בתוך שלושים יום על ההתקדמות בתחום.
